עמית נגלר כתב כמה ספרי ילדים ומנסה את כוחו ברומן למבוגרים. שם הספר נשמע ארכאי מעט. לא מפליא, מדובר בביטוי משירו של נתן אלתרמן “חיוך ראשון”, שיר אהבה לאשתו רחל מרכוס מלפני שמונים שנה. רמז ראשון לסיפור אהבה. תמונת הידיים על הכריכה מחזקת רושם זה. באה כותרת המשנה של הספר “מה היית עושה לו גילית שלא הכרת כלל את מי שחשבת לאהובת חייך?” ומרמזת לנו על מותחן נוסח הרלן קובן. שימו לכם ברקע את השיר חיוך ראשון בלחנו ובביצועו...
לא חושב שיש הורה שלא שמע את המשפט “תישארו איתי בגן” כמה פעמים במהלך חייו. וגם ורד שמתחילה גן חדש רוצה שאימא תישאר. לאימא יש רעיון, הרי זה לא הוגן שרק אימא של ורד תישאר, כל האימהות יישארו בגן! ואז ילד אחר רוצה שגם אבא יישאר, בעצם כל האבות, והסבים והסבתות והאחים ואתם כבר מבינים מה יקרה, והילדים יבינו לבד שכנראה עדיף שרק הם יישארו בגן. אם גם לכם יש בעייה כזו או שאתם חוששים ממנה לקראת פתיחת שנת הלימודים, הנה דרך שיכולה לעזור ...
נתחיל דווקא מהפרק האחרון העוסק בהיסטריה שהייתה בבריטניה בתחילת שנות האלפיים סביב החיסון המשולש (MMR – חזרת, חצבת, אדמת). למה דווקא בנושא זה? כי גם בארץ כל כמה זמן מעלה מישהי בשם “אמא מודאגת” איזה פוסט מפחיד, כמה נורא ואיום לדקור את פוצי-מוצי הקטן, כמה חצבת וחזרת הן בכלל מחלות טבעיות שעדיף שהילד יידבק באופן טבעי, ואיזו סכנה עצומה יש בחיסון לאוטיזם. לא יעזור בית דין, אותה “אמא מודאגת” יודעת הכי טוב מכולם, ...
את מאירה ברנע-גולדברג (להלן מב”ג) הכרתי בפייסבוק. אם אתם מתעניינים בספרים קשה להניח שלא נתקלתם בה. היא סופרת, סוקרת, מעלה סטטוסים מהחיים, רובם מצחיקים. הייתי אמביוולנטי לגבי ספרה האחרון “משפחה לדוגמה” והדבר מתבטא בביקורת שרשמתי, אותה מב”ג קיבלה בסבר פנים יפות אם המלצה גורפת: “אם ככה, את הספר הקודם שלי אל תקרא, לא בשבילך, אבל את כראמל אתה חייב לקרוא, הוא מהמם!”. טוב, הספר הוא על כראמל, חתול ג’...
בסוף הספר בין התודות לרשימת בעלי הזכויות, במקומות שלרוב לא מגיעים אליהם, תמצאו שמוני אנדר מקדיש עשרה אחוזים מהכנסות הספר לעמותות העוסקות בקידום ילדים אוטיסטיים וזאת לאחר שהתוודע לנושא במסגרת התחקיר לאחד מסיפוריו. מעשה יפה וראוי המלמד משהו על הסופר. האם יש בכך כדי ללמד משהו על הספר עצמו? לטעמי כן, מאחר וכל ספר ניזון ממחברו, ואם בקריאת הסיפור “לא עלינו” ילמדו עוד כמה אנשים שאוטיזם אינו מחלה גנטית ובוודאי אינו מהווה סיבה שלא...
הסקירה נכתבה על ידי בני יאיר בן 16 לאחר שקרא את הספרים הקודמים בסדרה: היסטוריה של העולם והיסטוריה של הפילוסופיה וחיכה ליציאת הספר הבא בסדרה. הספר “ההיסטוריה של המדע לצעירים מכל הגילים” עוסק בצורה מקיפה ברוב תחומי המדע העיקריים לאורך ההיסטוריה. הספר כתוב בצורה כרונולוגית ,בתחילת הספר מדובר על בבל, לפני כ 3000 שנה, ובסוף הספר מדובר על סוף המאה העשרים. לפני שקראתי את הספר קראתי את מה שכתוב על ויליאם ביינום, הכותב. קראתי שהוא...
“זה ספר ההמשך להארי פוטר?” שאל אותי שכני בבית הכנסת, הנהנה להציץ בספרים שאני מביא מפעם לפעם? חייכתי, מאחר ונראה לי ששמו המסקרן משהו של הספר עושה את פעולתו, וזאת בהתאם לכוונת מחברו. אז לא, הספר אינו המשך להארי פוטר, ואינו ספר פנטזיה בכלל כפי שאפשר להבין מהשם ומהכריכה, ואם נרצה לסכם אותו במילה אחרת נאמר רק זאת: מרענן עידו חברוני, מביא קריאות אישיות במדרשים ובסיפורי התלמוד הידועים ביותר ומנסה לדון דרכם בהתבוננות של חז”...
ישנן כמה דרכים בהן אפשר להתייחס לספר “כולם נשא הרוח”. תושבי “מעלה חשמונאי”, הישוב המתואר בספר בוודאי יגידו: “הנה אחד שהוריד את הכיפה ונהיה שמאלן ועכשיו מלכלך על כולנו (אין לי שמץ של מושג אם הסופר הוריד את הכיפה ומה דעותיו הפוליטיות)”, אנשי תל-אביב (כמושג, לא בפועל) ישמחו ויאמרו “הנה סופסוף קם מישהו אמיץ וכתב מה באמת קורה במקומות הזוועתיים האלו, שמישהו כבר יעצור את ההזויים האלו”. הסופר ק...
דולי הפנינים היא אופרה פחות מוכרת של ז’ורז ביזה. זוהי אופרה מוקדמת שלו, ותדירות העלאתה על במות האופרה נמוכה. הפעם הקודמת בה הועלתה אופרה זו בישראל הייתה בשנות השישים, כשבתפקיד הטנור הופיע זמר צעיר ולא מוכר – פלסידו דומינגו. את פרטי האופרה ראו באתר האופרה הישראלית. הבימוי מודרני והופך את עלילת האופרה למעין תוכנית ריאלטי, כאשר צוות ההפקה מסתובב כל הזמן על הבמה. צלם, מקליט, נערות תסריט, עובדי במה ומנהל ההפקה, שהוא תפקיד בהס...
אחד המקומות אותם שמחתי לגלות בפריז הוא מוזיאון הביוב. השאלה מה קורה ל-“חבילה” לאחר שמורידים את המים באה על פתרונה במסע תת-קרקעי מרתק שהעניק חוויה לכול (וכשאני אומר כול, אני מתכוון כול) החושים – מומלץ ביותר. שאלה חשובה לא פחות היא מה קורה לאותם מאכלים משובחים הערבים כל כך לחך ועד שהם עצמם יוצאים כעבור יום או יומיים בצד השני בתור אותה “חבילה”. אלו נושאים שהצינעה יפה להם ולא ממש מדברים עליהם חוץ מאשר בספר ת...
