הספר “היסטוריה גדולה” מציב לעצמו משימה מאתגרת – ההיסטוריה מהמפץ הגדול ועד ימינו ואפילו לתוך העתיד, וכל זה בספר יחסית קצר ונגיש. שיטת העבודה היא לזהות מקומות בהם הייתה קפיצת מדרגה כלשהי, כזו ששינתה את הכל, כך לא ממש משנה מה קרה בפרקי הזמן בין קפיצות המדרגה, אלא השינויים עצמם. לכל מעבר כזה קורא המחבר “סף” והוא מציין תשעה כאלו, שלמרבה הנוחות מופיעים כולם בטבלה כבר בפתיחה.

מתודולוגיית הכתיבה משלבת תחומי מדע שונים. שלושת הספים הראשונים הם אסטרופיזיקליים לחלוטין. הרי לא היה משהו אחר, אבל בשלב שכדור הארץ כבר נוצר, נכנסת גם הכימיה והגיאולוגיה לתמונה ובסף המציין את החיים, אנו נכנסים לתחום מדעי הביולוגיה. מכאן והלאה ייעשה שימוש בתחומי מדע נוספים.

בערך באמצע הספר, מופיע השלב בו התפתח המין המכונה “אדם” לראשונה, בערך לפני 7 מיליון שנים. בשלב זה המאמץ מתמקד בהסברת איך הגענו למצב אותו אנו מכירים כיום, או יותר נכון המצב בו אנו מכירים את תחילת ההיסטוריה הקרובה (לפני כ-5000-6000 שנים). זהו פער גדול מאד ואכן יש צורך להסבירו, כאשר גם פער זה מחולק לתקופות משנה. ומשלב בין הופעת המינים השונים של “אדם”, הופעת “האדם החושב” ותקופת הקרח האחרונה, שלאחריה מין זה, אנחנו, התפשט על פני כל כדור הארץ ומשם הפרה-היסטוריה היא כבר היסטוריה.

בחלקו האחרון של הספר מנסים קצת לתת תחזיות לעתיד. וגם פה העתיד הקרוב מאד לא ידוע, אבל מגמות לטווח ארוך, המשך נדידת היבשות (הים התיכון למשל ייעלם מתישהו), וכמובן הסוף הבלתי נמנע או בלשון התרגום – “סוף דבר, האנטרופיה תשים קץ לכל מבנה וספר”, סיום שמזכיר במעט את סיומו של ספר קהלת: “סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם”.

הספר עושה שימוש רב בביטוי “סיפור מסגרת” המנסה לתאר את הבנתנו את עולמנו. ביטוי זה לא מצא חן בעיני שכן המסגרת מורכבת מתחומים רבים: לפחות חלק מהדברים המובאים בספר הם מה שמכונה כרגע המדע, כלומר התיאוריות המשעיות הנמצאות בהסכמה רחבה על העקרונות, ויש לכנותם כך, ואת השאר אפשר בהחלט לכנות בשם “השערות”, או מדעי החברה או פסיכולוגיה, תחומים שאינם מדעי הטבע. חלק גדול מהדברים ממילא איננו יודעים.

כך השערות אלו עוסקות למשל בחלוקה האנושית, ממשפחות ושבטים, יחידות קטנות, ליחידות גדולות יותר של עיר ומדינה ובהמשך גם לאום, אך אין כניסה לאלו אלא נשארים ברמה גבוהה ובעיקר מתייחסים לשיפור ביכולת הפקת האנרגיה והמזון כסיבה להתפתחות המין ולהפיכתו למין המשפיע ביותר על סביבתו לטובה ולרעה (יש על כך דיון קצר בספר). אוןלם הקורא יודע שיש גם הבדלים בכדור הארץ ואכן עם הספר יעסוק גם בהם הוא יחרוג לחלוטין ממטרתו ועדיין נשאר מעין פער אצל הקורא.

לכן, משהו היה חסר לי בפרקי הסיום של הספר העוסקים בתקופתנו (אלפי שנים אחרונות). איני חשוב שזו אשמת המחבר, אלא קושי אמיתי להתייחס לתקופה קצרה זו בחיי היקום (כמה אלפי שנים לעומת 13 מיליארד שנים) באותו קנה מידה כמו שאר הספר. נכון שכאשר אנו מדברים על השמש למשל, לא אריעו בה שינויים כבר 4 מיליארד שנה, אבל כל קורא יודע איך המציאות משתנה לו מול העינים בכל יום. לפיכך הניסיון של כריסטיאן להסתכל מרחוק על תקופתנו אנו, נתקל בקשיים לפחות עבורי שכן נדרשת פרספקטיבה רחבה יותר שפשוט אין לנו כי אנו בהווה.

המתודה מצויינת להתסכלות על העבר הרחוק יותר, שכן אותו אין לנו בעיה לדחוס, ואם ניקח את חלקו הראשון של הספר, עד נניח הופעת המין האדם החושב, הרי שנהנתי ממנו הרבה יותר, שכן הוא מציג בצורה ברורה את התיאוריות המדעיות המקובלות, מגדיר היטב מה אנו יודעים, כלומר משערים בוודאות גבוהה, ומה אנחנו עדיין לא יודעים, ומספק הסברים בשפה ברורה.

היסטוריה גדולה
דיוויד כריסטיאן
מאנגלית: עמנואל לוטם
ידיעות ספרים 2021

מגב הספר
איך נראה מבט מהיר מהמפץ הגדול ועד ימינו אנו – ואפילו אל תוך העתיד?

כיצד סקירה של כל ההיסטוריה יכולה לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים את היקום, את כדור הארץ ואת קיומנו שלנו בעולם?

בהיסטוריה גדולה לוקח דיוויד כריסטיאן את הקוראים למסע פרוע דרך כל 13.8 מיליארד השנים שאנו נוהגים לכנות “ההיסטוריה”. על ידי הפניית הזרקור לאירועים מכוננים ולמגמות משפיעות, ובאמצעות שאלות מעמיקות בנוגע לסיפור המקור של כולנו – כריסטיאן חושף את החוטים הסמויים שקושרים את הכול יחד, החל בהיווצרות כדור הארץ, עבור בהתפתחות החקלאות וכלה במלחמה גרעינית ובמה שמעבר לה. עם תובנות מסחררות באשר לשחר היקום, תחילת החיים, הופעת האדם ומה שהעתיד עשוי להביא עמו – הספר היסטוריה גדולה מספק סיפור מסגרת חדש לקיומנו בקוסמוס