פתגם סיני עתיק אומר ש…. כולנו אוהבים את החוכמה הסינית העתיקה, ודברים דומים לה אפשר למצוא גם במקורות היהודות ובפרט בפרקי אבות. התפתחותם של פתגמים ומסרים אלו בשתי תרבויות שונות שלא היו בינן קשרים, ובאותה תקופה בערך, רק מראה עד כמה המסרים אוניברסלים. “גאו שו” – אילן גבוה, הוא כינויו הסיני של אמנון בוים. בוים, מדריך טיולים ששהה רבות בסין ליקט מעשיות סיניות, חלקן ידועות וחלקן פחות, חלקן בעלות אופי קוסמופוליטי כללי וחלקן רלוונטיות רק לסין וקיבצן בספר אחד פרי עטו, תוך כדי שהוא מתרגם וחורז אותם לסיפורים קצרים ויפים וכך פותח הספר: שלום לך הקורא, צעיר או בוגר בחרת ללמוד על עולם כה אחר בעזרת סיפורים, משלים ומראות שקמים לתחיה מתוך חרוזי השורות…. לכל סיפור מוקדם מבוא קטן, המתאר את המסר שיופיע בסיפור ולאחריו הסיפור עצמו, כשני עמודים סך הכל. לעיתים נראה שאין צורך במבוא, מאחר ועדיף לתת לקורא הצעיר למצוא את המסר בעצמו, או להגיע למסר אחר ממה שכתוב במבוא. נביא דוגמה מתוך הסיפור: “מתי השמש קרובה יותר: בבוקר או בצהרים”. המבוא לסיפור הוא כזה: קונפוציוס היה המורה המושלם ועסק בשאלות ברומו של עולם אך אפילו החכם הגדול מכולם התשובה לא ידע עמד בוש ונכלם וחלקו השני של הסיפור: קם וטען הילד הראשון השמש בבוקר גדולה ורחבה…