“בא לי בית מלון בקו פאנגאן” שרים התקווה שש או בקו סאמוי או באיזה קו (אי) אחר ובאמת למה לא. חופי ים צלולים, חולות לבנים וזהובים, פירות עסיסיים, שקט ושלווה. גן עדן. או שלא. כי גם לגן עדן יש כנראה חצר אחורית והשם שלה הוא “הגהנום”, והמרחק ביניהם קרוב, קרוב מאד. וכאשר לגן העדן מגיעים אנשי עסקים מפוקפקים ורמאויות קטנות מסתבכות, שערי הגהנום נפתחים. תאילנד היא מדינה קסומה אבל עובדה ידועה שתיירות רבה שם מבוססת על המקצוע העתיק בעולם. זה לא חדש.

ובפעם הראשונה שהם נפתחים הם לוקחים אתם את תום, ילדה בת 12 ששמה אינו מקרי ומייצג את מחשבת גן העדן בלי להיות מודעת לסכנות הרבות הנמצאות כה קרוב. איריס, אימה של תום, שוכרת חוקר פרטי שיעזור בחיפושים. סמי, בעלה של איריס, איש עסקים מפוקפק שנקלע לקשיים וניסה לעקוץ מישהו אחד יותר מדי, וברקע חבורת ישראלים ביזארית ומנוונת עם האינטרסים הקלוקלים שלה. האלימות גואה, חיי אדם חסרי ערך, אלא אם מישהו מוכן לשלם בדולרים במזומן, וילדות קטנות הן מצרך עובר לסוחר. תעשיית המין היא תעשייה מפוקפקת בכל מקום. העלילה בתאילנד וקמבודיה אולם פשעים חמורים וסחר בנשים מתקיימים גם בישראל מתחת לאף שלנו ויש לקוות כי פשעים אלו מטופלים בצורה נוקשה וחסרת פשרות בידי המשטרה.

ישנם כמה חורים בעלילה, דמויות של ברור איך צצו היכן שצצו, או שמתנהגות באופן אבסורדי (הרב בבית חב”ד למשל), אבל בספרי מתח אפשר להיות סלחניים, וגם בספר זה העלילה נעה בצורה מהירה קדימה, ולכן קל להתעלם מכל אותם חורים. הספר מותח, אולם הוא עדיין ספר והמציאות הקשה של חטיפת ילדות קיימת, אם לא בתאילנד אז במקומות אחרים. ולכן לאחר הקריאה בספר הבנתי שנהנתי מהמתח ומהספר, אולם הנושא די מעציב ומרגיז, והמרחק בין הדימוי התיירותי, למציאות בשטח כנראה גדול.

לספר יש גם טריילר – רעיון מצוין שאני לא מבין למה ממעטים להשתמש בו. הנה הוא.

 

אבודה

אבודה
יגאל צור
כתר ספרים 2017

מגב הספר

גירסת הדפסה