ספר התמונות של שרון גבאי, מצטרף למדף ספרי ירושלים, הספר בפורמט פנורמי כולל מאות תמונות ולכל תמונה מצורף פסוק מהמקורות. גבאי מעיד על עצמו כי הוא מאוהב בירושלים. מתגעגע אליה תמיד ורוצה להיות רק בה וספרו מוקדש לירושלים. התמונות עצמן ללא סדר ברור והן משקפות מצבי רוח ומקומות ומזמינות שיטוט בספר. כבר שיטוט מהיר מעלה מספר תמיהות, אין מספור עמודים בספר כך שאני לא יכול להביא לכם דוגמאות ולומר לכם איפה הן. עניין תמוה נוסף הוא החוסר היחסי בתמונות של לא יהודים, וגם כאשר הם מופיעים הפסוק הנבחר מתחת לתמונה לא תמיד מחמיא. הספר אמנם ספר צילומים, המראים על כשרון, טכניקה ובעיקר היכולת לתפוס את הרגע ואת הקומפוזיציה אבל הצילומים עצמם הם רק חומר הגלם ותוכנת הפוטושופ עבדה שעות נוספות. בעיבוד תמונה קשה מאד לדעת מתי להפסיק. תמיד אפשר לעשות עוד צעד, עוד חידוד, עוד התאמה. זה עניין של טעם אישי. בתמונות בהן הוצעו עיבודים רבים לי הם נראים מוגזמים. הצבעים רוויים מדי, טכניקות של צילומים מרובים בחשיפות שונות יוצרת דרמטיות שאינה נראית טבעית וגם האפקטים ההופכים תמונה לציור נראים לי לא טבעיים ובפרט שהם רק בחלק מהתמונה. התוצאה היא לעיתים סוריאליסטית והכלל כל המוסיף גורע תקף. העדפתי את התמונות הטבעיות יותר ובעיקר את התמונות בשחור לבן (למרות שגם הורדת…