גוטפריד וילהלם לייבניץ היה איש אשכולות ענק, ששלט כמעט בכל תחומי הידע שהיו קיימים בתקופתו ושלא היה תחום במדעים ובפילוסופיה שהוא לא עסק בו. אם כך, יש לתמוה מדוע כתבים מעטים כל כך של לייבניץ תורגמו לעברית וגם ספרים עליו כמעט ואין בנמצא? בצירוף מקרים הופיע סמוך לספר זה תרגום עבודה חשובה של לייבניץ “תאודיציאה” (הוצאת מאגנס, תרגום מלטינית על ידי יונה גונופולסקי). בספר שלפנינו עוסקים בה בפרק השלישי. לייבניץ היה אדם דתי, עד כמה איני יודע, בזרם הפרוטסטני-לותרני. דתיותו לא הפריעה לעבודתו המדעית והוא לא ראה סתירה בין הדת למדע וניסה תמיד לשלב ביניהן. תיאודיציאה בתרגום לעברית פירושה “הצדקת האל”. לייבניץ המציא את המונח הזה, שגם כיום נעשה בו שימוש והספר עוסק, בהפשטה, בשאלה “איך אלוקים הטוב בורא עולם עם רוע”. חשיבות נושא זה אצל לייבניץ נרמזה כבר בכותרת המשנה של הספר “הטוב בכל העולמות האפשריים”, משפט בעל חשיבות רבה בפילוסופיה שלו. לא נרחיב בתשובותיו של לייבניץ, חלקן נמצאות בספר, אולם חלקים מרעיונותיו מזכירים רעיונות דומים ביהדות.

אני אסתכן בניחוש שמרבית הקוראים זוכרים את שמו של לייבניץ בהקשר הפיתוח של החשבון האינפיניטיסמלי במקביל ובנפרד מניוטון, ואת העימות על הבכורה למי שייכת התגלית. כיום ברור ששניהם פיתחו בנפרד ולא היו העתקות אולם הוויכוח נמשך עשרות שנים (חלופת המכתבים הישירה בין שניהם תורגמה לעברית בידי דוד גלעד ויצאה לאור כספר “עימות לייבניץ-ניוטון” בהוצאת רסלינג בשנת 2021). ניוטון פיתח קודם את שיטתו אולם לייבניץ פיתח שיטה קלה ונוחה יותר לסימון ולחישוב ובעיקר פרסם את עבודתו לפני ניוטון. הספר מתחיל ביום בו לייבניץ מחליט להשתמש בסימן ∫ אות S מוארכת מעט וקיצור של המילה סכום בלטינית (Summa) לאינטגרל. האירוע מתרחש בפריז בתאריך 29/10/1675 כאשר לייבניץ בן 29.

אזכור התאריך חשוב כי הוא משמש כמבנה הבסיסי של ספר: שבעה ימים שונים בחייו של לייבניץ המתארים מה הוא עשה בכל אחד מהם, כולם סביב תגלית או עבודה חשובה. תאריכים אלו מסודרים לפי ציר הזמן, אבל בקפיצות על פרקי זמן שונים ובוודאי שאין זו ביוגרפיה רגילה. אין כמעט פרטים על ילדותו של לייבניץ משפחתו וחייו האישים. במקום זאת, בכל יום הקורא מלווה את לייבניץ משעת השכמתו ועד הלילה, החל מהשערות על הרכב ארוחות הבוקר אולם בעיקר בעיסוקיו השונים, שכן לייבניץ שלח ידו בעשרות נושאים בו זמנית – מדע, פילוסופיה, היסטוריה, טכנולוגיה, פגישות וחליפת מכתבים. כחוט המחבר בין כל פרקי הספר מופיע דווקא זבוב, ולא במקרה. על עניינו של הזבוב אצל לייבניץ נלמד במהלך הקריאה.

היקף כתיבתו של לייבניץ עצום, בשפות שונות, ורק מעט ממנה פורסם, רובה מכתבים ורשימות שנכתבו על כל פיסת נייר זמינה בכל גודל ובכל מצב ולרוב באי סדר, מה שמשאיר עבודה של עשרות שנים לקבוצות המחקר השונות המנסות ללקט ולהביא לעריכה מדעית את כתביו.

