דין קונץ התחיל לכתוב ספרים לפני שנולדתי ואת הספר האחרון שלו קראתי לפני יותר מ-30 שנה (Lightning למי ששאל ואז הוא היה דין ר. קונץ). הוא מוציא כל שנה לפחות שני ספרים ובטח כבר עבר את המאה (בדקתי – לפחות 157. מהם 8 רק השנה – 2021 קצב של אחד בחודש, כנראה פרקים של ספר בהמשכים). גם בעשור השמיני לחייו לא נראה שהוא מאט את הקצב אולי אפילו מגביר. מאז טעמי בספרים השתנה, אולם מאחר וספרו האחרון בעברית הגיע אלי, אמרתי למה לא. אפשר לומר ששלושים שנה וכלום לא השתנה, או שהרגשתי כמי שעובר במנהרת זמן (Pun intended) אבל נראה שקונץ ממשיך לעשות את מה שהוא יודע במשך עשרות שנים ורק משתפר בזה.

הספרים הם ספרי מתח, אולם כאלו המשלבים גם פנטזיה וגם אימה במינון כמעט שווה. כתוצאה מכך, אין כל כך טעם לנסות לנחש את סוף העלילה, עולם הפנטזיה מאפשר המצאות לפי הצורך בכל רגע נתון, ואין דבר שאינו אפשרי. נהפוך הוא, הבלתי אפשרי הוא זה המושך את הסיפור. אנו יכולים להביות בטוחים שהרעים יבואו על עונשם אבל שיהיה לזה מחיר לא קטן.

בספר אנו פוגשים את ג’יין הוק שיוצאת להבין מה קרה לבעלה, איש צבא עם קריירה מבטיחה שבלי שום סיבה התאבד. הוא השאיר מכתב התאבדות הגיוני כמו הנחיות משרד הבריאות וגם התיזמון באמצע ארוחת הערב לא הגיוני. חשדה של ג’ין עולה לאחר שהיא מבינה שיש עוד מקרים דומים לא מעטים ולאחר שהיא מתחילה לקבל איומים על כך שהיא דוחפת את האף שלה למקומות הלא נכונים. ג’יין היא סוכנת FBI ככה שלדחוף את האף זו מהות חייה, ולמי שרצח את בעלה ועוד היסווה את זה כהתאבדות, היא לא מוכנה לסלוח.

למזלה היא מאנשי הפינה השקטה, נושא שלא כל כך מוצה בספר, אנשים שחיים בעולם המודרני אולם משאירים חותם דיגיטלי נמוך ככל האפשר. בטח לא כותבים סקירות על ספרים באינטרנט, אבל גם אם ירצו לקרוא כאלו יעשו זאת ממחשב ציבורי. פרופיל באינסטוש הס מלהזכיר וטלפונים חד פעמיים הם לחם חוקם. הרקע שלה כסוכנת אכן מסביר מדוע אין לה פרופיל כלשהו, הרי בימינו כמעט לכולם יש, אבל לא נראה שפרט לזה הייתה לה אידאולגיה כזו טרם האסון שקרה לה והצורך לרדת למחתרת.

ג’יין היא גיבורה שומרת חוק ולוחמת צדק, אולם כזו המבינה היטב את מגבלות החוק וכזו שלא תהסס להפר אותו ככל שהיא מאמינה שזה הדבר הצודק. אנו מאד אוהבים גיבורים כאלו (ג’ק באוור סטייל), אבל כמובן שזו התנהגות בעייתית של איש הישר בעיניו יעשה ולקיחת החוק לידיים, גם במקרה שנראה לנו שזה מוצדק. אתם יודעים, כל אחד זכאי להגנה משפטית ואשמתו לא הוכחה וכו’. למי יש כוח לכל זה בספר, אולי אצל גרישם. לא פה. כאן, כדברי כוורת, הרוגטקה תנגן, או בעיקר תירה. רצוי על אוטומט.

