ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

סיפור המלחמה הראשונה של ארצות הברית העצמאית נשכח כמעט לחלוטין, אולם הרלוונטיות שלו למציאות, שלא הייתה ידועה למחברים בזמן כתיבת הספר, מפתיעה. בראשית המאה ה-19 הפירטיות במערב הים התיכון הייה תופעה נפוצה וכך גם שיעבוד אנשים לעבדות. אירופאים ממזרח ומערב, אמריקאים, וכל מי שמדינות שהיום הן מרוקו, אלג’יר טוניסיה ולוב, הצליחו לשים עליהם את ידיהם נהיו עבדים בתנאים שנעו בין גרועים לנוראיים. התופעה המכוערת הזו של עבדות ושיעבוד מעולם לא הייתה מוגבלת לעם אחד או לגזע אחד, לצערנו היא נמשכת בצורות כאלו ואחרות עד היום.ארצות הברית הייתה תלויה בסחר חופשי כדי להתחיל להפוך למעצמה שהיא היום, הפירטים סגרו את נתיבי הסחר ודרשו כופר ושוחד בסכומי עתק. נשמע מוכר, נכון? הפירטים לא היו אנשים פרטיים, הם היו שליחי המושלים (זה נכון גם לפירטים בריטיים וספרדים שפעלו תמיד בשירות הכתר שלה) במדינות צפון אפריקה ולכל מושל דרישות מטורללות משלו.שנים עברו, אמריקאים נרקבו בתנאי עבדות, עד שג’פרסון התמנה לנשיא והחליט לשים סוף לתופעה (למרות שבאמריקה עצמה הייתה עבדות ומה ההבדל) ולשם כך לא הייתה ברירה אלא לצאת למלחמה. מלחמה לא פשוטה, הרחק מהבית, ללא אמצעי תקשורות לקבלת עדכונים וידיעות, וגם בנחיתות כוחות, לארצות הברית כלל לא היה צי והיה צריך לבנות אותו מחדש. הספר מתאר את האירועים שלקחו שנים רבות, והיו בהם מורדות…

בספר תלוי באור אנו מקבלים הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם האומנות הרווי יצרים, יריבויות, קנאיות וניואנסים שרק המשתתפים בו מכירים. פתיחת הספר כתובה בריחוק, כמעין הקדמה לסיפור אגדה, המספר על הצייר, בשלב זה בלי שם אפילו, בילדותו, אולם הנינוחות של הפתיחה לא תישאר אתנו זמן רב. בפתיחת הסיפור אנו מגלים שהצייר, ששמו הוא עילם, ניצב בפני התערוכה הראשונה שלו אצל גלריסט נחשב בשם אמנון. איך השניים נפגשו, מה עילם כבר הספיק לצייר, ומדוע אמנון שם עליו עין, אלו שאלות שנשארות פתוחות. עילם הוא אאוטסיידר. הוא לא למד בצורה מסודרת, לא היו לו מנחים ומורים והוא אינו יודע איך להתנהל בקליקה הזו. אמנון כמובן אמור להיות יד ימינו ולעזור לו, אבל לאמנון אינטרסים משלו. מבין הציורים הרבים, כמה תופסים מקום מיוחד בסיפור והם מציגים שלבים שונים בחיי האדם מאשה בהזדקנותה, אישה בהריון מתקדם ותינוק כמעט בן יומו. בכל אחת מהציורים יש משהו מיוחד, אולי אף מרתיע, ולכולם ברור שהם יהיו מוקד התערוכה, אולם את ציור התינוק, שיהפוך לציר המרכזי של הספר, אמנון כלל לא רוצה להציג מסיבותיו שלו. נראה שהתערוכה הולכת היטב, יש מבקרים והתעניינות של אספנים שונים ובפרט נאורה שמשקיעה כספים רבים באומנות עכשווית ומבקרי אומנות ואפילו יש סימנים של מכירות והכנסות שכה נחוצות לעילם. הכול משתבש כאשר אמנון…

