לחישת הצללים לוקח אותנו למירווח בין הונג קונג לסין. אם לפני זמן מה סקרתי את האדמה הטובה, הרי שלחישת הצללים הוא מעין ספר משלים לה, המתאר מבט עכשווי על סין הצומחת. פול לייבוביץ’ אינו מצליח להתאושש מפטירתו של ג’סטין – בנו בן השמונה. פול לא מוצא נחמה, הנישואים שלו מתפוררים, והוא עובר לגור על אי קטן ליד הונג קונה וכמעט לא יוצא משם. אין לו כמעט חברים ומכרים. רק מכר ותיק – צ’אנג חוקר המשטרה בשנז’ן הסמוכה וכריסטינה – ידידיה מקומית איתה הוא לא מצליח לפתח קשרי זוגיות תקינים. פעם בשנה נוסע פול למסע לויקטוריה פיק. הפסגה הגבוהה של הונג קונג. לשם הוא וג’סטין הלכו מדי שנה ובפעם האחרונה הוא נשא את ג’סטין על ידיו. בפסיגה, מפגש אקראי של פול עם אליזבת, אמריקאית בשנות העמידה, גורר אותו למערבולת מסוכנת, מול כוחות חזקים ממנו בהרבה, שסופה מי ישורנו. בנה של אליזבת נעלם, והאליזבת ובעלה דואגים ומנסים לברר פרטים. אבל הספר אינו ספר מתח. סיפור המתח הינו משני בחשיבותו לסיפור חייהם של הגיבורים. למעשה פול הוא רק אחד משלושת גיבורי הספר הראשיים והספר לוקח אותנו למסע שעברו אותם גיבורים ובפרט שני הגיבורים הסיניים שחוו את מהפכת התרבות על בשרם בדרך קשה. כל אחד מהם פנה לנתיבים שונים. אחד הוא איש עסקים אמיד…
פתגם סיני עתיק אומר ש…. כולנו אוהבים את החוכמה הסינית העתיקה, ודברים דומים לה אפשר למצוא גם במקורות היהודות ובפרט בפרקי אבות. התפתחותם של פתגמים ומסרים אלו בשתי תרבויות שונות שלא היו בינן קשרים, ובאותה תקופה בערך, רק מראה עד כמה המסרים אוניברסלים. “גאו שו” – אילן גבוה, הוא כינויו הסיני של אמנון בוים. בוים, מדריך טיולים ששהה רבות בסין ליקט מעשיות סיניות, חלקן ידועות וחלקן פחות, חלקן בעלות אופי קוסמופוליטי כללי וחלקן רלוונטיות רק לסין וקיבצן בספר אחד פרי עטו, תוך כדי שהוא מתרגם וחורז אותם לסיפורים קצרים ויפים וכך פותח הספר: שלום לך הקורא, צעיר או בוגר בחרת ללמוד על עולם כה אחר בעזרת סיפורים, משלים ומראות שקמים לתחיה מתוך חרוזי השורות…. לכל סיפור מוקדם מבוא קטן, המתאר את המסר שיופיע בסיפור ולאחריו הסיפור עצמו, כשני עמודים סך הכל. לעיתים נראה שאין צורך במבוא, מאחר ועדיף לתת לקורא הצעיר למצוא את המסר בעצמו, או להגיע למסר אחר ממה שכתוב במבוא. נביא דוגמה מתוך הסיפור: “מתי השמש קרובה יותר: בבוקר או בצהרים”. המבוא לסיפור הוא כזה: קונפוציוס היה המורה המושלם ועסק בשאלות ברומו של עולם אך אפילו החכם הגדול מכולם התשובה לא ידע עמד בוש ונכלם וחלקו השני של הסיפור: קם וטען הילד הראשון השמש בבוקר גדולה ורחבה…