טרילוגיית הגרישה מגיעה לסופה בכרך השלישי “הרס ותקומה”. כבר מהשם אפשר להבין בערך מה יהיה, ובמחשבה נוספת, שני הספרים הראשונים ( צל ועצם, מצור וסופה), כמו בעוד מקרים, מתבססים על הדגם של מלחמת הכוכבים. בספר הראשון היכרות עם הדמויות שזוכות לניצחון, בחלק השני היכרות עומק עם הדמויות שבינתיים נוחלות מפלה, ובחלק השלישי שוב ניצחון גדול, אבל כאן הסוף בהחלט לא היה צפוי, ואני לא ארחיב אפילו במילה.

אם אינכם מכירים כלל את הטרילוגיה עדיף שתפסיקו לקרוא ותעברו לסקירה למעלה על צל ועצם. ואם כבר קראתם את שני החלקים, בוודאי חיכיתם להמשך.

ניזכר בסוף הספר הקודם – אלינה חלשה מאי פעם, ללא צבא כמעט, כלואה במעמקי האדמה ללא יכולת לצאת וללא יכולת נצל את כוחה. עד מתי? לא ברור. היא למעשה אסירה. הספר מתפתח בקצב מהיר במיוחד, אין אפשרות לנשום, כל הזמן קורה משהו, ואמנם לא זכרתי בדיוק מי ומה הייתה כל דמות ומה ההבדל בין התופתי לבין הנשבי, אבל זה לא ממש הפריע לקריאה. אלינה משתחררת מכלאה בדרך לחפש את המגבר השלישי שיהפוך אותה לעוצמתית ביותר ולבעלת יכולת להתמודד עם האופל, או להיפך להיות כמוהו.

כולם קצת בוגרים יותר וגם אלינה עסוקה יותר בגברים שבחייה. מאל איתו גדלה, ניקולאי הנסיך שרוצה להתחתן איתה בנישואי תועלת, והאופל, אויבה הגדול אליו היא נמשכת עם ונגד רצונה. בכל מקרה, עניינים אלו אינם חלק מרכזי בספר, ומופיעים בו במעט מעט, ובצורה עדינה. מאחר ואני כתבתי כמה פעמים בגנות ספרים בהם יש עודף תיאורי מין שאינם רלוונטיים, נציין גם עובדה זו לטובת הסדרה.

מה המחיר שצריך לשלם עבור הכוח והאם אפשר לעמוד בו? אפשר למצוא גם צדדים פילוסופיים בספר, אבל אני העדפתי פשוט לקרוא ולהנות. איני יכול לחשוף פרטים מהסוף, אבל לא הייתי לגמרי מרוצה מאיזה טריק בסופו שנראה לי מוגזם מדי, אפילו בעולם הפנטזיה והייתי מעדיף סוף מעט שונה. למרות זאת, ברדוגו הצליחה גם לסבך את העלילה וגם להגיע לפתרון סביר, יצירתי, ולא צפוי, והביאה את הטרילוגיה שלה לסיום מוצלח.

הרס ותקומה

הרס ותקומה
לי ברדוגו
מאנגלית: ורד טוכטרמן
אריה ניר 2017

מגב הספר

גירסת הדפסה