אני מעריך את פועלם של הרבנים סתיו, וספרם זה הוא הספר השני בסדרה בה הם כותבים ביחד מתוך ליבון ההלכה בין שני רבנים, משני דורות, עם גישות שונות במקצת, שבמקרה הם גם אבא ובן. הספר הקודם עסק בשאלות בנושא זוגיות ומשפחה וכאן בנושא דומה אך שונה, יחסים של צניעות וקרבה בין גברים לנשים.

נפתח בהערת אגב שנראה שהעולם הדתי גילה באיחור אופנתי את נושא המיניות. כמעט כל פרופיל שני בפייסבוק יהיה של יועץ או יועצת מיניות, או מישהו/י שמעביר סדנאות לנערים/נערות/זוגות/הורים וכגון אלו. מעין לחץ שהודחקוזמן רב, של משהו שלא מדברים עליהם כי “הכל יודעים למה כלה נכנסת לחופתה”, ופתאום נהיה סדק, והכל מתפרץ בצורה שאינה ניתנת לעצירה.
הדבר מתקבל על הדעת בציבור הדתי שאינו חרדי ואינו סגור בדלת אמותיו, שכן אין אפשרות להסתובב מטר במרחב הציבורי בלי שאותה מיניות פורצת אליך. בטלוויזיה, באינטרנט, בפרסומות, בכל מקום כמעט. על פער זה ובעיותיו עמדה הרבנית אוריה מבורך בספרה “מה את מבקשת”, (לא כתבתי בהרחבה על ספר זה מאחר והוא מיועד בעיקר לנערות). עוד ספר שיצא, הוא ספרו של הרב אליקים לבנון “שלום אהלך”. ספר הלכתי ופחות בעל אופי של שו”ת ומיועד ללומדי הלכה ולמדריכי כלות וחתנים במגזר הדתי. שלושת הספרים האלו יצאו באותו זמן, באותה הוצאה והגיעו אלי בחבילה אחת.

הרבנים סתיו בחלט נמצאים במרחב הציבורי ורואים מה קורה בו ומודעים שגם הציבור הדתי נמצא עמוק בתוכו. עדיין, אפילו עצם יציאתו של הספר אינה ברורה מאליה. אם בספר הקודם הייתה רגישות, וכך מעיד הרב דוד סתיו בהקדמתו, הרי שבספר זה הנושאים רגישים פי כמה. נראה שקשה לכתוב על נושאים אלו ולרצות את כולם, ויש כאלו המסתייגים לא רק מתוכן הספר, אלא מעצם קיומו. יהיו גם כאלו שיגידו שהעיסוק המוגזם בצניעות הוא הגורם לחוסר צניעות, שצניעות אינה עניין של בגדים אלא של התנהגות, ושמספיק גברים כבר כתבו לנשים מה לעשות. יש אולי משהו בכל אחת מטענות האלו, אך שימוש בהן לעקירה וויתור מראש על הדיון ופסילה גורפת, אינו נכון בעיני. אדרבא יש לבחון את הדברים וללבנם, בצורה ראויה ומכובדת.

לאחר שתי הקדמות של כל אחד מהמחברים ומבוא קצר על שיטת הפסיקה המנסה לא להציב גדר אחר גדר אחר גדר, ומצד שני לא לוותר מראש ולהסיר כל גדר כי ממילא כבר ככה זה היום וזה נורמלי ובסדר, אלא לעיין בהלכה ובהתפתחותה. כל פרק פותח בשאלה שנשאלה וממנה מתחיל הדיון הנרחב.

הפרק הראשון רלוונטי לגברים ולנשים כאחד, ועוסק במגע בין המינים במסגרת טיפולית. הרלוונטיות גדולה במיוחד לבנות שירות לאומי (וכך מופיע גם בשאלת הפתיחה) היוצאות מחממת האולפנה ומגיעות לטפל בילדים או חולים גברים. קיימים גם מקרים הפוכים כמובן והם בעייתים באותה מידה.

פרק ח כותרתו הלכות צניעות לגברים. צניעות היא עניין לשני המינים, ולא נראה לי שפרק זה מטרתו רק לסמן V ולומר גם גברים מחוייבים בהלכות צניעות, אלא הוא בא להדגיש עובדה זו כעובדה מחייבת. במקומות רבים לאורך הספר התרשמתי שהדברים מכוונים גם ואולי בעיקר לגברים.

את תוכן העניינים המלא, ההקדמות והפרק הראשון תוכלו לקרוא בעצמכם בדפי הדוגמה ולהתרשם בעצמכם (קישור בהמשך בפרטי הספר).

