ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

בשם ספרו תחת אש, מכוון יוני שטבון לקרב בבינת ג’בל במלחמת לבנון השנייה, הקרב שנצרב בזיכרון של רועי קליין שקפץ על רימון על מנת להציל את חייליו ששהו לידו. בקרב עצמו נהרגו שבעה חיילים וגם היה קושי עצום לפנות את הפצועים וההרוגים. על תפקודו בקרב קיבל יוני שטבון את צל”ש הרמטכ”ל. יוני שטבון כיהן קדנציה קצרה כח”כ במפלגת הבית היהודי ולאחר החלטתו לא לתמוך בחוק הגיוס (החוק שהובל על ידי מפלגת יש עתיד) נדחק ממנה החוצה, ניסה לרוץ במפלגת יחד עם אלי ישי ונכשל. במבט לאחור, כאשר לפיד באופוזיציה והחרדים בקואליציה, לא נראה ברור בכלל למה מראש להתעקש על חוקים שהיום יהיו ומחר יפלו (מי אמר ליב”ה) במטוטלת הפוליטית. הספר לא עוסק בפוליטיקה הנוכחית, למרות שבין השורות אפשר למצוא סימנים לכך ששטבון ספג לא פחות אש, ואולי אפילו יותר, בקלחת הפוליטית. אמנם אש שלא נפגעים ממנה גופנית, אבל צלקות בוודאי נשארו (אפשר לקרוא על כך בראיון עם שטבון במקור ראשון) הספר מתחיל ביציאה מלבנון. אין כמעט פירוט של הילדות והתקופה המוקדמת בצבא. טוב שכך, ספרי זיכרונות שמתחילים משלב מוקדם מדי, נוטים לשעמם את הקורא. גם התיאורים המשפחתיים מצומצמים ובאים בעיקר לבטא את הקושי של קצין קרבי וצעיר ששלושה ימים לאחר חתונתו מוקפץ לשלושים יום ושהחופשה המשפחתית אותה תכננו זמן רב…

בספר בעוז ותעצומות מספר הרב גורן בפה שלו את קורות חייו. על כריכת הספר רשום אוטוביוגרפיה אולם הספר אינו אוטוביוגרפיה. סיפור חיים הוא כינוי נכון יותר. רוב החומר בספר מתבסס על הקלטות שהרב עשה בעצמו, כמו שרבים מקליטים את סיפור חייהם למען הדורות הבאים במשפחתם, אלא שהרב גורן, דמות ציבורית, זכה שסיפור חייו יתפרסם בספר המוגש לציבור הרחב. בהקדמה, מודה העורך כי לא הייתה בכוונתו להוציא ביוגרפיה מלאה וכוללנית, ולא לבצע דיון אקדמי במורשת הרב, בדרכו, בהשפעתו בדורו ובימינו, אלא לשמש כשופר לרב עצמו ולהביא את סיפורו בקולו שלו והבחירה במילה אוטוביוגרפיה תמוהה במקצת. קריאת הספר דומה מאד להקלטה (והנה רעיון להוצאת ידיעות ספרים – העלו לאתרכם מספר הקלטות בקולו של הרב ששימשו חומר לספר, דבר שיוסיף מימד ועניין רב). הספרעוסק בשני חלקים עיקריים של חיי הרב. ילדותו עד גיוסו לצבא, ומרגע גיוסו לתפקיד הרב הראשי לצה”ל. תולדותיו המאוחרים יותר מסוכמים בקיצור נמרץ ומסתיימים במלחמת יום הכיפורים וזאת למרות שהרב האריך עוד שנים רבות אחריה. שלא במפתיע, פרק נרחב מהספר מוקדש למלחמת ששת הימים ולמסעותיו של הרב מחזית הדרום, לשחרור ירושלים, הר הבית והכותל ולחזית הצפון. הסיפורים עצמם נעים בקצבים שונים. נושאים שונים זוכים להדגשה יתירה. אין בידי דרך לדעת אם אכן החומר שהשאיר הרב גורן עסק יותר בנושאים אלו…

במבט ראשון בכריכת הספר “מעלינו רק רקיע” עולות דמעות בעינים. הכריכה, תמונת שמן, בצבעי כחול ירוק וחום לא משאירה מקום לספק, כדור הארץ מתחת, שמים כחולים, ושתי דמויות של מלאכים מרחפות מעל. כך ציירה רונה רמון את אהוביה, אילן ואסף זכרונם לברכה באלבום זיכרון שיצא סמוך ליום הזכרון העשירי לפטירתו של אילן. אבל הספר אינו ספר עצוב. העצב נמצא בו, ואיך אפשר אחרת אבל הספר מלא גם בצחוק, במבט אופטימי על החיים, בהרבה אהבה וגאווה ואמונה והוא ספר מאד מאד מרגש. בספר כונסו קטעים מהיומנים של אילן ואסף רמון, מכתבים שכתבו ושקיבלו, תמונות רבות מכל תחנות חייהם ועוד. רוב הקטעים הם מתקופת השירות הצבאי – תקיפת הכור בעיראק ומהשירות בנאסא, ובפרט משבוע הגיבוש שעבר צוות הקולומביה בהרי הרוקי, וכמובן מהטיסה עצמה, ויומניו של אסף המתרכזים בעיקר בקורס הטיס. לא יהיה זה מוגזם לומר שמשפחת רמון איחדה את המדינה, בגאווה על האסטרונאוט הישראלי שיהיה בחלל, בהתענינות לפני השיגור, באלפי תחפושות האסטרונאוט שנקנו על ידי ילדים לפורים ונזנחו לאחר אסון מעבורת החלל. אילן, בצניעות שאולי אינה אופיינית לטייסים, הבין כי הוא מייצג את כלל מדינת ישראל ואף את העם היהודי (למרות שכבר היו אסטרונאוטים יהודים), לקח איתו לחלל חפצים רבים בעלי סימליות מרובה: ספר תורה ששרד את השואה, ציור של פיטר גינז…