לא קל לקרוא את הספר באנשי. חלק גדול ממנו עוסק בהתמודדויות שאנחנו אוהבים להדחיק, ובתקופה זו, יכולים להיות קשים אפילו יותר של אובדן והסתבכות החיים ושאלות כגון: למה זה קרה לי או למה זה מגיע לי, שאלות שממילא אין עליהן תשובה. דברים, טובים ורעים, קורים. כל הזמן, לכולם.
לשירה קרו הרבה דברים רעים. היא חולה במחלה כרונית שאמנם יש לה תרופה כלשהי, אבל לא פשוט לחיות איתה ויש יותר מדי השפעות ותופעות לוואי, וכמו כן היא מגלה שהיא באנשי, דמות שמטרתה לבשר לאנשים אחרים על מותם הקרב, וזאת כאשר היא עצמה ניצבת לא הרחק משם. בחהלט לא פשוט לילדה בגיל בת מצווה.
טליה לעומת זאת מתחילה את הסיפור כבעלת חיים מושלמים: זוגיות, בית, ילד קטן וחמוד, עבודה חשובה וחשאית בשירות קבע בה היא מצליחה מאד ובוודאי תוכל להתקדם, ובכל זאת הכל אצלה מסתבך עקב אופייה הבעייתי. בעלה הזנוח, מעלה שאלות לגבי הקשר, היא מסרבת לכל טיפול וייעוץ, ובסופו של דבר הוא מתייאש ונוטש עם הילד. מנקודה זו דמותה נכנסת לסחרור כאשר היא למעשה מנתקת קשר עם הבן שלה, דבר שלא ממש מתקבל על הדעת ובמקביל מואסת בעבודה ממנה כל כך נהנתה, ועבורה הקריבה את הזוגיות והמשפחה שלה.
בעוד שהעלילה של שירה מתקדמת בצעדים הגיוניים, אם לא ניקח בחשבון את עניין הבאנשי, שהוא חלק מעולם הספר הספציפי הזה, דמותה של טליה לא מצליחה לשדר בעיני אמינות. בנוסך לכל מה שכתבתי, טליה מפתחת גם צד לסבי שבה, בצורה שעוד יותר מפריעה לאמינות ובעיני לפחות גם לא תורמת דבר לעלילה. משכך הדמות המעניינת יותר, היא זו של שירה, זו שתפקידה להיות הגואלת, אבל של מי בעצם? למעשה של כל סביבתה. שירה יודעה שיש לה מטרה כלשהי בחייה, ולו הקצרים, והיא (ואיתה כמובן הקוראים) גם יודעת מה יקרה כאשר תמלא את מטרתה. מבחינה זו הספר, שנכתב, בעקבות התמודדות אישית של מחברו עם מוות של ילד, הוא ספר שנועד להועיל ולנחם, למצוא פשר באי פשר, לתת משמעות כלשהי לחידת הקיום והסבל האנושי, שאלה עתיקה מימי תחילת האנושות, שלא תבוא על פתרונה.
מסורות יהודיות ואחרות ישמשו בערבוביה למתן הפשר, והן יופיעו במקומות שונים לאורך הספר. כאשר הוריה של שירה, שלא מצליחים להבין מדוע בתם מתנגדת לטיפולים, נאלצים להתמודד עם ההשלכות ולעשות בעצמם דברים קשים, תהיה לכך השפעה גם עליהם. טליה לעומת זאת תיאלץ לבחון את הטעויות שעשתה לכל אורך הדרך ולנסות לתקן אותן. שירה היא זו שתעזור גם להוריה וגם לה.
זהו ספר שמצד אחד הוא עצוב ומעלה תהיות ואפילו כעס, כלפי אנשים וכלפי העולם, ומצד שני יש בו גם מעין השלמה וקבלה של הדברים שקורים שעל רובם אין לנו השפעה כלשהי ויכולתנו נמדדת בדרך בה אנחנו מתמודדים איתם. הספר אינו קל לקריאה ועיכול ולא מתאים לכל אחד. יש כאלו שיתעצבו ממנו מדי אולם יש גם כאלו שיכולים למצוא בו הקלה ונחמה.
באנשי
איתי לב
מטר 2024
מגב הספר
באנשי הוא סיפור מרגש ונוגע ללב, שבמרכזו שתי דמויות אשר לכאורה אין ביניהן שום דבר משותף. שירה בת חמש־עשרה וחצי, וטליה בת עשרים ותשע. שירה, נערה מסתורית, ממגנטת, מוזרה וחולנית שחושבת שהיא באנשי, דמות מהמיתולוגיה האירית שתפקידה לבשר לבני אדם על מותם הקָרב. טליה, קצינת מודיעין בשירות קבע, שמגלה את עצמה מחדש כאישה וכליצנית רפואית לאחר שבן זוגה עזב את הבית יחד עם בנם. סיפוריהן מתרחשים במקביל עד למפגש מקרי ביניהן שבו נקלעים הסיפורים לעלילה אחת מרתקת שבמהלכה לא ברור מי מצילה את מי.
באנשי, הרומן החדש של איתי לב, הוא אגדה מהפנטת שמעִזה להתמודד באומץ עם שאלת הקיום האנושי. סיפור על חיים שהשתבשו מצד אחד ועל התפכחות ובחירה בחיים מצד שני.
No Comments