את הספר נגיעות בשפת הלב סקרתי במגזין מוצ”ש ל מקור ראשון וזה מה שכתבתי שם: בספר, ספק אוטוביוגרפיה ספק ספר הגות, מנסה הרב יאיר דרייפוס לפענח את מערכת יחסיו עם הרב שג”ר. השניים נפגשו בלימודיהם בישיבת כרם ביבנה ולמדו בחברותא, אך חברותם התפתחה למשהו מורכב בהרבה. השניים הקימו יחדיו את ישיבת שיח יצחק אולם הרב דרייפוס מציין כי הרב שג”ר היה הדמות שעיצבה את חייו יותר מכל, כיחסים בין רב ותלמידו/יורשו. הספר נע בין אירועי העבר – הלימודים בהסדר, מלחמת יום הכיפורים, הקמת הישיבה, לבין התקופה לאחר פטירתו של הרב תוך ניסיון עצמי לפענוח הקשר של מי היה הרב שג”ר עבורי ואיך אני ממשיך לאחר פטירתו והיציאה מצילו. גם שמו של הספר דו משמעי. מצד אחד הוא מדבר בשפת הלב, שפה רגשית שלעיתים אינה רציונאלית ומצד שני, אנו רק נוגעים בשפה החיצונית של מערכת היחסים, בלי ממש לחדור לפנימה. תלמידי הרב שג”ר בודאי ייהנו מהספר אולם גם מי שלא מכיר אותו, יתרגש מהקריאה על הקשר המיוחד וסביר גם שתתעורר בו הסקרנות ללמוד עוד על הרב שג”ר ותורתו. וכעת נרחיב מעט: הספר נדיר מאד ולדעתי ראשון מסוגו בו אדם דתי, המשמש בתפקיד בכיר וכראש ישיבה, כותב בצורה חשופה, אישית כל כך מתוך ליבו. מערכת היחסים בין הרב דרייפוס לרב שג”ר מתוארת…