לגבי הדיון ההלכתי עצמו, אשאיר לרבנים ולבקיאים ממני לכתוב בעיון ולנתח פרקים לעומק. אני מסתכל על הספר כצרכן, וככזה יש לי שני רצונות. הראשון הוא ללמוד והשני הוא לקבל תשובה לשאלה מסוימת. כקורא הדיוט מצאתי שהספר מביא מגוון רחב של דעות, מחמירות ומקלות, ובסוף מופיע סיכום, לרוב בכעשר נקודות של עיקרי הנושאים. נעשית הפרדה בין איסורי התורה לבין ההחמרות והגדרות שהגיעו אחר כך ומוצגות האפשרויות השונות להקל והמקומות בהם ראוי להחמיר. הפסיקה עצמה אינה סופית ומוחלטת. נראה שקל יחסית לדעת מהו איסור גמור ועל מה לא נכתב בשום מקום שאסור, אולם למצוא את נקודת האמצע ביניהם הוא דבר בעייתי וחמקמק הרבה יותר. נקודה זו מייצגת הבדלי פסיקה עקרוניים כדוגמת השאלה האם כל מה שלא אסור בפירוש מותר, או שדווקא כל מה שלא מותר בפירוש, אסור (דעות אלו הן קיצוניות במכוון, אולם כל פוסק יכול לנטות יותר לדעה זו אחרת).

אשר על כן, ספר זה עבורי לפחות משמש כמדריך ראשוני לקורא. הוא מעניין לקריאה, כתוב בצורה ברורה ובעיקר חושף את הקורא למגוון מקורות מהם יוכל להמשיך הלאה. לכן, כספר לימוד הוא מעולה וכל פרק בו יכול להיות שיעור עיון מוצלח, אם כי כמובן יש מקום להעמקות והרחבות נוספות. לדעתי, יש חשיבות לעסוק בנושאים אלו בפומבי. גם אם מקילים וגם אם מחמירים, אין לעצום עיניים ולהתעלם. גם הקוראים צריכים ללמוד יותר את הנושאים ולא “לזרום” מחד גיסא או “לעצור הכל” מאידך גיסא.

מעבר לעיון וללימוד ומעצם כך שהפסיקה לא מוחלטת ואינה יכולה להיות כזו, בשאלות הלכה למעשה חשובות אישיות, יש לשאול רב, רבנית או יועצת הלכה אותם מכירים, ולקבל פסיקה אישית, הרואה מאפיינים רחבים יותר מול עיניה ואינה יכולה לבוא לידי ביטוי בספר.

אבוא ביתך – צניעות וקרבה בין המינים
הרב דוד סתיו והרב אברהם סתיו
הוצאת מגיד 2020
דפים לדוגמה מהספר

מגב הספר
סוגיית היחסים בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא מן הנושאים הרגישים והטעונים שמעסיקיםאת שומרי ההלכה בעת הזאת. הנאמנות, הצניעות והקדושה הם ערכים מכוננים של המשפחה והחברה היהודית. אולם החברה המעורבת המודרנית מציבה אתגרים לא פשוטים בפני ההלכה,שהתעצבה בחלקה הגדול בחברה מסורתית נפרדת: האם אפשר לגשר על הפער שנפער בין המציאות להלכה? האם בהלכה המסורתית עשויים לחול שינויים? ובעיקר, האם יש דרך לחיות חיים הלכתיים מלאים בחברה מודרנית? בכרך זה, השני בסדרת ספרי השו”ת אבוא ביתך, מתמודדים הרבנים דוד ואברהם סתיו עם מגוון של סוגיות העולות מן המפגש בין ההלכה לחיים המודרניים: החל מהלכות שמירת העיניים וצניעות הלבוש הנוגעות ליחיד, דרך דיני נגיעה וייחוד המעצבים את ההתנהלות במסגרות משותפות, וכלה בהתמודדות הקהילתית והציבורית עם פגיעה או הטרדה מינית. כל אחד מפרקי הספר מוקדש לשאלה אחת מרכזית, כשהוא בוחן באופן שיטתי ומקיף את שורשיה ההלכתיים מן המקרא ומספרות חז”ל ועד לדברי הפוסקים האחרונים. בסוף כל פרק מובאות באופן בהיר ותמציתי המסקנות העקרוניות וההנחיות המעשיות הנובעות מהן. לצד הכתיבה היסודית, הפסיקה ההלכתית של הספר מתאפיינת בהיכרות מעמיקה עם ההיבטים החברתיים והתרבותיים של המאה העשרים ואחת, וההבנה שלהיבטים אלו חשיבות עצומה במסגרת ההכרעה ההלכתית.