ספרו החדש של ג’יילס מילטון עוסק בהקמתה של הברית הכמעט בלתי אפשרית בין בריטניה, ובהמשך גם ארצות הברית לבין ברית המועצות של סטלין. על הקשרים בין המנהיגים כבר נכתב הרבה אבל מילטון כדרכו מצליח לכתוב על ההיסטוריה גם ממעוף הציפור וגם דרך התמקדות באירועי מיקרו ובאישים פחות ידועים. במקרה זה האישים הם בעיקר אברל הארימן וארצ” קלרק קר. הארימן היה תעשיין עשיר וידידו של רוזוולט וגויס על מנת להפעיל את תוכנית הסיוע לבריטניה ובהמשך לברית המועצות ואף התמנה לשגריר ארצות הברית במוסקבה. קלרק-קר היה השגריר הבריטי במוסקבה. גם בתו של אברל, קתלין, הצטרפה לאביה ולמרות שלא היה לה תפקיד רשמי, הייתה מעורבת לא מעט מאחורי הקלעים. צ’רצ’יל לא אהב את סטלין ולא את הקומוניזם. הדם הרע זרם עוד מימי המלחמה ברוסיה, הרצח של משפחת הצאר שהיו קרובי משפחה של המלך ג’ורג, וכמובן האכזריות הנודעת של סטלין ועצם העובדה שהוא חתם על הסכם שלום עם היטלר. אולם למרות זאת ברגע בו היטלר פתח במבצע ברברוסה, צ’רציל, בהחלטה אמיצה ולא מובנת מאליה, מיהר להתייצב לצד ברית המועצות עם הציטוט הבלתי נשכח שלו שאני מביא במקור: “”If Hitler invaded hell I would make at least a favorable reference to the Devil in the House of Commons”. היטלר אכן פלש לגיהנום, וצ’רציל היה צריך…

“וכן, כמו שאתה אומר, לכולם היה מניע. אולי כולם עשו את זה.” “אני חושב שכבר עשו את זה פעם.” “אין כמו הקלאסיקות הישנות”. “כולם כאן ברכבת חשודים” הוא ספר מחווה נהדר לספרות המתח. משמו, מהרכבת, ואפילו ממפת הקרונות המופיעה בתחילת הספר, ניתן להבין שעיקר המחווה היא לאגתה כריסטי ופוארו אבל גם מקומו של קונן דויל ושרלוק הולמס לא נעדר, וכפי שאומרת דמות נרגנת בסיפור (ולדעתי צודקת בהקשר זה): לא נשכח את אדגר אלן פו. בספר, ארנסט קנינגהם, שספרו הקודם “כולם במשפחה שלי הרגו מישהו”, ממואר המתאר חופשה מסויטת עם רוצח סדרתי, יצא לאור וזכה להצלחה כלשהי אם כי לא גדולה במיוחד, מנצל הזמנה לפסטיבל סופרים לאיסוף חומרים לספרו השני שיהיה בדיוני, וגם אולי לקבל ציטוט לכריכת הספר מסופר מפורסם. באופן משונה הפסטיבל מתרחש ברכבת החוצה את אוסטרליה, ורק כמה קרונות הוקצו לפסטיבל, כך שמספר המעורבים, שכולם יהיו חשודים, מצומצם. הספר של בנג’מין סטיבנסון הוא דווקא רב מכר וההתייחסות שלו לעצמו משעשעת למדי, כך שלספר יש גם גוון פרודי על הז’אנר כולו. פתיחת הספר מאששת גוון זה כאשר קנינגהם כותב לעורכת שלו עד כמה הוא מתנגד לכתיבת פרולוג מאולץ בספר שיהיו בו כך וכך ולמעשה כותב את הפרולוג השגרתי, תוך שהוא מגלה לנו פרטים שונים ובעיקר שיהיה רצח, שניים למעשה. מאחר…

הספר “ההתחלה של כל הדברים” פותח באגדת עם מתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, על שלושה אחים שהצילו את המחוז שלהם בביקור פתע של הקיסר, ומניע את עלילת הספר כאשר עשרות רבות של שנים אחר כך בפרק זמן קצר נולדים שלושה ילדים ששמותיהם כשמות האחים. תחייתה מחדש של השלישיה מבשרת, משהו. לא ברור מה, אבל משלושה שייגצים כאלו, לכו תדעו מה יקרה.מתברר שלא מעט, בספר זה שכמו ספרים אחרים של איצקוביץ’ יש בו היבטים מיסטיים והוא מעין סיפור אגדה, שנפתחת בשנות השמונים לפני נפילת החומה, והולכת אחורה ללידתם, בגרותם, תקופת השואה בהונגריה והגירוש למחנות והיפרדות השלישיה ברחבי העולם עד המפגש הלא צפוי שגורר אחריו מסע חזרה לשורשים, כמו שמו של הספר, להתחלה של כל הדברים.שלושה טיפוסים שונים בחר איצקוביץ’. איש הרוח, שטרן, היה יכול להיות תלמיד חכם ורב גדול אולם נהיה סופר והתפרסם בכל העולם. ספרו על השואה אף זיכה אותו בפרס נובל לשלום. אדלר, הוא הטיפוס המייצג את יהדות השרירים, עלה לארץ ולהילחם כמה שיותר באויבים. המשפחה? מקום חמישי בסדר העדיפויות וגם בזה יעסוק הספר. בלום מייצג את היהודי העסקי כזה שמחפש ויוצר הזדמנויות עסקיות בכל אשר ילך, ואם העסקה מעט מפוקפקת, נו, עניין של מה בכך. כמובן שיש גם אישה, טוני, ששלושתם רוצים אולם מסיבות שנבין רק בסוף, אהבה ממש לא…

