הקדמה והקושי בלימוד התנ”ך לומד התנ”ך מתוך גישה אמונית בימינו, נאלץ להתמודד, בין היתר, עם טענות ביקורת המקרא. “ביקרות המקרא” טומנת בחובה שלל טענות שונות אולם עיקרן, בהפשטה, הוא שהתורה (וגם הנביאים והכתובים, אך שם הדברים חריפים פחות) אינם יצירה אחת מאוחדת אלא אוסף כתבים שחוברו בזמנים ומקומות שונים ונאגדו יחד זה לצד זה. רבים מהציבור האורתודוכסי מתעלמים כליל מטענות אלו, אולם הן תפסו להן אחיזה ניכרת. לפני זמן מה כתבתי מאמר העוסק בשני סיפורי הבריאה בספר בראשית, ובו טענתי שאלו אינם שני תיאורים של בריאה אחת, אלא למעשה שני עולמות שונים שנבראו תוך הסבר, מה היה חוסר בעולם של בראשית א’ שהצריך בריאת עולם נוספת. העליתי את תקציר המאמר לכמה קבוצות פייסבוק העסוקות בנושא, ובאחת מהן, שכנראה לא עמדתי על טיבה, התקבלו אך ורק תגובות פבלוביות על כך שמדובר בשני מקורות שונים, שלא יודעים כלום אחד על השני ולכן כל העיסוק בנושא מיותר ונואל. התרשמותי מהמעירים הייתה שהם לא ממש מכירים את ביקורת המקרא (וגם לא את המקרא) אלא בעיקר מצטטים את עיקריה כצפצוף הזרזיר. לאלו אין הרבה מה לענות, אבל מה תענה לעצמך? ישנן שיטות ודרכים להתמודד עם טענות אלו ומתוכן נציין רק את שיטת הבחינות של הרב ברויאר, או שיטתו של הרב אמנון בזק המפורטת בספרו “עד…