לדון טילמן יש חיים מסודרים מאד. הוא עובד כחוקר באוניברסיטה, זמני היום שלו מסודרים על הדקה, הוא אוכל את אותו אוכל לפי תפריט שבועי שאינו משתנה אף פעם. זה חוסך המון זמן, המוכר בחנות יודע בדיוק מה לתת לו ומכין את החבילה מראש, וגם זמני ההכנה ידועים וקבועים. המצרכים הכלליים הדרושים תמיד במקרר. אין אוכל מיותר ושום דבר טוב לא נזרק לפח. דון מתקרב כבר לגיל ארבעים ומעולם לא היה לו קשר רציני עם אישה. תמיד אחרי פגישה אחת הוא החליט שאין התאמה. על מנת למנוע בזבוזי זמן כאלו מחליט דון להכין שאלון סינון. רק מועמדת שתעבור אותו תיחשב כזו ששווה להשקיע את הזמן לפגישה איתה. השאלון נוקשה ביותר, וגם ארוך, כשישה עשר עמודים ורוב הנשים נכשלות בו מיד על שאלות שונות כדוגמת הרגלי העישון והשתייה שלהן (לא מעשנת, אלכוהול במידה). גם חברים עוזרים לדון ולחדרו באוניברסיטה נכנסת רוזי אותה ממהר דון להזמין למסעדה מתוך ההנחה שחברו שלח אותה אליו לאחר שעברה את השאלון. דון מגלה מייד כי רוזי אינה מתאימה לפרוייקט הרעייה אבל לרוזי יש בעייה אחרת, שדון כמומחה לגנטיקה יכול לפתור, והקשר נמשך ואז יוצרת עם דון קשר מישהי שענתה באופן מושלם על השאלון ומפה העניינים מסתבכים. ועוד משהו, בכריכת הספר מתואר שדון אולי לוקה בתסמונת אספרגר, גם…