מיכאל קמפה, מחבר הספר, הוא אחד מהחוקרים האלו, כנראה גם מעריץ של לייבניץ, ומאז שנת 2011 הוא מנהל ארכיון לייבניץ בגטינגן, כך שיש לו גישה לחומרים רבים ומהם הוא דלה את מה שהוא צריך לספר זה. הכתיבה בפרקי משנה קצרים, פסקאות של עמוד או שניים, מדגישה את התמצות של החומר ואת הניסיון לכלול כמה שיותר מלייבניץ במסגרת מצומצמת.

עסקנו בקצרה בשתי דוגמאות מעבודתו של לייבניץ.  אחת תיאולוגית פילוסופית והשנייה מתמטית, שכל המדע המודרני מבוסס עליה ומובילה היישר לבינה המלאכותית של ימינו אנו. הגיוון הרב יחד עם כך שבשום נושא לא נכנסים עמוק מדי תורם לכך שהספר יעניין גם את אנשי מדעי הרוח וגם את אנשי מדעי הטבע וממילא אצל לייבניץ כלל לא היה הבדל. בספר נמצא עוד כמה רעיונות שמקורם, בצורה כלשהי, אצל לייבניץ, והוא יכול לשמש כנקודת פתיחה טובה בעברית לעבודתו של איש אשכולות זה.

לייבניץ – הטוב בכל העולמות האפשריים
מיכאל קמפה
מגרמנית: אביעד שטיר
עליית הגג 2025

מגב הספר
לייבניץ? מי היה לייבניץ? קודם כל איש מדהים בהיקף תחומי ההתעניינות שלו, ברוחב הידיעה העצום שלו, בכמות החידושים, התגליות וההמצאות שהספיק לעשות בחייו. רבים זוכרים בעיקר את האמירה שלו כי עולמנו הוא “הטוב בכל העולמות האפשריים”, אבל גוטפריד וילהלם לייבניץ  (1716-1646) היה הרבה יותר מזה: מתמטיקאי, היסטוריון, ממציא, פילוסוף, נוסע מתמיד עם קשרים נרחבים עם מלומדים ואנשי שררה – איש אשכולות ענק שמרבים להשוות אותו לאריסטו. העיזבון שלו כולל כ-100,000 דפים וכ-20,000 מכתבים. כבר עשרות שנים עובדים חוקרים על הוצאה לאור של כתביו, וייקח עוד עשרות שנים עד שהמפעל הזה יושלם.

איך כותבים ביוגרפיה של איש כזה? הספר לייבניץ, מאת מיכאל קֶמְפֶּה, עושה זאת בדרך מקורית. ב-1675 אנחנו פוגשים את לייבניץ בפריז, שם הוא מעלה בפעם הראשונה על הכתב את הסימן של החשבון הדיפרנציאלי – רגע מכונן במתמטיקה. כעבור עשר שנים, בהרי הַרְץ שבצפון גרמניה, הוא עורך ניסיונות בטחנות רוח. בגיל חמישים הוא בחצר הנסיך-הבוחר בהנובר, איש סודה של הנסיכה סופי. בברלין, ב-1703, הוא עורך חישובים באמצעות הספרות 1 ו-0 – השיטה הבינארית שהקוד הדיגיטלי של ימינו מבוסס עליה.

ב-1710 הוא משלים את חיבורו התיאולוגי החשוב ביותר, תיאוֹדיצֵיאָה. ובאחרית ימיו הוא מייעץ לשליטים כמו הקיסר קרל השישי והצאר פיוטר הראשון, כדי לעצב את עתידה של אירופה.

כך, בשבעה פרקים שמתארים שבעה ימים בחייו של לייבניץ, מעניק לנו מיכאל קֶמְפֶּה הצצה מרתקת גם אל ההגות וגם אל חיי היומיום של המלומד הדגול ומספר את הסיפור של אחד מגדולי ההוגים מאז ומעולם.