האוקסימרון בשם הספר, כמו גם שם הסופרת, טובה ינסון, שלאחרונה החלו לתרגם יותר יצירות שלה שאינן ספרי הומומינים יוצרת סקרנות לספרון קטן זה. עיקר סיפורו הוא נסיונה של קתרי, להשיג כסף, בדרכים ישרות יותר או פחות. היא בוודאי לא תגנוב מאף אחד, אלא תיקח מה שמגיע לה ביושר, לדעתה. קתרי היא עוף מוזר בעיירת הדייגים הקטנה בפינלנד, שיש בה רק רכב אחד ורוב החורף היא מנותקת מהעולם, כאשר צריך לקחת מזחלת שלג ולגלוש לעיר השוק (איזה ביטוי ארכאי בימינו), כדי להשיג קצת מצרכים טריים. קתרי די חכמה, אבל ענייה למדי ועם עבודה גרועה ומנסה לשפר את מצבה תוך דאגה מתמדת לאחיה הצעיר, מטס המתואר כרפה שכל, אולם מתגלה כקורא נלהב, כבעל ידיים טובות ואפילו ראש הנדסי. אז מה אם הוא מתנהג קצת מוזר ולא מוכן לחיות תחת המוסכמות המקובלות? גם קתרי שונה בהתנהגותה. היא משדרת קרירות ורוחק, עוסקת בפתרון סכסוכי שכנים, אולם במקום שהשכנים יחזרו לחבב אחד את השני היא פותרת את הבעייה אך יוצרת מחסום וחיץ בין השכנים, ובונה גדרות גבוהות של חשדנות. מטרתה של קתרי היא אנה המלין, ציירת המציירת ציורים יפים שנמכרים כספרים, אשה פשוטה, שמתחילה ללקות בדמנציה, עוף מוזר בפני עצמה, אבל עשירה, וקתרי פולשת בגסות רוח לחייה במפגש שיעמת את שתי הדמויות האלו, כאשר קתרי…

אני אוהב ספרים קצרים ולכן שמחתי מאד בספר מהסדרה הקטנה של כתר. רכבת הבוקר מטרואה (בהערת אגב, נעיר כי זוהי עיר לידתו של רש”י, וגם של הסופר) לפריז (בשעה 6:41, כשם הספר במקור) מפגישה את ססיל ואת פיליפ שמגיע למקום הפנוי האחרון שנשאר בקרון. כבר מרחוק שניהם מזהים אחד את השני. יצאו בעבר. הרחוק. לפני 27 שנים. רק לכמה חודשים, אבל הם נגמרו בצורה כל כך גרועה, את זה אנו מבינים בהתחלה אבל לא יודעים בדיוק עד כמה, שהמפגש המחודש מרתיע את שניהם. כל אחד מזהה את השני וכל אחד מנסה להתעלם מהשני ולא להסגיר שהוא זיהה אותו, תוך גלילת קורות הרומן שלהם, בשני קולות המתחלפים מדי פרק, שסופו יפענח מה קרה שם. סיפור בתוך סיפור, על גלגל החיים. פיליפ שהיה הצעיר כובש הלבבות מתגלה כגבר לא מוצלח במיוחד, אמנם התחתן ואב לשני ילדים, אלא שהוא התגרש מזמן, כל מערכת יחסים היא אסון, עם הילדים אין ממש קשר, חברים? נו יש איזה חבר שהוא נוסע לבקר, קריירה? התקשה למצוא עבודה. ססיל לעומת זאת הפכה להיות אשת עסקים מצליחה, למעשה אותו שפל אליה הגיעה ביחסיה עם פיליפ הוא מה שעזר לה להתרומם. בשעה ומחצה של הנסיעה יתבררו הדברים. היא גם נשואה ויש לה בת מתבגרת, בית נאה בפריז ולמעשה כל מה שהיא צריכה….

