הטרנזיסטור הראשון הומצא לפני פחות משמונים שנה והיום אתם נושאים איתכם מאה מיליארד כאלו בכל רגע בטלפון הנייד שלכם. הספר שלפנינו מספר את סיפור של הטרנזיסטור, של השבבים ועולם המוליכים למחצה שכל חיינו המודרניים תלויים בהם.

עידן האלקטרוניקה החל משפופרות ריק אולם אלו היו גדולות ולא אמינות ובשנת 1947 הצליח וויליאם שוקלי לייצר את הטרנזיסטור הראשון ומשם החלה המהפכה. סיפורים של השבבים מרתק כי הוא מאגד בתוכו סיפורים מתחומים שונים ומשלב ביניהם כגדילים המשתרגים זה בזה. סיפור אחד הוא הסיפור המדעי והתגליות החדשות הנדרשו לפיתוח, אולם תגליות אלו לא יכלו להפוך ליישומיות ללא הסיפור ההנדסי המתאר איך מיישמים אותם. הצלחתם של השבבים פתח אספקט כלכלי שלם, יצר את עמק הסיליקון בקליפורניה, ועוד שפע של חברות בתעשייה. המדע והטכנולוגיה הולכים צעד אחר צעד ביישום פיתוחים שנראה שכל פעם מתגברים על קשיים בלתי אפשריים.

במקביל, השבבים הם משאב מוגבל וככזה רבים לוטשים עיניהם לשליטה בשוק. בימים אלו העולם הכלכלי עומד נבוך מול צעדי המיסוי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. השבבים, הם חלק חשוב במערכת כלכלית זו ובעיקר בדו קרב בין סין לארצות הברית. בספר נמצא גם את סיפור המאבק, המילה מלחמה אולי עוד מוגזמת בשלב זה, בין מדינות שונות על המשאב. כמו תחומים אחרים, אין לארצות הברית אפשרות להתחרות בשכר המשולם במדינות אסיה ובתחומים רבים בתעשיית השבבים נדרש כוח אדם ידני רב. בנוסף, מדינות כמו דרום קוריאה וטייוואן השקיעו מילארדים במפעלי שבבים ויש להם דומיננטיות בתחום. מפעלי שבבים יקרים שככל שהשבבים מתקדמים נהיים יקרים יותר. אינטל למשל, השקיעה מילארדים במפעל בישראל, אולם הוא לא יכול לייצר את השבבים בטכנולוגיה הזעירה ביותר, ולא ברור כרגע אם אינטל תמשיך להשקיע בו. כתוצאה מכך, נוצר מצב גיאופוליטי מסובך. כולם, בכל העולם, רוצים המון שבבים, אבל שרשראות האספקה רגישות ביותר, כאשר יש מעט מאד יצרנים. את המכונות שיוצרות את השבבים החדישים ביותר מייצר יצרן אחד בלבד, חברת ASML ההולנדית. מפעלי שבבים בטכנולוגיה הזעירה ביותר יש רק שניים או שלושה. התוכנות הנדרשות לתכנון השבבים הן בבעלות אמריקאית וסין משקיעה מילארדים להשגת יכולות בתחום, בעיקר דרך חברת וואווי. סין מעולם לא השלימה עם עצמאותה של טיוואן הזעירה ומאיימת תדיר לפלוש שם. ארצות הברית מחויבת להגנת טייוואן אולם לא ברור מה תעשה בפועל במקרה של התקפה מסוג כלשהי, בהתחשב שצבא סין הוא עוצמתי ביותר. גם דרום קוריאה קרובה לסין, ולמעשה שוק השבבים שברירי, כאשר ישנה אפשרות תמידית של זעזועים כתוצאה מסיבות טבעיות (רעידת אדמה) או הסלמה לא מתוכננת של אירועים בטחוניים וקשיים פיננסיים.

