“בראש של ברונו שולץ” הוא ניסיון מעניין, נועז, שונה ולא תמיד מובן עד תומו. הוא מחייב את הקורא לידע מוקדם בנושאים מסוימים, כמו מי היה ברונו שולץ, דמות פחות מוכרת שלמזלי כבר נתקלתי בה בספר “אגדת ברונו ואדלה” והשלמתי מעט פערים, אולם זהו רק סיפור אחד בקובץ וגם האחרים דורשים ידיעה וקריאה בין השורות, ומאחר וכך אני סבור שהבנתי את הסיפורים הגיעה עד מקום מסוים אך לא פיענחה אותם עד תומם. אז מה קורא בראש של ברונו שולץ? לא...
הימים הם בשלהי שנות השמונים, זיו השתחררה מהצבא וגילתה שהתכניות שלה השתנו. החלום היה לעשות טיול גדול בלונדון (למה דווקא לונדון?) עם החברה הטובה מהצבא, אבל בעיות משפחתיות, דחיית הטיול על ידי החברה, ומחסור במזומנים גרמו לה לקחת את העבודה הראשונה שהיא מצאה, עבודות ניקיון ושירות באתר מרחצאות מרפא על גבול סוריה וירדן. האתר לא מופיע בשמו, אולי כי כל הפרטים בסיפור דמיוניים וכו’, אבל הכוונה כמובן לחמת גדר. ומה מאפיין את זיו? היא מסתובבת...
מאחורי ההר הוא מחווה נהדרת לאגתה כריסטי. ספר מתח בסגנון כריסטי המנתח את יצירותיה של כריסטי, וכמובן גם את עצמו. זוהר בר, מרצה עם קריירה מדשדשת במיוחד מקבל שיחת טלפון משונה. הוא מוזמן להעביר את חג ההודיה, אליו ממילא אין לו תוכניות לאחר שהוא נפרד מאשתו, בחברת זוג עשירים וחבריהם, ולבדר אותם עם ארבע הרצאות בנושא ספרות מתח ובלש. התמורה המוצעת גבוהה ומובטחים תנאים של ריזורט. הלוקיישן מרהיב ביופיו, מבודד, בקצה הכביש, אחריו הכל סגור עד האביב....
רוב הזמן אני קורא ספרים ספרים חדשים. לפעמים יש ספרים שמחכים הרבה זמן, ולפעמים ספרים שפשוט לא מגיעים אליהם מסיבות שונות. לכן, אין תחליף לביקור מפעם לפעם בספריה לראות ספרים ישנים מהעבר הקרוב או הרחוק, ואחד מהם הוא “אגדת ברונו ואלדה” של אמיר גוטפרוינד. הכתיבה על ספרים אלו נוחה יותר. החשש מספויילרים יורד ואפשר לכתוב בצורה פתוחה יותר. העלילה בתל-אביב של ימינו. בלש מתוסכל בדרגת רב-פקד, שבדומה לצבא, אחריה לא מספיק רק פז”ם ...
את הספר “הפלא של אנה” קראתי מתוך סקרנות. בכל זאת אמה דונהיו כתבה את חדר הנהדר ולמרות שהיה לי די ברור שלאיכויות שלו לא נגיע, קיוויתי למשהו מעניין. ליב (אליזבת) נשכרת על מנת לצפות באנה, ילדה שלטענת משפחתה הפסיקה לאכול כבר ארבעה חודשים ובכל זאת חיה חיונית ועירנית. גם עולי הרגל כבר מגיעים לכפר הנידח באירלנד, וועדת הנכבדים המקומית (הכומר, הרופא, החנווני ועוד כמה) שכרה שתי אחיות שיוכלו להגיש דו”ח על העניין. לליב וגם לקורא...
את שפינוזה הכרתי מילדות, אבל בעיקר בתור הרחוב הסמוך לביתי בתל-אביב. ידעתי גם שהוא מוחרם, שהוא מומר ושהוא מהולנד. על מה ולמה בדיוק, אלו לא כל כך נושאים שעניינו ילד צעיר וגם ברבות השנים ולמרות שיש לי עותק ישן של מאמר תיאולוגי מדיני (מת”מ) בבית לא ממש התעמקתי בכתביו. הזדמנות טובה להתחיל להתעמק, בצורה מונגשת וידידותית, אם כי לא כזו הבאה על חשבון עומק הדברים, היא בספר “ספר שחושל בגיהנום”, כך קראו לספר מתנגדי שפינוזה, כאי...
הצטערתי כמו רבים לשמוע על מותו, אמנם בשיבה טובה, של מייקל בונד, מחבר הספרים שכה אהבתי בילדותי על הדוב פדינגטון, דוב פרואני שמשפחת בראון אימצה בתחנת הרכבת. לפני כמה שנים תורגם הכרך הראשון בסדרה ועתה תורגם הכרך השני “עוד הרפתקאות של הדב פדינגטון” מחדש לעברית. הילדים שלי כבר גדולים, אבל אני מתוך התרפקות על העבר נהנתי מאד לקרוא בספר, ואני מקווה שבעתיד ילדי יקריאו אותו לילדיהם. ואם לא הם, אני אשמח להקריא אותו לנכדים. הספר נכתב...
עת הגיע אלי הספר “ופשוטים הדברים”, ידעתי מיד שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא יהיה פשוט, והשני הוא שצריך לחפש את הקשר ללאה לגולדברג ולשיר “את תלכי בשדה”. אכן תוך כמה עמודים הבנתי ששום דבר לא פשוט, אבל האזכור הישיר הראשון של השיר הגיע רק לקראת סוף הספר. וכך כאשר קולה של חווה אלברשטיין ממלא את ראשי בלחן הנפלא של חיים ברקני, קראתי את הספר תוך תהיה נוספת מה ההצדקה לשם האנגלי Simple Story והאם גם כאן נעשה ניסיון ל...
בסופו של דבר אני יכול להאשים רק את עצמי. הרי את ספר הבלש הראשון של ג’יי. קיי. רולינג נטשתי באמצע תוך הבנה שלו היה הספר נשאר עם שם העט רוברט גלבריית, אף אחד לא היה מסתכל לכיוון שלו, ותעלומת גילוי הכותב האמתי הייתה תעלול יחצני. את הספר השני לא טרחתי לקרוא ומשום מה התפתיתי לקרוא את השלישי, ובזבזתי עליו לא מעט זמן. קמרון ורובין מקבלים רגל בדואר. כן, רגל אמתית. כזו שהייתה פעם מחוברת למישהו, או מישהי. קמרון ישר יודע מי יכול להיות השו...
סיפורים קצרים הם סוגה בעייתית. כולנו אוהבים סיפור קצר מפעם לפעם. כזה המופיע בעיתון, או שמקבלים כקובץ, אבל מה עושים עם ספר שלם של סיפורים קצרים? הבעייה היא גם בעיה טכנית. אין אפשרות מעשית להדפיס סיפור קצר ולמכור אותו בנפרד, אולי עכשיו בעידן הדיגיטלי בפורמט של סינגל, כמו במוזיקה, אבל לא על נייר. אז מה כבר אפשר לעשות? לאגד אסופה של סופרים שונים או של אותו סופר במשך זמן רב. אסופה יכולה להיות מובחנת לפי נושא, או כעבודת לקטורה, ואילו אצל א...
