את פרט הטריוויה שאדמונד הילארי היה הראשון שהגיע לאוורסט, ידעתי כבר מגיל צעיר. קצת מאוחר יותר כבר הקפידו להגיד שהילארי וטנזניג נורגיי הגיעו ראשונים. אבל האם שניים בלבד יכולים לטפס לאוורסט? כיום כן (למרות שאין סיכוי שזה יקרה בפועל – ראו בהמשך),אולם בשנת 1953, שנים ספורות לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, נותר האוורסט פיסגה אחת שיש לכבוש. המלחמה הקרה כבר נהייתה חמה בגיזרת קוריאה, והאימפריה הבריטית הייתה צריכה עוד נצחון אחד בתהליך גסיס...
“לא. לא זיכרונות. חוויות… זה יותר מזה” “מה זאת אומרת זה יותר מזה?” “אני מתכוונת,שזיכרון, במובן הבסיסי שלו, קשור לנתונים ולעובדות. אתה לא צריך להיות שם. זה פריט מידע שנמצא אצלך בראש. חוויה היא יצור אחר, היא משהו שמשנה אותך. וזה מה שמכרנו. לא את המידע, את השינוי.” כמעט תמיד עיון בספר יחל בכריכה האחורית. גם בן שוורצמן, מעשירן (תצטרכו לקרוא את הספר כדי לדעת מה זה) זוטר, מעיין בספרים בשביל למצוא ...
לאתר אין קשר לאירוע “שבוע הספר העברי” המאורגן על ידי התאחדות הוצאות הסופרים, והמידע המובא כאן הוא לשירות הקוראים בלבד. מחפשים המלצות לשבוע הספר? כל הספרים (כמעט) באתר מומלצים ובדף ההמלצות, יש את רשימת המומלצים שלי כפי שהתפרסמה בעיתון מקור ראשון, כולל המלצות מהעבר. שבוע הספר העברי לשנת 2019 ייערך בין התאריכים 12 ליוני עד ל-22 ביוני 2019 במבחר מקומות בארץ. הירידים הגדולים יהיו בכיכר רבין בתל-אביב ובמתחם התחנה בירושלים, בהם ...
אם אתם רוצים לקבל תשובה לשאלה שבכותרת, אין צורך לקרוא את כל הספר. היהודים הם העם הנבחר ודבר זה מקובל על מאמיני שתי הדתות המונותיאסטיות הגדולות. דבר זה מקובל גם על רוב היהודים, למרות שכמו טוביה החולב יש כאלו שהיו רוצים שאלוהים יבחר לו לפעמים עם אחר… האתאיסטים מצידם יצטרכו להתמודד עם העבודה כי היהודים הם שהמציאו את רעיון הנבחרות. בדתות המזרח, אין הספר עוסק. ספרו של אבי בקר בוחן את רעיון הנבחרות של העם היהודי בשנים עשר פרקים המייצ...
ספרו של יואל אליצור מאגד שיחות מפינת רדיו ששודרה לפני כשש שנים. השיחות נאגדו והתעבו לכדי ספר הערוך על סדר פרשות השבוע ומתרכז במקום אחד לכל הפרשה. הקשר לפרשה אינו הדוק במיוחד. לפעמים מדובר על מקום המוזכר בפרשה (סדום ועמורה, באר שבע), לפעמים על מקום המוזכר בהפטרה (מלחמת דבורה וברק בסיסרא) ולפעמים על נושאים כלליים בעלי קשר רופף יותר. לדוגמה, הפרק לפרשת צו העוסק במונח הגיאוגרפי “מול” והקשר לפרשה הוא הפסוק “…ושם ע...
עלמה צעירה עוברת לעיר הגדולה. לכאורה סיפור בנאלי אבל כשהנערה היא דוריס, העיר הגדולה היא ברלין והשנה היא 1932, מתקבל רומן מסקרן ביותר. דוריס, שחולמת להפוך לכוכבת קולנוע, היא משל לגרמניה כולה: כלפי חוץ משי יקר ואיכותי, אך מי שמביט מקרוב מגלה שהוא מזויף. אין תיאור טוב מכך לרפובליקת ויימאר הרקובה ברגעי גסיסתה האחרונים, רגעים המתוארים בצורה חדה כל כך בספר. דוריס אמנם מעידה על עצמה מתארת שהיא בורה בעניני פוליטיקה,אולם אבחנותיה חדות, והביק...
“לו היו לאלוהים חלונות, מזמן היו מנפצים את זגוגיותיו!” במבט חד, נוקב, מתריס, אירוני אך עם המון הומור ואופטימיות ברגעים הקשים, מתאר גיבור הספר יצחק יעקב בלומנפלד את קורותיו במאה התשע עשרה. אבל קורותיו של בלומנפלד הם קורותיה של יהדות מזרח אירופה כולה. יהודים פשוטים שמצאו את עצמם כנתיני הקיסרות האוסטרו-הונגרית ואז כפולנים ואחר כך בברית המועצות, ואז חסרי אזרחות בשטחים המסופחים לרייך השלישי, במחנות עבודה, ריכוז והשמדה ובגלות ...
פתגם סיני עתיק אומר ש…. כולנו אוהבים את החוכמה הסינית העתיקה, ודברים דומים לה אפשר למצוא גם במקורות היהודות ובפרט בפרקי אבות. התפתחותם של פתגמים ומסרים אלו בשתי תרבויות שונות שלא היו בינן קשרים, ובאותה תקופה בערך, רק מראה עד כמה המסרים אוניברסלים. “גאו שו” – אילן גבוה, הוא כינויו הסיני של אמנון בוים. בוים, מדריך טיולים ששהה רבות בסין ליקט מעשיות סיניות, חלקן ידועות וחלקן פחות, חלקן בעלות אופי קוסמופוליטי כללי ...
הרב דוב ברקוביץ מרכז בספרו החדש – הדף הקיומי – טורים שנכתבו במשך כשבע שנים בעיתון מקור ראשון. הספר הנוכחי הוא הכרך הראשון בסדרה ועל מנת להתאימו למחזור הדך היומי הנלמד כעת הוצא הספר העוסק במסכתות יומא עד חגיגה בסדר מועד (ועל כן הוא כרך ב’). לפני שנעיין בתוכן המאמרים עצמם, ראוי לקרוא בעיון את המבוא לספר, בו פורטהרב את דרכו בכתיבת המאמרים ואת הרצון לשלב בין הלימוד התלמודי לחיים העכשווים. הלימוד בתלמוד אינו רק לימוד בכת...
בכל שבת ללא יוצא מן הכלל היה מתקיים סדר היום הבא: 7:30-9:30 תפילת שחרית, לאחר מכן קידוש וארוחת בוקר ייקית כולל איאקלה (סלט ביצים) וקרטופלסלט ולאחר מכן הולכים לגם החיות העירוני ברחוב שלמה המלך פינת הדסה, שהיה ממוקם כמאה מטרים מביתי. הכניסהבשבת לגן החיות היתה בחינם ופחות או יותר כל תל אביב הסתובבה שם בין הכלובים. את כל שאריות החלה לקחנו וחילקנו לחיות בהנאה מרובה. לרוב הלכנו ישר לכלוב הפילים (להם היה צריך להביא חלות שלמות שנעלמו תוך שני...
