ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

קבצי רשימות הם הזדמנות להפיח חיים חדשים לטורים שנכתבו בעיתונות ונשכחו זה מזמן, הן לטובת קוראים ותיקים שישמחו לפגוש אותם שנית והן לטובת קוראים חדשים. תמיד יש להיזהר מאנכרונזים, שכן טורים ישנים ובעיקר כאלו המתייחסים לאירועי השעה, לא יאמרו דבר אחרי שנים רבות (נסו לקרוא את פינת המכתבים למערכת מלפני חמש עשרה שנה). ספרו של אברהם בלבן מרכז את הטורים שכתב בשנים האחרונות בעיתון הארץ. מרחק הזמן קצר ביותר וסביר שקוראי הטורים עוד זוכרים חלק מהם, ואילו לאלו שאינם מכירים, כמוני, הרי יש כאן הזדמנות. הטורים מתרכזים סביב העיר תל-אביב ואולי טוב שכך. לא בעיות השעה, לא פוליטיקה ולא הסערות והשערוריות הפורצות אל חיינו כמעט כל שבוע, לרוב סערות בכוס מים. בלבן ורעייתו “היגרו” לתל אביב רק בתחילת העשור הקודם, ועבורם העיר הגדולה הייתה מושא לגילוי ולהרפתקאות. אני גדלתי בתל אביב, של שנות השבעים והשמונים, והסתקרנתי לקרוא טורים עכשוויים על העיר ששוטטתי בה שעות על גבי שעות, ברחובות ובחצרות ובסימטאות ולפעמים גם על הגגות. אין מה לעשות, תל אביב השתנתה. אני עוד זוכר את נחל איילון בלי הנתיבים, את חניון משאיות האשפה עליו ממוקמים כיום מגדלי עזריאלי, את בתי הקולנוע הענקיים, אלו של אלף מקומות ומעלה שכיום פשוט אינם קיימים, את צומת מעריב, שבאמת היה בו בית הדפוס של עיתון…

לספר “החלון והמדרגות” נחשפתי בערב מיוחד במחסני ידיעות ספרים. בהיותי מאוהב קשות בעיר ניו-יורק (מוזמנים לקרוא את סיכום הביקור המהמם שלי שם), בחרתי בספר זה מבין הספרים שהוצעו שם. אבל מאחר והספר מבוסס על “עיר הזכוכית”, נובלה מאת אוסטר, לא התעצלתי והלכתי לקרוא את אוסטר לפני קריאת הספר. למזלי הספר מבוסס על הנובלה הראשונה בטרילוגיה הניו-יורקית, כך שההמתנה לא הייתה ארוכה. לא נדון כאן ביצירתו של אוסטר, שהיא בחלט נובלה מעניינת וניו-יורקית עד עמקי נשמתה, אלא ננסה לדון ביצירה של חורש במקושר וגם במנותק מאוסטר. ספרו של חורש עומד בפני עצמו, אולם חלקים גדולים ממנו מוכתבים בגלל אילוצים מספרו של אוסטר כך שנכון, ולדעתי גם מהנה יותר, לקרוא את אוסטר קודם. כבר אוסטר מתייחס לעצמו בספר שלו, שהוא מעין פנטזיה עירונית, סיפור שהוא כמעט בלתי אפשרי, אפילו בניו יורק בה הכל אפשרי, סיפור המשפיע קשות על גיבורי הסיפור ולא נוגע לאיש מלבדם. בספר אוסטר הוא דמות שולית, דמות אותה מחפשים ובטעות מגיעים למישהו אחר. הוא כלל אינו בלש כפי שחושבים אלא סופר, אולם אצל חורש, לאחר כשלושים שנה, הדברים ממשיכים וחלקם מתהפכים. אצל אוסטר ניו יורק אינה רק מקום ההתרחשות היא גיבורה בעלילה. Concrete Jungle Where Dreams Are made of, שרה אלישה קיז. נו הנה. תעצרו, תתבוננו, תקשיבו, תחוו. אצל…

