אאוץ’. לא פשוט. אני מקווה שלא תצטרכו את הספר הזה. הכותרת לא מסגירה דבר, אבל בקריאה מיד מתברר שהספר עוסק בגידול ילד ללא דמות אב שנפטר כשהילד צעיר או אפילו לפני לידתו. המבוגרים יראו זאת בקריאת הכיתוב על הכריכה האחורית, או בהקדמה לספר. אבל גם הסיפור עצמו מסגיר זאת בעמוד הראשון. הגננת מודיעה על יום המשפחה בגן בו כולם יבואו עם אבא ואמא. כולם שמחים אבל ילד אחד רוצה לבכות. הנושא לא קל והספר נכתב מנקודת מבטו של הילד, שאפילו לא יודע מה הפסיד ומנקודת מבטה של האם המנסה לנחם ולתמוך ולעודד כאשר היא עצמה שרויה באבל. סיפור המסגרת מרחיק את העלילה מעט. לא ילדים כי אם חיות שונות, בעלות מאפיינים שונים. לתפקיד הילד נבחר הפינגווין שמייצג בעל חיים המקיים קשר זוגי וטיפול משותף בצאצאים (ראו חיבוק הקיסר). מטרת הספר לסייע בהתמודדות של הילד. גם הפרטית וגם החברתית, בגן ובבית הספר, עם הילדים שמתפלאים שלילד אין אבא ולפעמים כדרכם של ילדים, מציקים לו בשל כך. הספר נכתב בראש ובראשונה עבור הילדים עצמם וככזה הוא מתאים לגילאי ראשית קריאה בכיתות א-ג אבל בקריאה מודרכת ולמעגלים נרחבים יותר הספר מתאים מאד למורות ולגננות אשר בכיתתן יש ילדים יתומים וקריאה בו יכולה לעודד הבנה וקבלה. יש להעריך את הסופרת על ההתמודדות האמיצה שלה…