עת הגיע אלי הספר “ופשוטים הדברים”, ידעתי מיד שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא יהיה פשוט, והשני הוא שצריך לחפש את הקשר ללאה לגולדברג ולשיר “את תלכי בשדה”. אכן תוך כמה עמודים הבנתי ששום דבר לא פשוט, אבל האזכור הישיר הראשון של השיר הגיע רק לקראת סוף הספר. וכך כאשר קולה של חווה אלברשטיין ממלא את ראשי בלחן הנפלא של חיים ברקני, קראתי את הספר תוך תהיה נוספת מה ההצדקה לשם האנגלי Simple Story והאם גם כאן נעשה ניסיון לחקות את עגנון. אז לפני שאתם מתחלים לקרוא את הסקירה, אולי כדאי שצלילים אלו ילוו גם את הסקירה. האזינו להנאתכם. לכאורה אכן סיפור פשוט. יאיר, גרוש טרי בשנות השלושים. את דירתו עזב, ומעבודתו הוא מפוטר, מתגלגל לעבודות שירות בבית אבות. תלוש כתוב בגב הספר, ואכן יאיר תלוש לחלוטין. על היחסים בינו ובין אירית, אשתו לשעבר, אין אנו יודעים כמעט כלום. הוא טוען שהיא מרחיקה ממנו את הילדים, ואילו היא, מאשימה אותו, אולם ללא פירוט. ניואנס דק  מגלה שהבת הבכורה שלהם די גדולה, כבת 15 או 16, ואילו הבן הוא בגן. פער גילאים של עשר שנים בין שני הילדים, כאשר אחת נולדה כשהזוג צעיר מדי, מעלה כמה סימני שאלה, אולם הספר לא טורח לפתור בעיות אלו ומשאיר את הקורא להתמודד בעצמו אם…

ספרות לגיל הרך על השואה. מה זה בכלל? כשאני הייתי ילד לא היו ספרים כאלו. בוודאי לא לגילאים הממש צעירים. אף אחד גם לא סיפר כלום. פשוט ראינו את התוכניות ביום הזיכרון והבנו או לא הבנו לבד. גם התוכניות עצמן היו שונות, התמונות הרבה יותר ישירות, תמונות ארכיון בדיוק של מה שהיה. מי שעוד צפה בסדרה רוחות מלחמה (מבוסס על צמד הספרים של הרמן ווק), אולי זוכר את הסצינה בה מנסים הגרמנים את תאי הגזים לראשונה. היום כמעט וכבר לא עושים סצינות כאלו. זוהי בעייה כללית בזיכרון השואה (סקירה נרחבת על כך אפשר למצוא בספר קץ השואה) אולם בישראל היא בעייה אחרת. בישראל ישנו תהליך של לימוד השואה, יש ימי זיכרון, יש ימי סיור ויש את המשלחות לפולין, שם כבר לא ניתן לרכך שום דבר והדברים מוצגים כהוויתם. אבל איך מתחילים את הנושא עם ילדים צעירים. ילדים ששואלים מה פתאום יש צפירה? למה כולם עצובים? למה אין את התוכנית הרגילה שלי בטלוויזיה ומי אלו האנשים המבוגרים האלו עם מספר על הזרוע? איך בכלל מתחילים לדבר על הנושא עם ילדים? הכרת הנושא לילדים מצריכה גישה שונה. קשה לכתוב לגילאים צעירים כל כך על השואה. הכריכה לא מסגירה דבר – אולי המטוסים אבל הם כל כך בקטן, מי שם לב. העלילה מרוככת…

מהומות בשנות השישים בארצות הברית – מרטין לותר קינג, מונטגומרי אלאבמה, שוטרים לבנים עם כלבים נגד שחורים, מיסיסיפי בוערת. אבל על המהומות בדטרויט בשנת 1967 לא ידעתי דבר. בעיר כל כך צפונית, היחידה (פרט לאלסקה) שבה אתה יכול להביט דרומה ולראות את קנדה? אני אפילו לא בטוח שמהומות הן השם הנכון. פשיטת משטרה על פאב לא חוקי ברחוב 12 התגלגלה למיני מלחמת אזרחים, 43 הרוגים מאות פצועים אלפי עצורים ואלפי בנינים שרופים והרוסים ובנוסף אחת הפעמים הבודדות שהנשיא אישר ליחידות צבאיות לפעול בתחומי ארצות הברית. גם דיוויד בואי  שר על זה (Panic in Detroit). על רקע השנה שלאחר המהומות, העיר מנסה אסוף את שבריה. האמון בין שחורים ללבנים נמוך, והספר מביא שני קולות. את וילי, צעיר שחור שחלקו במהומות לא ברור ופרנק דויל, שוטר שמנסה בעקשנות לפענח את רציחתה של הלן האל, שנורתה כאשר שהתה בחדר במלון ובניגוד להוראות הבטיחות הדליקה אור והתקרבה לחלון והפכה את עצמה למטרה קלה. באמצע הספר הרגשתי שיש צורך דחוף בהשלמת פערים בידע שלי. הספר לא מספק אחרית דבר והקורא  יכול לוותר על הרקע ההיסטורי ולהסתפק בעלילה הבנויה כמותחן אולם לדעתי מומלץ לקרוא וללמוד מעט על ההיסטוריה, למידה שתגביר את העניין בספר. לא חסרים חומרים, אפשר להתחיל מהערך בויקיפדיה (באנגלית), להתרשם מתמונות,  להקשיב לשיר על האירוע, או…