הקורא הישראלי, מתקשה, ובצדק, להפריד בין השואה לבין מלחמת העולם השנייה ובשל כך, זירות המלחמה שאינן באירופה פחות מוכרות לו. בשל כך שאלתו של ניקולס בסט, מדוע יש צורך בעוד ספר על פארל הארבור, אינה צריכה את המענה שהוא נותן מבחינת הקורא הישראלי. אמנם יש ספרים על כלל המלחמה בכל הזירות, אולם ההתמקדות היא תמיד באירופה ובה גם עסק ספרו הקודם של בסט. הספר מתחיל עם ההחלטה על מתקפה יפנית והסיבות שהובילו אליה. סיבות אלו מתחילות עוד מאמצע המאה ה-19 עת קומנדר פרי עגן ביפן ופחות או יותר הכריח אותם לחתום על הסכמי מסחר עם האמריקאים. ליפנים היו אינטרסים בסין ובאירופה והם גם נלחמו ברוסים. ארצות הברית ובריטניה בלמו את השפעתן בפאסיפיק ובדרום מזרח אסיה וגם הובילו עיצומים קשים בעקבות כיבוש סין. מבחינת היפנים, הגיע הזמן להיפרע מהאמריקאים ומלחמת פתע עליהם שתשבית את רוב הצי ותאפשר לצי שלהם חופש פעולה במרחב הייתה רעיון הפעולה. אמנם גם ביפן היו כאלו שידעו שמתקפה על ארצות הברית יכולה להצליח אולם לאורך זמן יהיה קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם מעצמה זו, כפי שאכן קרה בסופו של דבר, אולם קולות אלו הושתקו. הופתעתי מאד מהדמיון הרב בין הימים שלפני פארל הארבור לימים שלפני מלחמת יום הכיפורים. האמריקאים והבריטים ידעו שהיפנים מבשלים משהו, אבל לא…

מפעל התרגומים המוצלח מאד של פוקנר בהוצאת פן בידי שרון פרמינגר ממשיך לספר שכונה “פסגת יצירתו של הסופר”, והספר שבגינו זכה בפרס הנובל (למרות שהפרס מוענק ליוצר בצורה כללית ולאו דווקא על יצירה מסוימת). באופן חריג למדי, הספר כולל עמוד הקדמה (במקור וגם במהדורות העבריות) המסביר איך לקרוא את היצירה ובפרט מדגיש שהפרק הראשון נכתב מנקודת מבט של אוטיסט בתפקוד נמוך (שאז התייחסו אליו סתם כאל מפגר ומשוגע וממילא גם פוקנר לא הכיר את האוטוזים כפי שהוא כיום), וגם הפרק השני נכתב בצורה של דמות מיוסרת נפשית ורדופה. בקיצור אומרים לכם להיות מוכנים לכך שעד אמצע הספר פשוט לא תבינו כלום. ראו בעצמכם. והאמת שזה מזל וכנראה גם בהוצאה הבינו שלולא הקדמה זו רוב הקוראים פשוט יברחו. בקריאה ראשונה החלק הראשון נראה כג’יבריש מוחלט ואפילו קשקוש. ללא אותה הכנה מוקדמת סביר ביותר שהייתי נוטש את הספר. גם חלקו השני מערבב כמה וכמה סיפורים. מה שפוקנר עשה נחשב לחלוצי מאד בזמנו לפני תשעים שנה והוא אחד מהראשונים הכותבים בצורה זו, צורת זרם התודעה הנאה במעגלים וסחרורים לא לינאריים, צורה שמקשה מאד על קריאת הספר. לא ברור לנו מי הדמויות, לא ברור לנו האם קדי היא דמות או מי שנושא את עגלת הגולף הסמוכה (כמובן גם וגם), ולא ברור לנו אם מתייחסים…