הבעייה בספר ובזא’נר בכללותו הוא שהסיפר אינו נגמר. זהו הספר הראשון בסדרה, והרגשתי כמו בסדרת נטפליקס ממוצעת. לעולם לא פותרים הכל, כמעט שום דבר ותמיד משאירים משהו לעונה הבאה. גם כאן מתישהו מבינים שנשארו מעט מדי עמודים בשביל לפתור את הספר, ולמעשה ההיפך הוא הנכון. ג’יין התקדמה מעט מאד והצליחה לסבך את עצמה הרבה יותר מאשר בתחילת הספר. קצת מאכזב לגלות את זה אחרי 400 עמודים, אבל אל דאגה, בארה”ב כבר הגיעו לספר החמישי או השישי בסדרה, כך שאפשר לקפוץ ישר לאמזון ולהמשיך עם עוד כ-500 עמודים, רק שאני שואל את עצמי האם בסופם לא ארגיש בדיוק אותו דבר.

ביקורת זו אינה על קונץ, הוא כותב מצויין, אומן מומחה במה שהוא עושה. מתח שלא מרפה מהשנייה הראשונה, אין זמן לנשום, אירוע רודף אירוע וכל טכניקות הכתיבה שגורמות לכם לקרוא ברצף ולא ללכת לישון. לשבחו אומר שגם סצינות מין אין בספר, אפילו שיש בו עיסוק במין (לא חוקי כמובן). בספרים רבים הסופר מתאמץ להכניס סצינות כאלו שלא לצורך, ובקצב המהיר של העלילה האמת היא שאין להן ממילא זמן. אם כבר למישהו יש זמן פנוי, הוא ינסה בו ללכת לישון. ללא הצלחה, שלא במפתיע כולם סובלים מסיוטים בלילות. גם אתם כנראה לא תצליחו לישון ואם כן אל תתפלאו אם גם אתם תסבלו מסיוטים, זיכרו שזה גם ספר אימה.

ביקורת זו היא למעשה ההסבר למה אני לרוב לא קורא ספרים כאלו, וכנראה גם לא אקרא הרבה. הם פשוט אינם עבורי, אבל זו אינה בעייה בספר, אלא אי התאמה בין ספר לקורא. כמבקר ספרים אני בוחן את הספר בתחומו ולמרות שאין לי בסיס רחב להשוואה, עצם העובדה שהוא אינו משעמם לרגע וניסיונו העצום של קונץ בשימוש בטכניקות הממכרות את הקורא לספר כנראה מעמידים אותו במקום טוב למי שכן אוהבים ספרים מסוג זה ובפרט מסוגלים לחכות בסבלנות לספר הבא או לקרוא אותו באנגלית. אני מעדיף לצפות בזה, אבל רק בסרט, ממש לא בסדרה.

הפינה השקטה
הדין קונץ
מאנגלית: אורה דנקנר
ידיעות ספרים 2021
מגב הספר

“אני ממש צריך למות.”

אלו המילים המצמררות שהותיר אחריו אדם שהיו לו כל הסיבות שבעולם לחיות – אבל התאבד. הלומת אבל, צער וזעם מחליטה אלמנתו, ג’יין הוֹק, לגלות מה באמת הוביל להתאבדותו של בעלה.

מתברר שאנשים מוכשרים ובעלי הישגים, מוערכים, שמחים ומאוזנים בנפשם, מתאבדים בזה אחר זה במספרים מפתיעים. וכשג’יין מתחילה לרדת לחקר העניין היא נהפכת לנמלטת הכי מבוקשת באמריקה. אויביה הם אנשים בעלי כוח והשפעה, והם מגינים על סוד כה חשוב וכה מבעית – עד כי הם לא יהססו להשמיד את כל מי וכל מה שעומד בדרכם.

אך כל העוצמה והנבזיות שלהם לא יספיקו כדי לחסל אישה שהיא ערמומית באותה מידה שהם חסרי לב, נחושה באותה מידה שהם אכזריים, ומונעת מזעם חסר-מעצורים במידה שהם כלל לא יכולים לתפוס – כי זה זעם שמקורו בלבה השבור.

דין קונץ הוא מחבר מותחנים מצליחים שרבים מהם הגיעו למקום הראשון ברשימות רבי-המכר של “הניו יורק טיימס”. הפינה השקטה הוא הראשון בסדרת ג’יין הוֹק.