כחובב מושבע של סדרת פנדורין החל מהספר הראשון עזאזל (אם אינכם מכירים את הסדרה כלל, הפסיקו לקרוא את הסקירה ולכן ישר לחפש אותו בספרייה) שהיה פורץ דרך וסוג של חידה, אני בדילמה קשה האם לסיים כבר את הסדרה או לחכות לתרגומים הממש טובים של יגאל ליברנט. הפער שנוצר משמעותי, ספר זה יצא לאור לפני 13 שנה (עוד על הסיבות לחיבתי לסדרה, למה עדיף לקרוא אותה בעברית ואפילו הייקו מקורי – בסקירה על מרכבת היהלום). הסדרה עצמה ידעה עליות ומורדות והיא מתפרשת על פני כמה עשרות שנים. הפעם, בצורה נדירה למדי, אנחנו מקבלים תאריכים מדוייקים, ימים בודדים לפני פריצת מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הרוסית, כולם בוחשים בקלחת, ודווקא באקו, חור נידח על הים הכספי, הופכת להיות אחת הערים החשובות ביותר בממלכה הצארית, בגלל כמויות הנפט העצומות שבה.

גיבורנו אראסט פנדורין, שהיה עצמאי ברוב ספרי הסדרה האחרונים, נקרא שוב לשרת את המולדת ואפילו מועלה בדרגה, כפי שקרה בכל אחד מספרי הסדרה הראשונים, והפעם יש לו גם הרבה עניינים אישיים לסדר. אקונין, שם העט של גרגורי צ’חארטישווילי, חוזר ליסודות הסדרה, ואחרי שניסה סיפורים קצרים, סיפורים משתלבים, ועשור בו שלח את פנדורין לכל מיני מקומות בעולם בעקבות ספרות המתח העולמית ואך ניסה את כוחו במחזאות, ספר זה ממשיך את הקו שכל כך אהבתי ושדי סטה הצידה בספר אהובת המוות.

בבאקו הסוערת בה נמצאים ערבוביה של אנשים, דתות ולאומים הכל תוסס ולעיר חוקים משלה. פנדורין מגלה שיש לו כמה אויבים, אולם גם כמה בעלי ברית, והוא מנסה להבין את כללי המשחק במקום. בעלילה אנו מקבלים את המינון המדויק של הצלחות וטעויות, כולל חמורות במיוחד עם הפתעה לא קטנה בסיום, שהופכת את הקושי להתאפק לתרגומ הספרים הבאים למסובכת הרבה יותר. רק שני ספרים נותרו בסדרה (יחד עם סיפור קצר שלא תורגם), אחד מהם חוזר מעט אחורה בזמן להשלמת עוד פערים שונים, והשני שיצא ב-2018 מסיים את הסדרה הייחודית הזו עשרים שנה אחרי תחילתה.

תיבת פנדורין אינה עוד סדרה, היא סוג של קאלט. סדרה שמתפרשת על הגלובוס כולו ומעשירה את הקורא בצורה ייחודית. בספר מחוות ורפרנסים רבים, ובגלל שאני לא מהתרבות הרוסית סביר שהייתי מפספס רבים מהם לולא ההערות המועילות של המתרגם. היא עוסקת בעבר עם הרבה קריצות להווה ולעתיד, ושימוש מכוון באנכרוניזם, כדוגמת אזכור הפקסימילה בספר זה, עשרות שנים לפני פיתוח ההמצאה. חובבי הסדרה אינם צריכים שכנוע, ואלו שטרם עלו על הרכבת, יכולים עדיין להצטרף ולהנות מכך שכמעט כל הסדרה כבר תורגמה.

העיר השחורה
בוריס אקונין
מרוסית: יגאל ליברנט
עליית הגג 2015

השנה היא 1914 וגדול הבלשים הרוסים, אראסט פטרוביץ’ פנדורין, רודף אחר טרוריסט בולשביקי מסוכן מאין כמותו הרחק אל המזרח הפרוע של הקיסרות. הוא מגיע לבאקו שבאזרבייג’ן, עיר רותחת של נפט, תככים ומזימות, ועד מהרה מוצא את עצמו בלב מערבולת חדשה — מסקרנת, הרת סכנות, ובעיקר בלתי צפויה.

בעיר המיטלטלת בין התעשרות מהירה לעוני מחפיר, בין קדחת המודרניזציה לעליית הלאומיות המהפכנית, פנדורין מנסה לפענח תעלומה שהולכת ומסתבכת משעה לשעה, בה בעת שמעל שמי אירופה מתאבכים ענני הסערה של מלחמת עולם. האם ניתן לשרוד במקום שבו הולך ומיטשטש הגבול בין צדק לפשע?

העיר השחורה הוא חוליה נוספת – סוערת ומתוחכמת – בסדרת הבלש ההיסטורית שכבשה את ליבם של מיליוני קוראים ברחבי העולם. בוריס אקונין, בכישרון שאינו מוטל בספק, טווה כאן עלילה מושחזת ומרתקת, שמצליחה להצחיק, להפתיע, ולשקף עולם העומד על סף שינוי אדיר.

גירסת הדפסה