ספרו של אורי בריליאנט יוצא במכוון סמוך לתחילת הלימוד במחזור החדש של הדף היומי. לבריליאנט זכויות רבות בתחום, בין היתר באתר סיני המביא שיעורים קצרים על כל דף המאפשרים לימוד, אך בעיקר חזרה וסיכום של הדף. סיום המחזור והתחלה של מחזור חדש נתנו לאורי במה מכובדת ואפשר בהחלט לומר במילותיו של צ’רצ’יל שזו שעתו היפה. פתחתי את הספר ביום ראשון השבוע, מתוך מחשבה שאם ממילא אני הולך עוד מעט לשיעור הדף היומי, למה שלא נעשה קצת לימוד מקדים בבית ותוך כדי כך נתרשם מהספר. קראתי בעיון את כל ההקדמה על מנת להבין את המתודה של הספר. אין באמת אפשרות ללמוד את כל התלמוד על רגל אחת, גם לימוד דף אחד ביום, בקצב של הדף היומי, וסיום לאחר 7.5 שנים אינו לימוד מעמיק, אלא יותר מעבר כללי, ואפילו אותו לא הייתי מכנה לימוד על רגל אחת. אורי לא מתכחש לכך, ומפרט את המתודה שלו, שעיקרה להציג את הדף הראשון של כל מסכת כחלון ראווה למסכת כולה, ודרכו ללמוד גם עקרונות כלליים על התלמוד. עוד נאמר שגם לפרקי הספר יש סדר ולמרות שאפשר לקרוא כל אחד לחוד, כדאי לקרוא ברצף. אני חולק מעט על הנחות יסוד אלו. אי אפשר לומר ככלל שהעמוד הראשון הוא חזות הכל ובו נמצאים תמיד עיקרים חשובים. לפעמים…

התמיהה החלה בקריאת שם הספר באנגלית. המושבעים אינו יכול להיות תרגום ל Thirteen , וכידוע, אפילו לישראלי כמוני, בחבר מושבעים יש רק 12 אנשים. התעלומה מתבררת מייד בקריאה בכריכה האחורית. ג’ושוע קיין, רוצח סדרתי אינו מסתפק ברציחות והפללות אלא גם דואג להרשעות. ואם הוא לא אחד משנים עשר המושבעים, אל תדאגו, הוא יגיע לשם. אין כאן ספויילר, זה כתוב על הכריכה ובמהדורה האנגלית גם מקדימה. אלו נתוני הפתיחה. מולו, אדי פלין, עורך דין שמסתבך בהמון צרות ומקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה. ייצוג נאשם ברצח כפול, כוכב קולנוע, שרצח את אשתו הטרייה ואת קצין האבטחה שלו ששימש גם כמאהב שלה. התיק עם סיכווי הצלחה קלושים, אבל השכר גבוה ואדי גם מאמין שהנאשם, בובי סולומון חף מפשע. הקורא כמובן יודע זאת. לקורא באנגלית יתרון נוסף, שכן זהו הספר הרביעי בסדרת אדי פלין, אך הראשון שתורגם לעברית. כך שההיסטוריה של פלין, שחלקה רלוונטי לספר, ידועה לו ונסתרת מאיתנו. מאחר שאנו יודעים מי הרוצח, אלמנט המתח בעלילת הספר, שאורכה ששה ימים בלבד, אינו לגלות “מי עשה זאת?” אלא מתחלק לשני חלקים. העבר – איך הגענו למצב הזה, גם למשפט הספציפי וגם להיסטוריית הרציחות הארוכה של קיין, ובעיקר איך זה ייגמר וכמה עוד ימותו עד שזה יקרה . הספר מסופר משתי נקודות מבט, של…