הספר מטפל היטב בכל ההיבטים האלו ועושה זאת על ציר ההיסטוריה תוך כדי הצגה בהירה של השחקנים הפועלים במגרש ויהיו אלו אנשים, חברות ומדינות על שלל האינטרסים הסבוכים, היריבויות והשותפויות. בעשורים הראשונים של המוליכים למחצה מתרכזים יותר בהתפתחות המדעית והטכנולוגית, בפריחה של התעשייה בארצות הברית ובניסיונות של הרוסים לרגל אחריה ולהעתיק אותה. בערך משנות השמונים, נפתחת המערכה הגלובלית שתוארה, והספר מדלג בין שלל ההיבטים של התעשייה ומציף את כל הבעיות שלה ונותן תמונת מצב עדכנית לזמן כתיבתו (2022). בעולם דינמי כל כך, טוב שהספר נמנע מלתת תחזיות לעתיד, גם מדעיות טכנולוגיות וגם גיאופוליטיות. אולם המגמות שהוא מצביע עליהן אכן מתממשות מול עיננו. הזכרנו קודם את חברת אינטל, אולם היא כיום בקשיים לאחר שפספסה את שוק ה-AI ובוחנת תוכנית שינוי משמעותית עם אפשרות פיצול ומכירת הייצור לחברת TSMC הטייוואנית, שרק יגדיל את נתח השוק שלה ואת הבעיה מול סין. קריאת הספר תיתן לכל אחד את הרקע הדרוש להבנתה טובה יותר של תהליכים אלו, והשפעתם הגלובלית יחד עם תזכורת לא נעימה אך חשובה שמלחמות עדיין פורצות על משאבים ושבבים הם משאב חשוב אולי יותר מנפט ואנרגיה.

מלחמת השבבים
כריס מילר
מאנגלית: אלחנן שפייזר
שיבולת 2024

מגב הספר
“ארצות הברית עדיין שולטת ביד רמה בשבבי הסיליקון שהעניקו לעמק הסיליקון את שמו, אך מעמדה נחלש במידה מסוכנת. סין מוציאה כיום על יבוא שבבים יותר כסף משהיא מוציאה על נפט.”

מוריס צ’אנג הוא ככל הנראה האדם המשפיע ביותר על העולם המודרני, לפחות מקרב האנשים שרובנו לא שמע עליהם מעולם. צ’אנג, שייסד בטייוואן את חברת TSMC, הפך את מדינת האי הקטנה לערב הסעודית של עולם השבבים, ולנכס אסטרטגי שכיבושו או הריסתו עשויים להוריד את כלכלת העולם על ברכיה.

הספר שאתם מחזיקים בידכם, שהפך לסנסציה עולמית והוכתר בפייננשל טיימס ובאקונומיסט גם יחד כספר השנה, עוקב אחר ההיסטוריה הסוערת של המשאב המלאכותי המוטמע בכל מוצרי האלקטרוניקה, ואשר האומות שישלטו בייצור המורכב שלו צפויות לשלוט במאה ה-21.

“גורל האנושות תלוי בתוצאותיה של מלחמת השבבים, שבה מתחרות המעצמות בפיתוח טכנולוגיות ייצור ותכנון שיאפשרו להן לייצר את השבבים המתקדמים ביותר. מלחמות השבבים הוא הספר שאתם חייבים לקרוא על רקע המאבק המתעצם בין סין לאמריקה”.
— ההיסטוריון ניל פרגוסון

* מה יקרה לכלכלת העולם אם יכולת הייצור של שבבים מתקדמים תיעלם בן לילה?
* כיצד הפכה מכונה הולנדית עם יותר מ-100,000 רכיבים לצוואר הבקבוק של עולם השבבים?
* איך משפיעים מרכזי המחקר והפיתוח הממוקמים בישראל על מלחמות השבבים?
* מדוע יכריע הקרב על העליונות בשדה ייצור השבבים במאבק בין המערב לסין?

גירסת הדפסה