ספרו של יואל אליצור מאגד שיחות מפינת רדיו ששודרה לפני כשש שנים. השיחות נאגדו והתעבו לכדי ספר הערוך על סדר פרשות השבוע ומתרכז במקום אחד לכל הפרשה. הקשר לפרשה אינו הדוק במיוחד. לפעמים מדובר על מקום המוזכר בפרשה (סדום ועמורה, באר שבע), לפעמים על מקום המוזכר בהפטרה (מלחמת דבורה וברק בסיסרא)  ולפעמים על נושאים כלליים בעלי קשר רופף יותר. לדוגמה, הפרק לפרשת צו העוסק במונח הגיאוגרפי “מול” והקשר לפרשה הוא הפסוק “…ושם על המצנפת אל מול פניו…”. בין פרקי הפרשות מתחבאים להם פרקי חגים ומועדים בהתאם לסדר הזמנים המקורב.

המאמרים – שעובדו משיחות רדיו – שומרים על אורכם המקורי. אורכה של כל שיחה היה כעשר דקות וזהו גם פרק הזמן הדרוש לקריאה נינוחה של מאמר בודד. הקריאה נוחה מאד, אין הערות שוליים מעיקות. בסופו של כל פרק מופיעה רשימת מקורות לטובת מי שרוצה להעמיק בקריאה נוספת על נושא הפרק.

לטעימה מהספר נביא תמצות קצרצר של הפרק העוסק בפרשת משפטים בה אנו נמצאים (נכון למועד פרסום הסקירה) שכותרתו “גבולות הייעוד של ארץ ישראל”

בפרשת משפטים מופיע פסוק המתאר את גבולות ארץ ישראל: “וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד-הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ” (שמות כ”ג לא). פסוק זה מצטרף למספר תיאורי גבול קודמים המתוארים פחות או יותר בצורה דומה. המשך המאמר מנסה לזהות את כל הגבולות, כאשר החידוש העיקרי עבורי היה שנהר פרת מציין גבול צפוני (המיקום בו הפרת מתעקל מזרחה באיזור חלב שבסוריה) ולאו דווקא את הגבול המזרחי באזור עירק. בהמשך המאמר מופיע פסוק נוסף מספר במדבר העוסק אף הוא בגבולות הארץ: “צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-אַתֶּם בָּאִים אֶל-הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ” (במדבר ל”ד ב). גבולות הארץ מתוארים בהרחבה בפסוקים רבים בפרק זה. ישנם חילוקי דעות על זיהוי כל המקומות המופיעים באותם פסוקים אולם לכל הדעות הגבולות המתוארים בספר במדבר מצומצמים בהרבה מהגבולות של ספרי בראשית ושמות. נהר פרת וים סוף – המוזכרים בתיאורי הגבול הקודמים, כלל אינם מוזכרים בספר במדבר. סיכום ההצעה לגבולות אלו מתואר במפה הנמצאת בספר:

גבולות הארץ המורחבים והמצומצמים. איור מאת המחבר. הזכויות לאיור שמורות למחבר ולידיעות ספרים

לאחר הצגת הבעיה מובא פתרון מקובל שהגבולות המורחבים מהווים הבטחה ערטילאית שלא נועדה ליישום כלל. אליצור מסביר מדוע הוא מתנגד לפתרון זה ומציע פתרון משלו, המתבסס על פסוק אחר בפרשת משפטים. כיבוש הארץ הוא תהליך איטי, לא לאט מדי – שהארץ לא תהיה ריקה מיושבים, ולא מהיר מדי – שמא ישארו בארץ גויים רבים ותהיה סכנה רצינית של התערות בגויים ולמידה מדרכיהם הרעות (מה שאכן התרחש בפועל). מאחר וגבולות הארץ המורחבות כוללים שטחי מדבר מרובים, משתלב גבול זה בהבטחות הנביאים לכך שגם המדבריות יהיו מקומות פורחים המתאימים למגורי אדם ולגידולי חקלאות בעתיד הרחוק יותר. מתוך פתרון זה עובר אליצור לדיון פילוסופי יותר העסוק בעצם המושג של “קדושת הארץ”

מקום בפרשה

מקום בפרשה
גיאוגרפיה ומשמעות במקרא
יואל אליצור
תשע”ד 2014
ידיעות ספרים

גירסת הדפסה