כציניקן לעת מצוא, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי כאשר קיבלתי את ספרו של הרב חיים שיין על השחיתות בישראל הייתה שהספר מאד דק. המילה שחיתות נאמרת בתדירות גבוהה מאד החל בסתם ארוחה בעלת יותר מדי מנות (שחיתות) ועד לפרשיות סבוכות הממלאות מאות ארגזים בפרוטוקולי דיונים בבית המשפט. אבל מהי בעצם שחיתות ולמה יש כל כך הרבה ממנה? השאלה רחבה מדי, ולכן הספר של חיים שיין מתמקד אך ורק בשחיתות בחברה הישראלית ובמקורות שלה. במבוא לספר מנסים קודם כל להגדיר מהי שחיתות. זו לא מלאכה קלה, ההגדרות רבות ומבלבלות ולכל אחד יש הגדרה אחרת (ולפעמים חלקה הוא כל רווח שמישהו אחר מצליח לעשות). פרקי הספר מגוונים מאד בנושאיהם ומשקפים את העובדה שהרב חיים שיין הוא בעל ידע רב בתחומים שונים. שילוב של תחומי ידע אלו הוא לפעמים בעוכרי הספר שקשה להגדירו כשייך במובהק לתחום מסוים. פרקים נרחבים ממנו הם עיסוק בנושאים הלכתיים (שאולי לא יענינו משפטנים) וחלקם אינם קשורים לשחיתות באופן ישיר. קהל היעד מגוון: רבנים, משפטנים, היסטוריונים וכל אחד ימצא את הדגשים מתחום עיסוקו, ואולי יבחר לדלג על חלקים אחרים. אנו מקבלים סקירה היסטורית של השחיתות במדינת ישראל (מימי מפא”י העליזים ועד פרשיות אולמרט השונות) תוך תשומת לב למאפיינים השונים של השחיתות ככל שהזמן מתקדם. לאחר מכן אנו חוזרים אחורה בזמן…