מי לא רוצה להיות טוב? כולם רוצים להיות טובים, ואולי אפילו בטוחים שהם טובים, אולם מה זה בכלל טוב. דווקא על השאלה הזו הספר אינו עונה. תחום המוסר, או האתיקה (אין חפיפה מלאה בין השניים), וההחלטה מה מוסרי ומה לא הוא בפילוסופיה של המוסר, ואילו הספר עוסק דווקא בפסיכולוגיה של המוסר. לא האם התנהגות מסוימת היא הנאותה במצב מסוים, אלא מה הפסיכולוגיה שתגרום לנו לבחור בהתנהגות כזו או אחרת, וזאת בהתייחס לשלל סוגיות, חלקן מהמפורסמות ביותר (שאלת הקרונית, ניסוי האסירים). מאחר ולשאלות אלו יש שייכות למיגוון תחומים כדוגמת פילוסופיה, פסיכולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה ועוד, הרי שלפעמים התחומים מתערבבים והעיסוק גולש קצת מהתחום הצר של הפסיכולוגיה.

בספר כעשרים פרקים, ובאים לתאר מה ההתנהגות שלנו, מה המנגנון העומד מאחוריה וברוב המקרים לא נוקטים עמדה מוסרית. לפחות לא בצורה גלויה, אבל בצורה סמויה, בהחלט אפשר להבין מה הלך רוחו של כותב הספר (ראו סוף פרק 8, המביא אמירה נאיבית ולדעתי גם שגויה ולא בהכרח מוסרית), ובפרק על שימוש בבעלי חיים, זה אפילו די ברור. אין כמובן מניעה לכותב ספר להכניס את דעתו האישית, אולם במקרים בהם בחר לעשות כך , בספר שרובו אמור להיות נייטרלי, מן הראוי לציין זאת. גם ככה הוויכוחים על מהו המוסר והאם הוא מולד או נרכש לא יסתימו בקרוב.

הספר מעניין, כתוב היטב, וקריאתו שוטפת, בעיקר כי הפרקים ממש קצרים. במקומות מסוימים היה אפשר ורצוי אפילו להאריך יותר, אולם ההתמקדות בפסיכולוגיה היא בבחינת “עיקר חסר מן הספר”. אין כמעט דיון במקורות המוסר, והתייחסות לענייני דת, נוצרית, ומפלגות דמוקרטים ורפובליקנים, לא יכולה להיות תמונת מראה, ואפילו לא תמונה דומה, להשפעת היהדות, ולמצב הפוליטי בארץ. אין ברירה, ולפעמים צריך לכתוב ביתר פירוט ואריכות.

נניקח לדוגמה את פרק 9 העוסק ברישיון מוסרי. הניתוח שם מעלה שדווקא כאשר אנו עוסקים בפעולות הנראות לנו מוסריות, דבר זה נותן לנו הצדקה להתנהג בצורה לא מוסרית. בקריאת הפרק חשבתי על ארגונים הפועלים בישראל, בשמאל הקיצוני ובימין הקיצוני, שבטוחים שהם ארגונים מוסריים לעילא ולמעשה המוסר שלהם אפל ושחור. המחבר מתרחק מדוגמאות קונקרטיות, ומביא דווקא דוגמה מתחום הדיאטה בו אנשים רבים לאחר אימון כושר טוב, יתפרעו קצת יותר על סוכרים מפנקים.

אז אני לא בטוח שאחרי קריאת הספר תלמדו איך להיות טובים, או מה אתם צריכים לעשות בשביל להיות טובים, אבל כנראה תכירו קצת את הפסיכולוגיה מאחורי כל מיני החלטות שאנו עושים ביום יום, ואולי בעקבות ההכרה שלהם גם תשנו משהו אצלכם.

בקישור לעמוד הספר בהוצאה, תוכלו למצוא את הפרק הראשון מהספר. כדאי לקרוא ולהתרשם.

איך להיות טוב
יאיר בן דוד
דביר 2020
מגב הספר
גם אם איננו מבחינים בכך, בכל יום ויום אנו עוסקים בשאלות של צדק ומוסר. למעשה, בכל צעד כמעט שאנחנו עושים, מביקור במכולת השכונתית ועד הצבעה לכנסת, אנו מתמודדים עם דילמות מוסריות.

הפילוסופים של המוסר עוסקים בעקרונות המוסר ובשאלות של טוב ורע, ואילו הפסיכולוגים של המוסר חוקרים את ההתנהגות שלנו בפועל ואת הכוחות שמנחים אותה.

הם שואלים שאלות כמו:
⋅ כיצד אנו מקבלים החלטות מוסריות?
⋅ האם לגברים ולנשים יש מוסר שונה?
⋅ מה ההבדל המוסרי בין ימנים לשמאלנים?
⋅ האם דתיים מוסריים יותר מחילונים?
⋅ כיצד הלאום שלנו משפיע על המוסר האישי שלנו?
⋅ מה לרובוטים ולדילמות מוסריות?

איך להיות טוב מאת ד”ר יאיר בן דוד פותח צוהר לשדה מרתק. כשהוא מצויד במחקרים, בסיפורים ובנתונים, ד”ר בן דוד מסביר מה מניע את בני האדם להיות מוסריים יותר ומה גורם להם להיות מוסריים פחות. בתוך כך הוא מסייע לנו להכיר את עצמנו טוב יותר ולהביט מחדש על הדילמות היומיומיות של חיינו.