בספר תלוי באור אנו מקבלים הצצה אל מאחורי הקלעים של עולם האומנות הרווי יצרים, יריבויות, קנאיות וניואנסים שרק המשתתפים בו מכירים. פתיחת הספר כתובה בריחוק, כמעין הקדמה לסיפור אגדה, המספר על הצייר, בשלב זה בלי שם אפילו, בילדותו, אולם הנינוחות של הפתיחה לא תישאר אתנו זמן רב. בפתיחת הסיפור אנו מגלים שהצייר, ששמו הוא עילם, ניצב בפני התערוכה הראשונה שלו אצל גלריסט נחשב בשם אמנון. איך השניים נפגשו, מה עילם כבר הספיק לצייר, ומדוע אמנון שם עליו עין, אלו שאלות שנשארות פתוחות. עילם הוא אאוטסיידר. הוא לא למד בצורה מסודרת, לא היו לו מנחים ומורים והוא אינו יודע איך להתנהל בקליקה הזו. אמנון כמובן אמור להיות יד ימינו ולעזור לו, אבל לאמנון אינטרסים משלו. מבין הציורים הרבים, כמה תופסים מקום מיוחד בסיפור והם מציגים שלבים שונים בחיי האדם מאשה בהזדקנותה, אישה בהריון מתקדם ותינוק כמעט בן יומו. בכל אחת מהציורים יש משהו מיוחד, אולי אף מרתיע, ולכולם ברור שהם יהיו מוקד התערוכה, אולם את ציור התינוק, שיהפוך לציר המרכזי של הספר, אמנון כלל לא רוצה להציג מסיבותיו שלו. נראה שהתערוכה הולכת היטב, יש מבקרים והתעניינות של אספנים שונים ובפרט נאורה שמשקיעה כספים רבים באומנות עכשווית ומבקרי אומנות ואפילו יש סימנים של מכירות והכנסות שכה נחוצות לעילם. הכול משתבש כאשר אמנון…
הייתי מופתע מעט מעוביו של הספר, מקיואן לרוב כותב ספרים קצרים יחסית, אבל ספר זה הוא אפוס רחב יריעה, רב דורי ומשתרע על פני יותר ממאה שנים. מקיואן באמצע העשור השמיני לחייו וכותב כבר 40 שנה, אבל ייתכן, שיצירה זו, שסצינות רבות מחייו מוטמעות בתוכה תהיה המגנום אופוס שלו. ימים יגידו. עיקרו משלב בין ילדותו של רולנד ביינס בשנות בית הספר והרפתקאותיו שם, בעיקר המיניות החולנית שהוא נקלע אליה ממה שבהתחלה היה נדמה לו כרצון מפחד להישאר בתול כאשר העולם יגיע לקיצו, אבל לקרוא ברור שלא, לבין אירוע המכונן השני בו אשתו פשוט נוטשת אותו ללא הסברים, גם אז על רקע של חשש שהעולם מתקרב לקיצו. אלו נקודות הכובד והמשען של הסיפור כולו, אבל העניינים רק מסתבכים.סיפורי המשפחה הם מהמקובל בסוגה. הורים שמנסים לממש את כל חלומותיהם באמצעות הילדים שלהם, הכישלון, או ההצלחה בכך, הילדים הכועסים על ההורים, המחירים הקשים שההורים היו צריכים לשלם והילדים אפילו לא מודעים להם. ייחוד של הספר הוא בכך שמופיעים בו לא סיפור אחד כזה וגם לא שניים, ולמעשה בשלב מסוים הפסקתי לספור. פענוח העלילה דורש הליכה עשרות שנים אחורה ועיסוק נרחב בהוריו, והורי אשתו, תיאור שמתחיל עוד בשלהי המאה ה-19 ושנים רבות קדימה, עד למעשה שנת 2023 ומגפת הקורונה. כך שאנו נחשפים כאן לפחות…
נישואים בין דתי לחילונייה או בין חילוני לדתייה הם כבר היום עניין שבשגרה. איך אני יודע? חבר טוב שלי, דרור שדה אור, שהוא DJ ואחד הטובים שבהם דרך אגב, כותב על החתונות בהן הוא מופיע ומלא פעמים רואים שאלו הזוגות וזה כבר לא קוריוז אלא דבר רגיל ומקובל. זוגות אלו כמובן יבנו את ביתם מההתחלה ולמרות כל הקשיים והשוני, אלו קשיים פחותים מאשר נישואים בין דתי/ה לחילוני/ה כפרק ב’ בחיים כאשר לכל אחד מבני הזוג יש כבר ילדים משלו.תיאור של זוג כזה, תומר ואפי, מביאה לנו שלומית אשר בספרה “מי היה מאמין”. איך בכלל הם הכירו ומה האתגרים, מעבר לאתגרים של כל זוג בכלל, ושל כל זוג בפרק ב’ בפרט, בגלל הסיטואציה, שגם ענייני קריירה נכנסים לתוכה. את המתח אפשר לראות כבר בתמונת הכריכה. נדגים רק כמה מהבעיות, עניינים שבכל מקום אחר יכולים להיראות שולים או כלל לא להיות קיימים: אפי נותנת מכנסיים לבת המתבגרת של תומר. רק זה חסר לו שהגרושה שלו תראה את הבת עם מכנסיים ולכו תדעו איזה בלגן יתחיל מזה. ביום שבת, המשפחה מתפצלת וחלקה נוסע לים. אפילו בשולחן שבת יש ניגודיות בין מי שלובש בגדי שבת חגיגיים לבין מי שמגיע בג’ינס קרוע. באופן טבעי, ילדים יהיו חשדניים יותר כלפי בני הזוג, וכאן הדבר בא לידי…
“על אהבה הוא מדבר. בה הוא פותח”. כך אלתרמן בליל חנייה, וביודעי כי גילית חומסקי היא, כרבים ממשוררי ארצנו, חובבת אלתרמן ידועה, הרי שגם המשך הבית רלוונטי, וגילית מספרת לנו את הסיפור בקול גדול, בלי מורא וחשש מפני הזול ובניגוד למפקד עם דקויות רבות של השירה. תאמרו, מה לשירה ולפרוזה? כפי שכתבתי בסקירה על ספרה הקודם – גחליליות – עובדת היותה משוררת יוצאת מכל עמוד בספר, באשר לכל מילה ניתן משקל ודיוק מירביים וכתוצאה מכך, גם הספר עצמו קצר אבל מלא בכל מכל כול, וכתוב ביד אומן, רגישה מדויקת ועדינה אך כזו המסוגלת גם לפצוע ולחדור למעמקי הלב. במהלך הקריאה תמצאו הרבה פסקאות אותן תרצו לקרוא שוב ושוב או להעתיק ולשתף. בסיפור מסגרת שתחילתו בערב וסופו באמצע הלילה, פורשת עמליה טראו את קורות חייה, האישיים והמקצועיים שלובים ביחד כאחד. על אהבה היא רוצה להגיד, אבל את המתח המיני היא מפוגגת כבר בהתחלה. ואכן החשש לרומן בין התלמידה הצעירה לבין המרצה, רומן שהחל מהתלהבות ילדותית של מתבגרת אולם עשוי לצוץ מחדש באוניברסיטה, מתבדה מיד בפתיחה ואיתו אותו חשש מפני הזול. עמליה, לומדת ספרות ורוצה להיות סופרת ולכן זונחת את מחקר הספרות ועוברת לעסוק בספרות עצמה, אבל לא מסוגלת ואולי לא רוצה להתנתק מדמות של יהושע ברינגר (יושי), דמות המלווה אותה כצל,…