ספר מתח המתרחש על הירח. נשמע מצוין! הכירו את ג’אז, למעשה ג’זמין בשארה. כן היא מערב הסעודית, והיא גיבורת הספר במתרחש כולו במושבת ארטמיס, העיר הירחית הראשונה. אנדי וייר, הזכור לטוב מספרו The martian (ולפחות הפעם אין בעיה לתרגם את שם הספר עברית), מנסה לשחזר את ההצלחה ועורר אצלי ציפיות.
ראשית כל, וייר בונה עולם שכמותו ראינו בסרטים ולכן קל לנו לדמיין אותו. כיפות גדולות המחוברות על ידי תעלות, פתחים המאפשרים יציאה וכניסה מהעיר, אתר הנחיתה של אפולו 11 בו מוקם מרכז מבקרים ותיירות לאורחים הבאים מכדור הארץ, ואזור תעשייתי בו מייצרים את האלומיניום הנדרש לבניית העיר וגם זכוכית וחמצן ועוד כל מיני דברים. ג’אז עצמה, אישה בת 26, שכפי שהיא מעידה על עצמה לקחה בתור נערה כל החלטה מטומטמת שכלבה מתבגרת יכולה לקחת, זרקה את רוב הכישרון שלה והיא עובדת בתור שליחה ומעבירה דברים ממקום למקום. כמו הרבה אנשים אחרים בארטמיס, יש לה גם עיסוק צדדי, של הברחות, ענף מבוקש למדי, אבל אפילו ככה, היא ענייה מרודה. והיא צריכה כסף. יש אנשים שיש להם כסף. הרבה אפילו, והם צריכים שג’אז תעשה להם כל מיני דברים חוקיים פחות או יותר, וכך ג’אז מסתבכת בשרשרת מזימות בינלאומיות.
הספר מהנה, וייר מנסה להתרחק קצת מדימוי החנון הגיקי מספור הקודם ולכן חלקים גדולים (הרבה יותר מדי ממה שצריך) עוסקים בחיי המין העשירים והסוערים של המושבה (בגדול הכול מותר) ושל ג’אז עצמה (למגינת אביה, שהוא מוסלמי אדוק), ולא מתאר עד הסוף תהליכים כימיים שהופכים אבני ירח לחמצן ואלומיניום (באמת תודה), אבל עדיין החנוניות שורה עליו. אם את הספר הקודם הגדרתי כמשחק קווסט קלאסי, או סוג של חדר בריחה, הרי שכאן מדובר בסיפור מתח רגיל, הכולל פשעים, מזימות ותככים וגיבורה שמנסה להישאר בחיים ולשפר את מעמדה תוך כדי.
הציפיות שלי היו מעט גבוהות. נראה שסיפורת מתח היא צד פחות חזק אצל וייר, ובעוד במאדים ההרגשה הייתה של קריאת ספר שאכן יכול להתרחש, ספר זה עבר את הגבול לתחום המדע הבדיוני. אין רע בכך אולם אלו שתי סוגות שונות, ובעוד שספרו הקודם היה חדשני ודי בודד מסוגו, לארטמיס אפשר לחשוב על ספרים רבים דומים. וגם סרטים, כי ברור שיהיה סרט. ועדיין ברור לחלוטין שאני אלך לסרט, כי איך אפשר לא, ובטוח יהיו שם אחלה אפקטים בתלת מימד של הירח ואתר הנחיתה של אופול ישוחזר, אולי כדגם אמיתי, אולי רק כ CGI, אבל בכל מקרה ייראה מצוין דרך משקפי תלת המימד. חפשו אותי בקולנוע.
ארטמיס
ארטמיס
אנדי וייר
מאנגלית: דידי חנוך
הכורסא 2018
מגב הספר
2 Comments
חיכיתי מאוד לספר הזה אבל מושבה על הירח, מין חופשי ופשע נשמע קצת כמו רוברט היינלין.
אולי. כתבתי שהוא כבר לא לבד בזירה הזו, לעומת איש המאדים שהיה מיוחד.