מה התועלת העיקרית שהדבורה מביאה לאדם? לא ערכתי משאל אבל נדמה לי שרבים יגידו דבש, אולם תשובה זו שגויה. הדבורה היא המאביק הטבעי המוצלח ביותר, ואת ההאבקה היא עושה בחריצות ובחינם, בכל שעה שיש שמש. גידולים חקלאיים רבים, בעיקר עצי פרי – הדרים, אבוקדו, מנגו – יגדלו פרחים אך ללא דבורים פרחים אלו לא יחנטו כלל לפירות. אני מאד אוהב לצלם דבורים על פרחים ובהילוך איטי. לבני אדם יש רתיעה מדבורים, בכל זאת לא נעים להיעקץ, ולחלקנו זו גם סכנת חיים, אולם דבורת הדבש היא לרוב עדינה ועוקצת רק כאשר אין לה ברירה (בניגוד לצרעות ולדבורים זבהם לא נעסוק). גם את הדבש למדנו לנצל, והראשון המתואר בתנ”ך כרודה דבש הוא שמשון שרדה את הדבש מתוך גווית הארי. כך היה פעם כאשר הדבורים הקימו להם כוורות איפה שרק מצאו, אולם כאשר התאווה למתוק המתוק הזה גדלה, האדם רצה גם את הדבש מהדבורים וכנראה כלל לא הבין את חשיבות הדבורה בתהליך ההאבקה. מאיה לונדה בספרה מכוונת זרקור לעבר הווה ועתיד של הדבוראות. מימי ההשכלה, בהם נעשו מחקרים בדבורים והתגלה מעט יותר טוב איך הן חיות ובאילו תנאים אפשר לביית אותן, דרך ההווה העכשווי, המתאר את היעלמות הדבורים והתמעטותן (בעייה הקיימת גם בארץ ומומלץ לקרוא את הכתבה הבאה מאת יעל פרוינד-אברהם) ועד לעתיד…

הרב קוק חיבר בצעירותו שיר המקפל בתוכו את כל הלכות חנוכה. השיר התפרסם בשנת תרמ”ג (1883), כאשר הרב היה בן שמונה עשרה בלבד. לפי השערתו של הרב נריה, השיר חובר בהשראת הפיוט של ר’ יוסף הקטן המתאר את הלכות הפסח וממנו אנו מכירים בעיקר את בית האחרון: “חסל סדר פסח” הנאמר בסוף ליל הסדר.לדף הראשי של חנוכה הנה השיר במלואו ולצידו (מוטה לצד שמאל) ההלכות השונות הנמצאות בו. הניקוד לפי גירסה רבנית של תוכנת נקדן מאת DICTA: זְכַר חֲסָדִים וּפִלְאִי א-לָוָה, בִּשְׁנוֹת קֹדֶם הִבִּיט מִגָּבוֹהַּ,לָתֵת עֹז לְהַחֲלִיף כֹּחַ, לָעָם מִמְשַׁךְ מִגֶּזַע קָדוֹשׁ פּוֹרֵחַ,חוֹבָה עָלֵינוּ לָעַד לְהַזְכִּירָהּ חֶסֶד א-ל בְּמַעֲשֶׂה וַאֲמִירָה. דברי פתיחה לחג החנוכה ומטרת המצווה להזכרת חסד ה’ ולפרסום הנס שנעשה. בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לְכָסְלוּ הַחֹדֶשׁ יוֹם אַדִּיר בְּרֹב טוֹהֵר וְקוֹדֶשׁ,שְׁמוֹנַת יָמִים בּוֹ יָבֹאוּ, לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל יִקְבְּעוּ,לְהַדְלִיק נֵרוֹת כִּבְרָקִים מַזְהִירִים, וּמִדִּי יוֹם יוֹסִיפוּ הַמָּהֳדָרִים הַבְּחִירִים,גַּם כָּל נַפְשׁוֹת בַּיִת יַדְלִיקוּ בְּגִילָה אִישׁ נֵרוֹתָיו וִיסַלְּדוּ בְּחִילָה. הפרטים הבסיסיים על החג, תאריך החג, אורכו, מצוות הדלקת הנרות, ודיני המהדרין (הוספת נר בכל יום) והמהדרין מן המהדרין (הדלקת חנוכיה עבור כל אחד מבני הבית) וְשָׁלֹשׁ יְבָרְכוּ עֵת יַדְלִיקוּ בְּבִרְכַּת זְמַן רָצוֹן יָפִיקוּ,וּבְכָל הַלֵּילוֹת אַךְ שְׁתַּיִם בְּרָכוֹת מִצְוֹת וּזְכַר נִסִּים יַחַד נֶעֱרָכוֹת,לְבַד אִם שָׁכַח אוֹ שָׁגָה בַּהֲלָכָה וְלֹא בֵּרַךְ בָּרִאשׁוֹן לִזְמַן הַבְּרָכָהאָז מִפִּי חֲכָמִים הַדַּת…

