אני מאד אוהב את סדרת תיבת פנדורין ( ראו בסקירה על מרכבת היהלום) וממתין בקוצר רוח לכרך חדש. שנתיים עברו, תקופת המתנה בלתי נסבלת אך הפיצוי הגיע בכרך הנוכחי, הפתעה, בוריס אקונין מגיע לביקור בישראל, וההזדמנות נוצלה לצילום משותף ולהקדשה אישית (סימנית יפנית לא לגמרי ברורה).כאשר מגיע פנדורין חדש, כל הספרים מונחים בצד, ואני מתפנה מיד לעסוק בו. הכרך עבה מאד ושונה מהרגיל. מדובר בעשרה סיפורים, שבעה קצרים ושלושה ארוכים יותר, נובלות, המוקדשים כל ...
בסקירה על ספר עם שם דומה במיוחד לספר זה (והאמת היא שבהתחלה התבלבלתי איך אותו ספר יוצא פעמים עם כריכה שונה תוך חודש), התלוננתי על כך שכמעט ואין כתיבה נשית תורנית (לא אקדמאית וגם לא חוויתית אישית) שלא יוצאת מתוך אג’נדה פמניסטית, והנה הגיעה התשובה בדמות ספרה של הרבנית פנינה נויבירט, ספר תורני, מעמיק, המביא מדרשים ופירושים, ראשונים גם אחרונים וסובב סביב מעגל השנה. בקריאה עצמה בספר, לא תדעו כלל שאשה כתבה אותו, וזו בעיני הבשורה המשמח...
פירושים מפתיעים, מאמרי עומק, חידושים שלא שערום אבותינו? כל זה אין. לא שצריך להיות מופתעים, משם ההגדה ומתמונת הכריכה וגם מהיוצרים. כמבקר חמור סבר, אני יכול פשוט להעתיק את דבריהם מהפתיחה: “איורים מטופשים להחריד, שטותיים למהדרין”. אכן תיאור קולע ומדויק של ההומור. נמוך יותר מים המלח. לפני זה נאמר בפתיחה: “החלטנו לא להעמיס על הטקסט עוד פירוש אלא ללוות אותו קצת אחרת”. גם זה תיאור מדויק וקולע. אישית אני לא ממש מתחבר...
העולם מלא אור. גם בלילה. הספקטרום רחב ומתוכו אנו רואים רק חלק צר מאד, אותו אנו מכנים אור, אבל גם גלי מיקרו הם אור, גם קרני רנטגן, וגם גלי רדיו. את רוב האור אנו לא רואים, חלקו, ברמות האנרגיה הגבוהות אפילו מסוכן. שמעתי הרבה דברים טובים על הספר “כל האור שאיננו רואים” מאת אנטוני דואר, והחלטתי לבדוק אותו. לצערי השבחים מוגזמים ואינם מוצדקים. הספר רוקם שני קווי עלילה עיקריים ועוד אחד חצי עיקרי. ורנר, יתום בבית יתומים גרמני מגלה ...
הפרסום על הספר “מציאות קטן” בישר על – “פנקס מוקדם של הרב קוק שמודפס לראשונה לאחר 130 שנה”. הדבר האחרון שציפיתי לו היה ספר בן מאות עמודים, שכל קשר בינו לבין פנקס, לפחות כפי שאני מבין את המילה, הוא מקרי בהחלט. הספר הוא פרי עמלו של צוות אברכים מישיבת בית-אל מהשנים האחרונות. הספר עוסק במגוון נושאים, אולם ברובם בקצרה, אפילו בחטף, קטעי עניינים ואולי ראשי פרקים. אין כמעט נושא שלא עוסקים בו וגם אין סדר, נראה שהד...
לקראת פסח יוצא כרך חדש בסדרת משנאות למסכת פסחים. סקרתי כרך קודם לראש השנה, ולמעשה, כמעט שאין מה להוסיף על הסקירה משם. אולי נדון קצת בקהל היעד של הספרים ובשאלה למה והאם צריך סדרה כזו. במשך שנים רבות למדו משנה עם רע”ב, תיו”ט (המלא) ויכין ובועז. כן כן אני יודע שאתם לומדים ככה גם היום, אבל מה לעשות אני נדרש גם לפירושו של רבי פנחס קהתי, שפתח את עולם המשנה להמוני לומדים. אם הילדים שלכם בגיל בו הם מסתדרים עם פירוש קהתי, מצוין, א...
הוראות אחרונות מאת ניר חצרוני הוא ספר מתח יעיל. רק באמצע הקריאה הסתבר לי שהוא ספר המשך (ולא ספר נוסף) לספר הקודם, אבל זה לא ממש משנה לקריאה. סוכן “הארגון” שהיה מאושפז במשך 10 שנים לאחר שניסה להתאבד ונכשל מתעורר ויוצא למסע נקמה. מי שקרא את הספר הקודם “שלוש מעטפות” יודע מה הוא עשה, ומי שלא קרא, יגלה את זה מהר מאד. מדובר בפסיכופת חסר מעצורים, שגם שיחקו לו במוח, סוג של היפנוזה או טיפול בחלומות, לא ממש משנה, ואין ל...
נתחיל את הסקירה בדברי שבח לאנשים שהם קצת מאחורי הקלעים. הראשונה היא אורנית כהן-ברק, עורכת הסדרה הקצרה של כתר שמלקטת אחלה של ספרים. בתעשיית הספרים אורנית היא שם מוכר, אבל בקהל הרחב קצת פחות, והבחירות שהיא עושה בסדרה זו מעולות. השבח השני הוא לעיצוב הכריכות, גם בסדרה זו, אך כאן איני יודע עם אותה מעצבת אחראית לכל הכריכות. הכריכה של ספר זה עוצבה בידי עדה ורדי, מינמליסטית, יפה וקשורה תוכן הדוק לקשר הספר. כוס נשברת – מזל טוב! חתונה! א...
מה שמשך את תשומת לבי היה פרט קטן שצוין לגבי הכריכה: “הציור שעל העטיפה מאת האמן שי כהן ציור בשוקולד מריר 70% על לוח זכוכית”. זה מעניין, שונה וגם מראה על השקעה מסוימת מעבר לרגיל. הכריכה באמת יפה ומשתרעת על שני הצדדים כפי שתוכלו לראות בתמונה למטה ובתור משהו שמושך את תשומת העין בהחלט עושה את העבודה. הסיפור מבוסס על קרות חייו של יוסף עדוי, אביו של הסופר. בכתיבה אוהבת ומעניינת נקרא על ילד שעלה לבדו, התנתק ממשפחתו, חווה קשיים רב...
כששמעתי שהספר יוצא לאור התגובה הראשונה שלי הייתה, קודם כל נורמלי. אדם נורמלי, ישראלי נורמלי, רק אחר כך דתי נורמלי, כי לי נראה שהנורמליות מאיתנו והלאה. הכן מוקצן, הכל מוגזם, הכל רדוד וצעקני, מתלהם שטוח וחד ממדי. ואילו אורי אורבך, באמת היה נציגו של שביל הזהב כפי שהגדירו הרמב”ם, ועוד יותר הגדיל לעשות שדבק במידת הענווה והתרחק מהכעס וממידת הגאווה, וגם כשהוא כעס ידע לכעוס כמו שצריך, ואפילו בתקשורת ובפוליטיקה לא התקלקל. ייתכן שתגידו ש...
