הייתי ממליץ על הספר כבר מעמודיו הראשונים אבל לקראת סופו הגעתי לקטע המקסים הבא ששבה אותי לחלוטין. “אמילי הייתה תלמידתי בשנתי הראשונה כמורה, ובאותם ימים היא פנתה אלי ואמרה שלעתים קרובות היא חשה בודדה. היית אז צעיר, גדול ממנה בשנים ספורות בלבד, והרגשתי חסר ניסיון. אז סיפרתי לאמילי על מנהג שיש לי, לצאת מהבית קצת לפני חצות ולהביט בירח. זה תמיד ניחם אותי – הידיעה שלא משנה איפה אני נמצא או מה אני עובר, מיליוני אנשים אחרים מתבוננים ברגע זה ממש באותו הירח. אמרתי לאמילי שאם תעשה זאת, לעולם לא תהיה לבדה.” (עמ’ 174) הספר סולם הערכים מתאר את מסעו של דייוויד מנשה על פני אמריקה מחוף לחוף בעקבות תלמידיו. מנשה, מורה לספרות בתיכון היה נערץ על תלמידיו ודאגתו הראשונה כאשר הוא שומע שהוא אובחן כחולה בסרטן קשה היא איך הוא יבטל שיעור לתלמידים שלו. מורה שונה ומיוחד והסיפור מרגש. בסופו של דבר המחלה גוברת, התפקוד יורד ומנשה הופך לנכה ומוגבל ולמרות כל הרצון אינו יכול להמשיך יותר בעבודתו. לאחר שהמצב מורע עוד יותר הוא מחליט לקחת פסק זמן בטיפולים ולעשות מסע עד האוקיינוס השקט (ביתו במיאמי) ולהתארח כל פעם אצל תלמידים שלו מהעבר. הוא פירסם את הדבר בפייסבוק ועשרות מתלמידיו רצו ולעתים כמעט רבו על הזכות לארחו. עיקרי המסע…
