ספר הכינויים הוא לכסיקון כינויים ושמות. לכסיקונים כגון זה היו נפוצים מאד בעבר אך לאט לאט, ובאופן כללי עם ירידת קרנה של המילה הכתובה ובפרט בעידן הויקיפדיה והאינטרנט, נעלמו מהמדפים, וחבל! לכסיקונים כאלו מאפשרים לכל חובב ידע לפתוח אותם בעמוד אקראי, לקרוא מספר דקות וללמוד הרבה דברים חדשים. בילדותי זכור לי איך השתמשתי בלכסיקונים כדוגמת זה בחידונים שונים ובפרט כאשר היה צריך למצוא משהו בנושא ספציפי מהר. אנצקלופדיה רגילה בת כרכים רבים לא התא...
הספר זוטו עוסק בנושא לא שגרתי. החיים בתוך מחשב. זמן הסיפור הוא בסך הכל דקה בודדות ותחומו על פני מחשב בודד (אמנם לא מילימטרים בודדים כפי שכתוב בהקדמה, כי יוצאים מתוך המעבד ומגיעים עד הדיסק הקשיח, מרחק של כעשרים סנטימטרים. אם כבר גיקים אז עד הסוף). הדמויות העיקריות הן זוטו – וירוס מחשבים לא ממש מזיק, מגן כסף – האנטי וירוס הנאמן, סופר-מדיה 2 – תוכנת נגן סרטים מיושנת מעט וניוטון – עוד תוכנה מיושנת וכולם שוכנים במח...
הספר “מיהו מי” מרכז חמישים חידות מקוריות של המחבר בהן צריך על סמך רמזים שונים למצוא את התשובות לחידות. בתחילת החידה מופיע סיפור המסגרת הנותן את כלל הפרטים, לאחר מכן כמה עובדות ובסוף מגיעה השאלה אותה צריך לפתור. החידה מורכבת מכל האלמנטים גם יחד. החידות אינן מצריכות כל מידע נוסף, לא ידע כללי ולא חיפוש הקשרים והן חידות לוגיות לחלוטין, הבנויות על עקרונות אותם יש ללמוד, ולאחר מכן להתאמן עליהם. נביא לדוגמה את החידה הראשונה בספר...
בשנים האחרונות נעשו מספר נסיונות להוצאות שונות של התנ”ך. הוצאת ידיעות אחרונות שכבר שלחה ידיה בנסיונות מסוג אלו, תנ”ך רם, תנ”ך הכולל מעין תרגום או ביאור מעברית מקראית לעברית בת ימינו מצד אחד ובין הספר התנ”ך בסדרת עם הספר מצד שני, מגישה לנו כעת את חומש לישראל. הנוסח של חומש זה הינו הנוסח המלא, כולל טעמי המקרא והחלוקה המסורתית לפרשיות פתוחות וסגורות (בניגוד לתנך בסדרת עם הספר) ונטול כל פירוש (לא פירוש רש”י ...
אולי שמו השל הספר “פילוסופיה יהודית כמדריך לחיים” מטעה, שכן הספר לא כולל הנחיות מעשיות כלשהן אלא מטרתו בעיקר לבאר מעט את החיבורים הפילוסופיים של שלושה הוגים יהודים מתחילת המאה העשרים: פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר ועמנואל לוינס (עם איזכורים קלים של ויטגנשטיין, שסבו היה יהודי). החיבורים המתוארים הם “כוכב הגאולה” לרוזנצוויג, “אני ואתה” לבובר ו-“דת של מבוגרים ” ללוינס. אודה כי אין לי ידע מוקד...
קשה למצוא את המקום הנכון להתחיל ממנו את הסקירה על הספר “גחליליות” של גילית חומסקי. אולי נתחיל מזה, שבכל משפט בספר ניכר שחיברה אותו משוררת, שכן רק משוררים יכולם לתת תשומת לב לכל מילה ומילה ולהשתמש בניואנסים זעירים בצורה מושכלת כל כך. למשל, שם הספר מכיל בתוכו את שמה של הסופרת, וגחלילית בסיפור היא ההיפך מטרמיט, שני חרקים המבטאים מצבי רוח מנוגדים, אולם שניהם דווקא כלל אינם מינים השוכנים בארץ ובעוד הטרמיט אוכל העצים, הגחלילית ...
את הסקירה על הארות שוליים, ספרו החדש של הרב שי פירון, נתחיל דווקא בציטוט מהאפילוג : “איך מרגיש מי שבכל שבת צריך לדרוש בפרשת השבוע? מה מלווה את מי שבכל יום ראשון צריך להעביר רשימה של 550 מילה על פרשת השבוע?”. מאחר וגם אני חוטא בכתיבה על פרשת השבוע, אני מתחבר מאד לשאלה הזו. כמה קשה לחדש דברים שנה אחרי שנה כאשר נראה שהחומרים כולם כבר מוכרים לכולם וכל מה שיש להיאמר כבר נאמר. אולם לכל מצב מתאימים דברים שונים והרב פירון ממשיך: ...
בתמימותי הלכתי פעם לחוג תהילים עם אחד הילדים. היה נראה לי רעיון טוב לשבת וללמוד קצת פרקי תהילים אך הופתעתי למדי לגלות שבחוג לא לומדים כלום אלא קוראים פרקים פסוק אחר פסוק. אכן, ספר תהילים הוא הספר הנקרא ביותר מבין ספרי הקודש אולם גם זה הנלמד הכי מעט. יהודים וגם בני דתות אחרות, מרבים לקרוא בספר בו ניתן למצוא מזמורים המתאימים לכל המצבים האפשריים מייאוש תהומי ועד לשמחה ולהתעלות גדולה. פרקים ומזמורים מהספר הם פרקי שירה מדהימים בעושרם וביו...
חוה לא אכלה תפוח, ספרו החדש של הרב חיים נבון מנסה לתקן מבחר של טעויות נפוצות בעניינים שונים ביהדות. הכותרת “יהדות” כוללנית מעט. חלק מהתיקונים הם בתורה ובתנ”ך, חלק הם שיבושי לשון של עברית, וחלק סתם אי הבנה נכונה של הלכה ועוד. מבחינה ויזואלית הספר ערוך בצורה יפה מאד כאשר לכל טעות מוקדשת ככפולת עמודים ולרוב מלווה גם באיור משעשע פרי מכחולו של מנחם הלברשטט. כותרת הספר מלמדת על טעות שהגיעה מעולם הדימויים הנוצרי (ובספר עוד...
הקובץ: “ההלכה: הקשרים רעיוניים ואידאולוגיים גלויים וסמויים“, מהווה את קובץ המאמרים השלישי שיוצא לאור בעקבות כנס בנושא שנערך בשנת 2006. המאמרים בתחומים שונים סביב הנושא, בזיקה כזו או אחרת אליו אולם המסקנה, הלא מפתיעה, היא שהפוסק מתחשב לא רק במנגון הפנימי של ההלכה (כאשר התחשבות כזו הייתה, כמו במתימטיקה מחייבת תוצאות זהות על ידי פוסקים שונים) אלא תפיסת עולמו משפיעה על פסיקתו. זו אינה מסקנה מפתיעה וידוע ששאלה הלכתית זהה עשויה...
