“וכן, כמו שאתה אומר, לכולם היה מניע. אולי כולם עשו את זה.”

“אני חושב שכבר עשו את זה פעם.”

“אין כמו הקלאסיקות הישנות”.

“כולם כאן ברכבת חשודים” הוא ספר מחווה נהדר לספרות המתח. משמו, מהרכבת, ואפילו ממפת הקרונות המופיעה בתחילת הספר, ניתן להבין שעיקר המחווה היא לאגתה כריסטי ופוארו אבל גם מקומו של קונן דויל ושרלוק הולמס לא נעדר, וכפי שאומרת דמות נרגנת בסיפור (ולדעתי צודקת בהקשר זה): לא נשכח את אדגר אלן פו.

בספר, ארנסט קנינגהם, שספרו הקודם “כולם במשפחה שלי הרגו מישהו”, ממואר המתאר חופשה מסויטת עם רוצח סדרתי, יצא לאור וזכה להצלחה כלשהי אם כי לא גדולה במיוחד, מנצל הזמנה לפסטיבל סופרים לאיסוף חומרים לספרו השני שיהיה בדיוני, וגם אולי לקבל ציטוט לכריכת הספר מסופר מפורסם. באופן משונה הפסטיבל מתרחש ברכבת החוצה את אוסטרליה, ורק כמה קרונות הוקצו לפסטיבל, כך שמספר המעורבים, שכולם יהיו חשודים, מצומצם. הספר של בנג’מין סטיבנסון הוא דווקא רב מכר וההתייחסות שלו לעצמו משעשעת למדי, כך שלספר יש גם גוון פרודי על הז’אנר כולו. פתיחת הספר מאששת גוון זה כאשר קנינגהם כותב לעורכת שלו עד כמה הוא מתנגד לכתיבת פרולוג מאולץ בספר שיהיו בו כך וכך ולמעשה כותב את הפרולוג השגרתי, תוך שהוא מגלה לנו פרטים שונים ובעיקר שיהיה רצח, שניים למעשה.

מאחר והספר כותב את עצמו תוך כדי סיפור המאורעות הוא גם ארס-פואטי ובנוסף הוא ספר מטא-ספרותי שכותב על ומנתח את ספרות המתח עצמה: איך כותבים אותה, מה מותר ומה אסור לעשות, מה נחשב אמין ומה קלישאתי והכל בליווי דוגמאות שמשתלבות בספר. קנינגהם כלומר סטיבנסון מנסה להציג את עצמו כמספר אמין. אין הפתעות, כל מה שהוא יודע גם אנחנו יודעים, ואין שום סיבה שלא נפתור את הפשע לפני או ביחד איתו. כשיתגלה הפתרון לא נוכל להאשים אותו בכלום ויתרה מכך, כחלק מהכתיבה הקומית, או אולי הכתיבה על ספרי המתח, הוא גם מפרט בדיוק את מבנה הספר ומתי עוברים מחלק לחלק.

ברובד התחתון יש את סיפור הבלש עצמו, והצורך לפענח את הפשע ומה בדיוק קרה שם (וכמובן לכתוב על זה ספר). סטיבנסון לא משקר. 90% מהרמזים הדרושים לפתרון מופיעים כבר בחלקים הראשונים. אם ניקח את הציטוט שהבאתי, לכולם יש מניעים, לכולם יש אירועים והתנהגויות לא מוסברות, יש הרבה קשרים בין האנשים שיתגלו תוך כדי הספר, ויש גם המון הטעיות. אגיד רק זאת, ככל שמשהו מופיע בצורה סתמית ואגבית יותר, וזו יכולה להיות כל מילה בערך בספר, נגלה בסוף שהייתה לה חשיבות. לרוב הערבוב בין הסוגות והקפיצות מהעלילה לניתוח העלילה משולבים בצורה מוצלחת, אולם, כנראה כחלק מהפן הפרודי, כמה דברים בעלילה הולכים לכיוון מעט אבסורדי, שלא קיים בספרי המותחנים להם ספר זה משמש ספר מחווה, כך שחוזקו של הספר אינו בסיפור המתח עצמו אלא בצירוף שלו עם הרבדים האחרים.

לסיכום, אופיו רב הרבדים של הספר, שנותן לו ממדים נוספים מעבר לספרות בלשית, מצריך קריאה המשלבת כמה אופנים: קריאה כספר בלש דוגמת כריסטי וניסיון לפענח את התעלומה (מומלץ לנהל רישום של הרמזים וההשערות במהלך הקריאה). במקביל, יש להתייחס לספר כמדריך כתיבה המסביר ומדגים תוך כדי תנועה, תרתי משמע, אנחנו על רכבת דוהרת, איך כותבים ספרות מתח. ולמרות שלכאורה זו סתירה, כדאי לעיתים להתמסר לסטיבנסון ולתת לו להוביל בלי לטרוח להתרכז בכל פרט ופרט אלא להנות מהשנינות, כולל ההומור העצמי על הז’אנר כולו. אין דרך אחת נכונה לקרוא ספר, אולם במקרה זה נראה לי שקריאה מכמה נקודות מבט, תעצים את ההנאה.

כולם כאן ברכבת חשודים
בנג’מין סטיבנסון
מאנגלית: דנה אלעזר הלוי
כתר 2025
מגב הספר
ארנסט קנינגהם כתב לפני שנה ספר מתח על משפחתו ועל הקשר שלה לרוצח סדרתי ידוע לשמצה. הספר זכה להצלחה מסחררת, וכעת ארנסט שואף לכתוב ספר מתח חדש, והפעם – בדיוני. כלומר כזה שלא כולל את בני משפחתו ואת שלל האנשים שהם הרגו בשלב כזה או אחר של חייהם. לשם כך הוא מסכים להשתתף –

לצד חמישה סופרים אחרים – בפסטיבל כותבי מותחנים שמתקיים על רכבת שחוצה את יבשת אוסטרליה, בתקווה שהימים ברכבת יעניקו לו את השקט הדרוש כדי לכתוב. הוא נחוש להראות לכל העולם שהוא יודע גם להמציא עלילות מתח מעולות, לא רק לתעד את המציאות.

לצערו הרב נראה שהמציאות החליטה שוב לעלות על כל בדיון, כי ששת סופרי המתח שנוסעים ברכבת הופכים במהרה לחמישה סופרי מתח וגופה אחת.

איזה מזל, אם כך, שעל הרכבת נותרו חמישה מומחים לפתרון פשעים.

אם כי, בעצם, אפשר גם לומר שעל הרכבת נותרו חמישה מומחים לביצוע פשעים.

אז מי יפתור את התעלומה הפעם?

כולם כאן ברכבת חשודים הוא מותחן מבריק ומלא הומור, מחווה אוהבת ומשועשעת לספרות הבלש הקלאסית