דנה אלעזר-הלוי היא סופרת ילדים ונוער (וגם עורכת ומתרגמת) וידועה בזכות סדרת ספריה “שליחות חשאית“, על חבורת נערים העוזרים למוסד במבצעים מסובכים והעלילה כל פעם בעיר אחרת בעולם: מנהטן, ברלין, קהיר, טוקיו, לונדון. כבר כיניתי את הסדרה “חסמבה של שנות האלפיים” והיא מומלצת לנוער בגילאים 9-13 בערך וגם יותר. כעת יצא ספרה של דנה “אור נגד פז”, ספר בסדרה לילדים בכיתות א-ד (6-10).

הבת שלי ערכה ראיון עם דנה בדף האינסטגרם שלה “אל תסתכל בכריכה” והנה הוא מובא לפניכם גם כאן.

1. מתי יתפרסם הספר הבא בסדרה שליחות חשאית? יש לך רשימה של מקומות בעולם ורעיונות, או שאחרי כל ספר את חושבת על הספר הבא?

“מבצע תל אביב” צפוי להתפרסם בסביבות פברואר 2021. מאז שהסדרה התחילה, הספרים יוצאים בקצב קבוע פחות או יותר של אחת לשנה. ולא, אין לי רשימה מוכנה מראש – אני מתאימה בכל פעם את היעד לסוג המבצע שאני רוצה לתאר.

2. מה את יכולה לספר על השירות הצבאי שלך? ואיך עולם המודיעין עזר לך בכתיבה של הספרים?

שירתתי ביחידה 8200, שאז היה אסור אפילו לומר את שמה, בתפקיד שקשור בשפה הערבית. השירות הצבאי שלי לא קשור לדברים שאני מתארת בספרים, אבל הוא עזר לי להבין את האדרנלין ותחושת האחריות של כל מי ששותף לסודות ביטחוניים, ואני חושבת שזה ניכר בספרים.

3. עבדת הרבה שנים בהוצאות ספרים לפני שפרסמת את ספרייך. יש סיבה שבגללה חיכית כל כך הרבה זמן?

רוב השנים, כשהייתי עורכת ומתרגמת ספרים, אפילו לא עלה על דעתי לכתוב. להפך, כששאלו אותי, אמרתי שאין לי שום שאיפה להיות סופרת. עד שהגיע החשק לכתוב, בעקבות פגישה מקרית עם סופר ילדים.

4. יש משהו פחות מציאותי בזה שחבורת ילדים הם סוכני מוסד שטסים מסביב לעולם, ואני בטוחה שכל מי שקורא את הספרים מקנא בהם (ואולי בזה אני עונה לעצמי). אבל למה בחרת דווקא חבורת ילדים?

הסדר היה הפוך: קודם כול רציתי לכתוב ספר לילדים ונוער, ורק אחר כך חשבתי שיכולתי להיות מעניין לגייס חבורת ילדים למוסד. חשבתי שזה יכול להיות בסיס לעלילה שתהיה מרובת אקשן ומתח, דווקא מפני שמדובר בילדים שמבצעים משימות של מבוגרים.

5. אשמח לשמוע איך תהליך של כתיבת ספר בסדרה מתחיל. את חושבת על מקום, ואז מנסה לראות לאיזה מבצע החבורה יכולה לצאת לשם ואילו דברים יכולים להתקיל אותם במשימה?

ב”מבצע מנהטן” חשבתי קודם כול על המקום, אבל בשאר הספרים הסדר היה הפוך: קודם כול חשבתי איזה סוג של מבצע אני רוצה לתאר, ואז החלטתי איפה הגיוני למקם אותו. למשל, כשהחלטתי לתאר חטיפה של ילדים לכת, היה הגיוני לבחור בקנדה, כי זאת ארץ שבאמת יש בה הרבה כתות.

6. רואים בכל ספר שנעשה מחקר מקיף על המדינה שבה הוא מתרחש. זה מהיכרות אישית שלך וביקור במדינות האלו? או חקר ולמידה מהבית על המדינה?

התשובה היא שילוב של השניים. אכן נסעתי לכל המקומות שכתבתי עליהם, כולל קהיר (תירוץ נהדר לנסוע בעולם!). אבל מלבד זאת אני מקפידה תמיד לבדוק כל פרט שאני מתארת, ולצורך כך קוראת הרבה ומשתמשת הרבה בגוגל סטריט ויוּ. אם אני כותבת נניח שיש בכתובת מסוימת ספסל, אז באמת יש שם ספסל.

7. יש ספרים/סופרים ששאבת מהם השראה? ואם לא, אז מהם הספרים האהובים עלייך?

החיים שלי רצופים בספרים מיום שלמדתי לקרוא ועד היום – ספרים שאני קוראת להנאתי, ספרים שתרגמתי, ספרים שערכתי. אני חושבת שהקריאה המרובה הזאת השפיעה מאוד על הכתיבה שלי ועל היכולת שלי להבין איך לכתוב טוב. בתור ילדה דווקא פחות אהבתי ספרי הרפתקאות, והעדפתי סיפורים על יתומים מוכי גורל.

8. כתבו לי שרוצים שתכתבי עוד ספרים לנוער. יש לך תכנונים לכתוב עוד ספרים, מעבר לסדרה שליחות חשאית?

קודם כול, תודה על המחמאה! וכן, יש לי בהחלט תוכניות לכתוב לנוער גם ספרים אחרים, ואפילו תוכנית מאוד קונקרטית עם עלילה שלמה שכבר יש לי בראש. בינתיים עוד מוקדם לספר…

9. לאיזה דמות בספרים שלך הכי התחברת? וממה את הכי נהנית בכתיבת העלילה?

אני אוהבת בכל לבי את כל הדמויות הראשיות – ארבעת הילדים וחנן – ובכולן יש קצת ממני. אם הייתי חייבת לבחור אחת אני מניחה שהייתי בוחרת בנועם, שהיא הנערה שהייתי רוצה להיות (ולא הייתי): אמיצה, מרדנית, נאמנה לעצמה בכל מחיר. וזה מתקשר לשאלה השנייה, כי ­אני הכי נהנית לכתוב על היחסים בין הדמויות ולתת מילים למחשבות ולרגשות שלהן.

10. לסיום, יש לך טיפ לתת לכותבים מתחילים? או משהו שתרצי להגיד לנוער?

הטיפ הכי טוב שלי הוא: תקראו. תקראו המון, ותנסו לשים לב מה מעניין בעיניכם ומה מושך אתכם, וכמובן מה לא. זה יכול לשכלל מאוד את יכולת הכתיבה שלכם. ומה שאני בעיקר רוצה להגיד לבני נוער שהוא שאני ממש נעלבת בשמכם כשאנשים אומרים משפטים כמו “הנוער לא קורא ומתעסק בשטויות”. הנוער קורא ועוד איך, ואני חושבת שאתם דור סקרן ונפלא.