ספרו החדש של ג’יילס מילטון עוסק בהקמתה של הברית הכמעט בלתי אפשרית בין בריטניה, ובהמשך גם ארצות הברית לבין ברית המועצות של סטלין. על הקשרים בין המנהיגים כבר נכתב הרבה אבל מילטון כדרכו מצליח לכתוב על ההיסטוריה גם ממעוף הציפור וגם דרך התמקדות באירועי מיקרו ובאישים פחות ידועים. במקרה זה האישים הם בעיקר אברל הארימן וארצ” קלרק קר. הארימן היה תעשיין עשיר וידידו של רוזוולט וגויס על מנת להפעיל את תוכנית הסיוע לבריטניה ובהמשך לברית...
ספרה החדש של אולה טוקרצ’וק הוא חידתי ומיסתורי. המסתורין מתחיל עוד משם הספר. הייתי צריך לחפש ברשת מהן האמפוזות, ומידע בעברית כמעט ואין. אלו הן ישויות משולי המיתולוגיה היוונית, שהוזכרו במעט יצירות בלבד והתיאור שלהן מעורפל. מעין ישנות משנות צורה, לרוב נשיות, על רגל אחת ומפעם לפעם יש להן מנהג לבתר גברים צעירים. לאור כל זאת כותרת המשנה של הספר המזכירה סיפור אימה, כבר מובנת יותר. טוקרצ’וק כותבת על גבר צעיר, עם השם הבלתי נסבל עב...
ספרו החדש של ג’יימס מקברייד, לוקח אותנו לחצר האחורית של ארצות הברית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. מקברייד עושה שימוש במוצאו המיוחד, בן לכומר אפרו-אמריקאי ואם יהודיה שהתנצרה ומשתמש בכל האלמנטים האלו בעלילה המתרחשת בעיירה פוטסטאון ובעיקר בשכונה המוזנחת ביותר שלה, צי’קן היל, בה חיים יהודים, שחורים, מהגרים בקבוצות שונות ומובחנות עם יחסי גומלין מורכבים. העלילה נפתחת בשנות השבעים כאשר בבאר נטושה מתגלה שלד מלפני עש...
“איך אתם רואים את שולחן השבת שלכם?” היא אולי הקלישאה החבוטה ביותר בשאלות של צעירים מהמגזר הדתי בדייטים. אני לא יודע אם עוד מישהו שואל את זה וטורח לענות, אבל בסופו של דבר ולאורך השנים, התשובה תהיה די שונה מהמתוכנן, ועל הפער הזה בין הרצוי למצוי מנסה לענות הרב יוני לביא, בספרו שכבר מהכותרת מובנו מטרתו – להביא יותר עניין לשולחן השבת. לכאורה, סעודה חגיגית כאשר כולם בבגדי שבת וכאשר כל המכשירים מסיחי הדעת מחוץ להישג יד אמו...
“קציר הארגמן” הוא קלאסיקת מתח שעיצבה את הז’אנר כולו ומהווה חובת קריאה לחובבי ספרות המתח. איש קשוח מגיע לעיירה מושחתת ועושה שם סדר, בספר שהיווה השראה גם למערכון הספגטי הידוע “בעבור חופן דולרים”. שמו של הבלש נשאר עלום, יש לו עשרות זהויות שונות בהן הוא משתמש לפי הצורך והוא עובד בסוכנות קונטיננטל. באותם הימים, ראשית המאה העשרים, הכוונה היא לסוכנות הבילוש פינקרטון, שאמנם הייתה פרטית, אבל הוקמה על ידי ראש השיר...
ג’רמי דה סילבה, פליאואנתרופולוג , מוביל אותנו במסע מפותל ומרתק דרך יבשות ועידנים בנסיון להבין מדוע המין האנושי החל ללכת על שתי רגליו. דרך התחקות על שלדים ומאובנים לארוך מיליוני השנים האחרונות, ותוך ניסיון לבנות איזה עץ התפתחות אבולציוניות, דן דה סילבה ברוב ההשערות שהיו קיימות בנושא מאז החל להיחקר, ומציג את הקשיים והיתרונות של כל השערה. הנושא מעניין, סבוך, וכל עצם קטנה יכולה להפריך או לאשש תאוריות. המדענים חולקים על לא מעט דברים...
לפנינו מהדורה בתרגום חדש של חנן אלשטיין ליצירה הקלאסית של היינריך בל משנות השישים. עיקרו של הספר, הוא לילה אחד שמהווה נקודת מפנה בחייו של האנס שניר, מוקיון שהרס לעצמו במו ידיו את הקריירה, ובמשך הלילה יוצר קשר עם משפחות ומכריו ומנסה לבוא בחשבון עם כולם, עד קבלת החלטה שתשנה את חייו. נתחיל בעיסוקו של שניר. למילה ליצן וריאנטים מרובים ולכולם משמעות שונה ודקויות התלויות גם במקום ובשפה: בופון, ארלקינו, פלייצ’י, פיירו ועוד תמונת הכריכה...
אופיר טושה גפלה לרוב כותב ספרים ארוכים ועניין אותי לקרוא נובלה קצרה שלו. בנובלה סיפור מסגרת קצר, שלפחות לפי הבנתי מתרחש בעתיד, המסופר מפי דני, שאביו נטש את הבית בילדותו ומקבל שנים אחר כך הודעה על מותו, לבין מרכז הסיפור, ובו מעין יומן של האב, אוריאל, המתאר את תהליך השקיעה שלו, ולהבנתי מתרחש פחות או יותר עכשיו.ישראל נמצאת במצב של מיתון כאשר יותר ויותר אנשים מתקשים בפרנסה בסיסית. הקורונה מוזכרת, האסון והמלחמה לא. אין לי דרך לדעת האם הנו...
גוטפריד וילהלם לייבניץ היה איש אשכולות ענק, ששלט כמעט בכל תחומי הידע שהיו קיימים בתקופתו ושלא היה תחום במדעים ובפילוסופיה שהוא לא עסק בו. אם כך, יש לתמוה מדוע כתבים מעטים כל כך של לייבניץ תורגמו לעברית וגם ספרים עליו כמעט ואין בנמצא? בצירוף מקרים הופיע סמוך לספר זה תרגום עבודה חשובה של לייבניץ “תאודיציאה” (הוצאת מאגנס, תרגום מלטינית על ידי יונה גונופולסקי). בספר שלפנינו עוסקים בה בפרק השלישי. לייבניץ היה אדם דתי, עד כמה א...
לבני אדם יש רתיעה קשה מחרקים. איכשהו הפרפרים הם יוצאי דופן, אבל אפילו העשים, קרובי משפחה כמעט זהים שלהם (אין הבדל) זוכים ליחסי ציבור גרועים בהרבה, בגלל שאין להם צבע? על תיקנים, או רימות של זבובים (זה באמת מגעיל) אני כבר בכלל לא מדבר. יותר מדי אנשים יראו את הספר הזה ומייד יגידו איכס, כסוג של אינסטינקט. אז ביקשתי מג’מיני שיכתוב משהו האם הפחד והרתיעה הם בגנים שלו או נרכשים במהלך הילדות, בעקבות תגובות היסטריות של ההורים? בכל הנוגע ...
