שמחתי מאד לראות ספר חדש של הרב שטיינזלץ שהלך לעולמו לפני כחמש שנים. הספר נכתב ונערך על ידי תלמידו הרב מאיר הנגבי, מתוך שיחות ושיעורים שהרב לימד, והעורך השתדל לשמר את סגנונו הייחודי של הרב ככל שניתן.
כותרת הספר מעידה על תוכנו במדוייק. למרות הדגשת המונח הקבלי “ספירות”, הספר הוא ספר בחסידות והוא מציג את השפעתה של התורה הקבלית, קבלת האר”י בעיקר דרך ספר עץ החיים של ר’ חיים ויטאל, על החסידות בכלל ובעיקר על חסידות חב”ד. זו מסגרת הספר, ורצוי להגיע אליו עם ידע מסוים בקבלה ובחסידות.

איני מומחה בתחומים אלו הדורשים לימוד והעמקה, אולם לפחות לגבי הקבלה, מעבר לתוכנה מעניינת גם צורתה ומטרתה, שהיא המכונה תורת הסוד, והיא למעשה הדרך להבין וליצור את הקשר בין האינסופי, שאפשר לכנותו גם האלוקי, או הטרנסצנדנטי לבין העולם הסופי. המסלול הקבלי העושה זאת מתואר בקצרה בחלקו האחרון של הספר, שיכול לשמש כמבוא ומתאר צעד אחר צעד את המסלול החל מהאינסוף, דרך הצמצום, העיגולים והיושר, העולמות הקדומים, העולמות העליונים עד לעולם שלנו. הדיון בנושאים אלו קצר ותמציתי, אולם נותן תמונה כלשהי. הספירות עצמן הן מעין תבניות לתכונות או מידות. מדוע דווקא אלו הספירות? הספר לא דן בכך, ולרוב הן מופיעות כנתון, אולם אעיר שלכולן רמזים בתנ”ך, לרוב בספרי החכמה כדוגמת איוב ומשלי.

לפי הקבלה, עולמנו התייחד בכך שהוא מהווה גשר בין העולמות התחתונים לעליונים. במילותיי שלי הוא בעת ובעונה אחת גם העולם התחתון הגבוה ביותר ואת העולם העליון הנמוך ביותר. בעולמות תחתונים יותר לא תיתכן הכרה של האינסוף ובעולמות עליונים יותר, לא ייתכן קיום ליצור כמו האדם. בתוך העולם הזה, כמו גם בכל שאר העולמות (שאינם יקומים ממשיים המובנים לנו) פועלות הספירות, מונח שאפילו מקור שמו לא ברור והספר מביא פירושים רבים (בעיקר מדברי הצמח צדק ובהם: מלשון הספיר המופיע בקבלת התורה בפרשת משפטים, או מלשון סְפָר- גבול בין העולמות, מלשון מיספר ועל הקשר למתמטיקה ארחיב בהמשך, או מלשון סיפור – מספרות לנו על העולם) עליהם אוסיף, לפחות לעניות דעתי, את המונח Sphere המגיע מהתורה הקוסמולוגית היוונית הקדומה שגם היא נתנה תמונת עולם כלשהי.

בעיני, הקבלה כניסיון להבין את העולם אינה שונה ממדע, בוודאי לא המדע הקדום שהיה פילוסופי באופיו, ואפילו לא מהמדע של ימינו. מבחינות מסוימות יש שקילויות בין המתמטיקה לבין הקבלה, ואפשר אף לטעון שההבדל בין קבלה למתמטיקה הוא שאחת מניחה את קיומו של אלוהים כאקסיומה והשנייה לא. בהתאמה, המתמטיקה והמדעים יוצאי חלציה – פיזיקה, כימיה וביולוגיה, לא מתיימרים ולא מנסים כלל להבין שאלות הנוגעות ל-“למה” אלא רק לאיך, בעוד הקבלה מהווה שילוב בין האיך, והלמה הפילוסופי. כדוגמאות נוספות להקבלה ואם הזכרנו את המונח טרנסצנדטי, נציין שזהו גם מונח מתמטי הכולל מספרים כדוגמת פאי , π ו-e. וכמו בקבלה שיש עולמות מעל עולמות, גם במתמטיקה יש אינסוף ואינסוף שגדול ממנו, מושג שבאופן מפתיע משהו מסומן במתמטיקה באות העברית “א”.

בחיי היום יום שלנו אנו לא מרגישים בנוכחות הספירות, שהן למעשה תבניות בעלות תכונות מסוימות ומשילובן נבנים דברים. אנו נתקלים בתפילת העמידה בספירות החכמה: “חכמה בינה ודעת” מהם לקחה חסידות חב”ד את שמה. בימים אלו של ספירת העומר, לספירות יש נוכחות מורגשת יותר ואנו פוגשים את ספירות המידות השונות כגון חסד נצח הוד וגבורה, ובעיקר את החיבורים ביניהם, צירופים במינון שונה או אחר בכל ערב בספירה. מינונים וחיבורים והרכבות אלו של הספירות משלבים בין כל המידות בצורה משתנה ודינמית ומהם עשוי הכל.

