בניגוד לספרים אחרים, ספר זה הגיע אלי זמן מה לאחר צאתו והיה לי ידע עליו לפני שהתחלתי לקרוא בו, אך גם לקורא ראשוני, שתי העובדות הבאות על הספר הן כל כך ברורות שאין לראות בהן ספויילר. הראשונה היא שהספר, בניגוד להכרזה הסטנדרטית “הקשר בין עלילתו למציאות הוא פרי דמיונה של המחברת” דווקא אמתי לחלוטין, אף יותר מהרגיל, והגילוי השני וזאת כבר תמונת הכריכה אומרת, שהסוף אינו טוב. הספר מסופר בידי רפאל ונכתב על ידי ורדה, אמו של רפאל. מהמשפט הראשון בספר (וגם מכל מה שאולי כבר שמעתם על הספר) ברור לנו שרפאל שם קץ לחייו. הסיפור מתחיל עוד לפני הורתו של רפאל, הרחק בעולם הנשמות, בקטע מיסטי בו נשמתו בוחרת את הוריו. רפאל רוצה הורה אחר אך אותו הורה הוא רק ילד ורפאל בוחר באחותו הגדולה, לפחות עד שיוכל לעבור להורה אחר, אם מעבר כזה בכלל אפשרי. ובכל מקרה לנו כקוראים ברור במה כרוכה תחילתו של מעבר כזה, וכך נקבע גורלו של רפאל מראש כפי הציטטה מאת אלברט איינשטיין המופיעה בסוף הספר. אולם, שם הספר הוא “בחירתו של רפאל”. אם יש בחירה, הרי שהגורל לא נקבע מראש. על הציר הזה בין הטרגדיה היוונית בה הסוף המר ידוע ומוחלט וכל צעד שתעשה רק יקרב אותך אליו, לבין הגישה של “הרשות נתונה” ובה הכל…