בִּפְתֹחֶת בֹּקֶר רָאִיתִי בְּעִתּוֹן“דָּבָר” בְּתַצְלוּם לַיְלָה עֹמֶדֶתמוּל כַּדּוּר הָאָרֶץהָאֵם, הַחֲלָלִית הָאֵם. שורות מסתוריות אלו מהשיר “תצלום לילה” של אבות ישורון שלחו את עודד כרמלי למסע חיפושים שתוצאתו היא הספר המונח לפנינו. כרמלי תהה לאיזה צילום ישורון מתכוון, בזמן כתיבת השיר, לא היו חלליות כלשהן בחלל, ויצא בעצמו למסע מחקר בחלל היצירתי תוך הצלבת מקורות בין שירים וארכיונים. הרעיון המרכזי בספר הוא לבדוק כיצד התייחסו משוררים ישראליים לאירועי מפתח במירוץ לחלל. מרבית החומרים נגישים ברשת, והקורא יכול בקלות להרחיב את החיפוש באמצעות הפניות המיקום המועילות. ספר זה הוא יצירה נדירה במרחב הספרותי. אמנם מרכז הכובד שלו נטוע עמוק בשירה, אבל הוא עוסק בתחומים רבים נוספים. חלל בוודאי אבל גם היסטוריה ישראלית ובינלאומית, פוליטיקה ומדעי המדינה, אמונה כפירה והאשמת אלוקים, עיתונאות, בלשנות, שואה, פיוטים קדומים ותורת הסוד, משפט ועוד. אם פלא בעיניכם איך נושאים רבים כל כך מוצאים את מקומם בספרון בן 144 עמודים בלבד, ייתכן שהתשובה היא במדיום של השירה, בה מילה אחת יכולה לתאר עולם ומלואו, או לעניינו חללו. איני בקיא ומומחה בשירה, אולי אפילו ההפך, אולם כחובב אסטרונומיה איני יכול להתעלם מספר שעל כריכתו מופיעה תמונת שבעת האסטרונאוטים של תוכנית החלל מרקורי. הסקרנות ניצתה, ולאחר קריאת הקדמת הספר בצורה דיגיטלית נשביתי בקסמו ועברתי מהר לקריאה בעותק פיזי, המאפשר קריאה…
בשנת 1988 נדהמו אזרחי המדינה ועימם גם שאר תושבי העולם לגלות שדווקא ישראל הקטנטנה הצטרפה כחברה השביעית לרשימה המצומצמת והמכובדת של מדינות המסוגלות לבנות ולשגר בעצמן לווין לחלל. באותו בוקר שוגר לווין “אופק 1” מפלמחים אל השמיים, ועשה היסטוריה. אל יהיה הדבר קל בעיניכם שכן באותו מועדון היו חברות רק ברית המועצות, ארצות הברית, צרפת, סין, יפן והודו. מה לישראל הזעירה ולמדינות ענק אלו? אילוצים וההבנה שאם אין אני לי מי לי. גם שיגורו הראשון של הטיל שביט היה בשנת 1961, שנה מוקדמת מאד. אפילו כיום, המועדון אינו גדול בהרבה וכולל כ-15 או 16 מדינות. אמנם לבנות לווין, נהיה דבר די קל ופשוט, אבל לשגר אותו זה עדיין עסק מורכב. חיים אשד הוא מאבות תוכנית החלל הישראלית והספר “היקום מעבר לאופק”, ולא נעלם מעיננו משחק המילים בשם, עוסק בו ובה. אודה שיש לי חשדות מספרים כגון אלו, שבהם לרוב נשוא הספר הוא גם יוזמו ונכתב באמצעות סופר צללים, בעיקר שגם זה כל מה שהכריכה מראה. איני יודע אם כך גם בספר זה, שכן כמחברתו מופיעה הגר ינאי. לשמחתי, רובו של הספר אכן עוסק בתוכנית עצמה, ולא באדם עצמו. קורות חייו של אשד מתוארים בקצרה ונראה שכל מטרתם להדגיש שהביטוי “ילד שלא יצא ממנו כלום”, שנאמר על אשד עצמו, אין לו…