התורה (והתנ”ך) נכתבה כבר לפני אלפי שנים, אולם חיוניותה כה גדולה שלא רק שהיא משמשת כאבן דרך למיליוני ההולכים בדרכה, אלא שאפילו הטקסט עצמו מחדש פניו ומתאים את עצמו לכל דור ודור. גם זה אינו דבר חדש וכבר הרשב”ם בפירושו לתחילת פרשת וישב (בראשית ל”ז ב) מביא כי המקרא אינו יוצא מדי פשוטו ואפילו זקנו רש”י אמר לו שהפשט מתחדש מדי יום. אין חידושים אלו גורעים מאום ממה שהיה לפניהם אלא הם בונים עליהם עוד ועוד. וכך ארון הספרים הולך וגדל כאשר בכל דור כותבים רבים על פרשות השבוע, ואף אני ביניהם (באתר פרשת השבוע) ושמחתי מאד לקבל את הספר של אריאל סטולמן עם פירושיו שנכתבו במהלך השנים. אמנם הספר אינו ספר על פרשת השבוע שכן ישנו פרשות רבות ללא מאמר וגם שם הפרשות אינו מופיע בתוכן העניינים. למעוניינים לקרוא פרק שלם מהספר, אציע לקריאה את הפרק העוסק בגניבת התרפים, שהסופר שלח לי על מנת שאפרסם (פרקים רבים נוספים ) ובסקירה זו נדון בשני פרקים הסמוכים לפרשות השבוע.הפרק לפרשת וישלח, עוסק במפגש של יעקב עם המלאך. השאלה הפותחת את הדיון היא מדוע יעקב צריך למהר ולעבור את הירדן באמצע הלילה, ומה חשב להשיג בכך. עיקר הפרק עוסק בהרחבת ובביאור פירוש הרשב”ם המביא שיעקב ניסה להימנע בכל דרך מהמפגש עם עשיו,…

על גגות קיימברידג’ משהו קורה בלילה וכפי שנגלה כבר בעמודיו הראשונים של הספר, לא משהו נעים במיוחד. רצח! אליוט פיירבנקס, בן למשפחת אצולה ידועה ומוכרת, נמצא מת לאחר שנפל מגג קתדרלה, ואמנם אנו יודעים כבר מתחילת הספר שמדובר ברצח, אולם האירוע מסווג כתאונה, יש כאלו שיאמרו התאבדות ונראה שחקירה רצינית בעניין לא מתנהלת. מי שלא מוכן לקבל את הדברים כפשוטם הוא אוגוסטוס הף, מרצה וחונך של אליוט (איש סגל שאחראי לסטודנט, לא בתחום הלימודי דווקא, אלא בשאר התחומים, ופירוט בעניין אפשר לראות במילון מונחים בסוף הספר). הף “מאמץ” את התוכי של אליוט, תוכי אפרור אפריקאי, ג’אקו, מדבר, לרוב שטויות, אולם מפעם לפעם למילים שהוא אומר יש חשיבות רבה, ואוגוסטוס לומד לאט לאט להבדיל בין העיקר לתפל. אחת מנקודות החולשה של הספר היא שלא ברור מדוע אין שום חקירה רצינית על מותו של אליוט. נאמר כבדרך אגב כמה פעמים שהמשטרה חקרה משהו, אולם נראה שאלו לא חקירות רציניות כפי שהיה צריך להיות, ובסיום הקריאה, נראה שחקירה רצינית ולא מסובכת הייתה מגיעה במהירות לאמת. אין לנו לקבל את חוסר החקירה כעובדה תמוהה, ולשקוע בחקירתו הסבוכה והמפותלת של אוגוסטוס שמגלה כל פעם מידע חדש, פיסות נוספות בפאזל, אולם כאלו שלא משתלבות עם האחרות. חשודים ומניעים באים והולכים. בסופו של דבר, ולאחר שהסופרת האביסה…