פרופסור אלישע יידוב די נינוח וזחוח, הוא מאד בטוח בעצמו ובקריירה שלו בצורה שמסמנת לקורא מיד בפתיחת הספר כי הקריסה לא תאחר לבוא. אין מנוס מהיזכרות בסרט “הערת שוליים” אולם בעוד שם לפרופסור אכן מובטחות גדולות ונצורות אלא שטעות טכנית גרמה לשרשרת אירועים, כאן הבעייה חמורה בהרבה, כאשר מתברר שהפרופסור המתנשא והגאה מתקשה להתמודד עם שאלה של סטודנטית חדשה. מצד אחד הוא די מנפנף אותה ומצד שני אותה שאלה, לא מסובכת במיוחד אך מעט קנטרנית, מערערת אותו מסיבה לא ברורה במיוחד.
אולי באקדמיה פרופסור יידוב עוד היה מצליח אבל בחייו הפרטיים המצב מתוח בהרבה. הוא גרוש ויחסיו עם בנו המתבגר אינם פשוטים. הוא מנסה לפתח קשרים עם נשים אחרות אבל גם זה נראה מתוך גחמה והוא מערבב בין עולמו המחקרי לעולמו הפרטי אישי בכל הזדמנות. הערה סתמית על אותה סטודנטית שבנו שומע מחוללת את אירועי הספר, ושולחת אותו למסע בו הוא יצטרך לבחון במה הוא מאמין ובמה לא. כאן נמצא מתח נוסף בספר בין העולם האקדמי המחושב הדורש זהירות וראליות (לכאורה, אנחנו בסופו של דבר במדעי הרוח, בו הגישה המדעית אינה של מדעי הטבע ואינה בנויה על ניסויים אישושים והפרכות אלא רק על השערות) מול עולם המיסטיקה
הזכרנו את הערבוב בין עולם המחקר התלמודי לחיים ונראה שערבוב זה הוא בחירה של הסופרת יערה ענבר. ענבר משלבת בספר בפיו של יידוב ציטוטים וסיפורים רבים מהתלמוד, לעתים בצורה דידקטית מדי, אולם כמעט תמיד יהיו אלו סיפורים העוסקים בתא המשפחתי ובמתח הבנוי בתוכו, כמו כדי להראות שאין חדש תחת השמש ובעיות אלו הן אוניברסליות ועל זמניות. השימוש בסיפורים אלו ובפרשנות עליהם, זו המוסמכת המגיעה מהפרופסור והעולם האקדמי וזו המושמעת מקולות אחרים, המייצגים שיטות אחרות מקדם בעצמו את העלילה, כאשר יידוב מבין שיש עוד אפשרויות, הוא לא בהכרח תמיד צודק, ושצורת הדיבור שלו המסייגת כל דבר הייתה בעיקר כסות אקדמית לבטחונו המופרז.
הספר מציע סוף פתוח. יש לקוות שהבעייה המרכזית נפתרה, ואישית הייתי מעדיף סגירה הדוקה יותר, בעיקר בשאלה האם יידוב ימשיך בקריירה שלו הוא יפנה לכיוון אחר לגמרי. אולי רמז נמצא בכריכת הספר. אם השם מראה על סגירות וצמצום, בכריכה נראים פתחים רחבים שיכולים להוביל לכיוונים מנוגדים והקוראים מוזמנים לבחור כרצונם.
דלת אמות
יערה ענבר
ידיעות ספרים 2024
מגב הספר
אלישע יידוב הוא פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, גרוש ואב לנֹחם בן החמש־עשרה. כל חייו נע במסלול אקדמי מובהק וראה את המחקר, ההוראה וההתברגות במעלה הסולם האקדמי כמשימה עליונה. דיון שפתחה אחת הסטודנטיות במהלך שיעור סמינריוני מערער את תפיסת עולמו, ופרופ’ יידוב מוצא עצמו במסע לבחינה מחודשת של מקומו הקיומי – מול האקדמיה, מול בנו המתבגר ומול הנשים שבחייו.
עלילת דלת אמות נעה בין טיפוסים שונים הנקרים בדרכו של אלישע וכן בנבכי העולם התלמודי, הקם לחיים שוב ושוב אל מול המציאות הסובבת אותו. בפרוזה רגישה ועמוקה נשזרים יחד סיפור על תשוקה לאחיזה, על חולשה אנושית ועל הגבול המתעתע שבין עולם המחקר למציאות החיה.
No Comments