בספר דיונים תיאורטיים, המנסים להסביר במעט מה מהותה של כל ספירה. בחלקן, כמו גבורה וחסד, השם עוזר לנו לתפוס חלק מהמהות, אולם באחרות כדוגמת יסוד, התרחקנו מהשפה עצמה. בנוסף בספר ניסיון מעשי לחבר את הספירות לעבודת ה’ של החסיד. קטעים אלו מופיעים בגופן שונה, ולדעתי מומלץ לדלג עליהם בקריאה ראשונה, שכן אופים שונה לחלוטין, ולחזור אליהם מאוחר יותר, לפחות עבור מי שנוקט באורח חיים חסידי.

הנושאים בספר אינם פשוטים, ורצוי להיכנס לספר עם מבואות כדוגמת ספרו של הרב שטיינזלץ “שלושה עשר עלי השושנה”, וגם כך לא כל הדברים יהיו ברורים בקריאה ראשונה, או שניה, חלקם דרושים הטמעה ואורך רוח, קריאות נוספות, עיונים בספרים אחרים, שכן גם בקבלה יש זרמים שונים ובחסידות בוודאי יש, ובעיקר רצון להיפתח לעולם מעבר למוכר לנו. בזמן מסוים בימי הביניים המעיטו ללמד וללמוד קבלה, ייתכן שבעקבות משיחי השקר הרבים, ואפילו נקבע כלל שאין ללמוד קבלה לפני גיל 40, אולם במתמטיקה מקובל הפוך, שדווקא הצעירים הם בעלי התגליות החשובות ביותר. ייתכן שגם בקבלה כך. בוודאי התפתחות המדע המודרני והתפוצצות הידע, יכולה לאפשר “כלים” בעלי קיבול יותר, שלא יישברו ויאפשרו להעלות לתוכם את הניצוצות, לא כמיסטיקה עממית הנלמדת רבות בחו”ל וחביבה על סלבריטאים משועממים, אלא כפילוסופיה שיטתית ועמוקה. עוד הרבה יש לי לכתוב על הספר, על הספירות, על המספרים, על הגבולות, על עולמנו כיום שהוא נמוך יותר מעולמם של אבותנו הנביאים וחז”ל (ואולי זו משמעות האמירה “מים שחרב בית המקדש…” ובגינה קבלה מעשית, כדוגמת שימוש בשמות לדעתי אינה אפשריות בימינו כלל) על קבלה ועל מדע, אולם אכמ”ל.

הייתי שמח לומר שהספר ברור וקל להבנה ופשוט, אולם ככל המדובר בקבלה דבר זה אינו אפשרי. אין ספר אחד ללימוד הקבלה, כמו גם בכך שאין הגדרה מדוייקת מהי קבלה, ומהו חומר הלימוד. זהו תהליך איטי ומתמשך, הכרוך בעבודת חשיבה והפנמה עצמית משמעותית. אולם הספר אינו גן נעול אלא כזה המזמן להיכנס לשבילים ובליווי ספרים נוספים, יכול לתת שער הצצה לעולם זה, בתוספת עצות מעשיות לבעלי הגישה החסידית, להכנסת רעיונות מעולם הסוד לעולם המידות ועבודת ה’ הפרטית שלהם.

דפי דוגמה מהספר

הספירות בעולמה של החסידות
הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
עריכה: הרב מאיר הנגבי
מגב הספר
עשר הספירות הן אבני היסוד של תורת הקבלה. בספרי הסוד מתוארות הספירות כתבנית שעל פיה נברא העולם שלנו והעולמות כולם. יתר על כן, עשר הספירות הן גם תבנית היסוד של האדם אשר בגופו ובנפשו הוא העתקה שלמה ומדויקת שלהן. מעבר להיותן התבנית של העולם והאדם, הספירות הן האופן שדרכו אנו חווים את הגילוי של הקב”ה בעולם ובעצמנו.

הספר שלפניכם עוסק בספירות ובתפקיד היסודי והמורכב שהן ממלאות בעולם ובאדם. הוא מציג דיון רחב ומפורט בכמה רבדים במושגי היסוד של הקבלה על פי תורת החסידות ומוליך את הקורא פנימה אל עומקי הספירות, אל תוך נפשנו ואל דרכי ההתקשרות שלה עם הקב”ה. במובן הזה הספר איננו רק מסע עיוני במסתורי הספירות אלא גם ספר שעוסק בדרכי העבודה והתפילה.

הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ היה סופר ומחנך, רב חסידי וגדול מפרשי התורה בדורנו. ביאוריו לתלמוד, לתנ”ך, לרמב”ם, למשנה ולתניא התפרסמו ברחבי העולם, כמו גם עשרות ספרי הגות שכתב לאורך השנים. הרב הקדיש את חייו לפעילות חינוכית חובקת עולם במטרה לחזק ולהעמיק את הקשר של העם היהודי עם מורשתו ותרבותו.