אנו מכירים הרבה ספרים בהם הגיבור המבוגר בוחן את עצמו כשהיה צעיר, אבל תארו לעצמכם שבתור צעירים הייתם יכולים לראות את עצמכם 25 שנה קדימה? וואו, ממש כמו BACK TO THE FUTURE. ברור שלא הייתם מרוצים, וזה מה שקורה ליונתן נבות, שמתעורר מהרדמה אחרי תאונה קשה, וזוכר שיצא לדייט ראשון עם עמית, ואז מסתבר לו שהוא תקוע 25 שנה אחורה, עמית איננה כבר מזמן, הוא נשוי, עם ילדים, ואפילו איש סודו של ראש הממשלה.

כל מי שנולד בשנות השבעים בילה חלקים גדולים מהחופש הגדול בצפייה בתוכנית האסיר. הנה הפתיחה שלה למי שרוצה להיזכר.

פטריק נחטף לאי מבודד. אנחנו רק יודעים שהוא בכיר מאד, כועס מאד, התפטר מאד, וכמובן שאסור שיספר כלום לאף אחד. כך הוא מוצא את עצמו על אי בודד ללא יכולת לברוח. ליונתן נבות קורה דבר דומה. הוא יודע המון סודות ותוכניות חשובות, טונה של מידע מסווג, הוא הלוחש על אזנו של ראש הממשלה. הוא המעכאר שמזיז את המדינה בעסקאות סיבוביות של קח ותן. כולם חייבים לו. ועכשיו הוא לא זוכר כלום, ולכו תדעו מה הוא יגיד מתי ולמי. למעשה האשפוז והטיפול בו מתבצע כאילו הוא בכלא וגם זה לא ממש מוצא חן בעיניו.

גם יונתן עצמו מנסה להבין מה הוא ומי הוא ואיך הוה נהיה מה שנהיה, דמות שהוא ממש לא אוהב, אבל לומד לחיות איתה לאורך הספר, ובעיקר לומד שהיא לא כל כך גרועה כמו שהוא נטה לחשוב בפזיזות משהו. למעשה כמו שצעירים רבים נוטים לשפוט את ההורים שלהם בגיל צעיר, ככה בתור מבוגרים רואים דברים אחרת.

יונתן מתחיל להיזכר, משלים פערים מחברי עבר ונעזר בטיפול אבל קשה לדעת מי אוהב ומי אויב, מי מנסה לעזור לו ומי מנסה לנצל אותו. הוא צריך לפעול בזהירות ולמעשה ליצור את עצמו מחדש. העלילה מתקדמת לפי קצב הטיפול, לפי הבזקי זיכרון ולפי זיכרון רציף של הקשר שלו עם עמית, שאת חשיבותו לסיפור נבין רק בסוף.

יש גם לא מעט הומור וספר שמזכיר את המערכון הטוב ביותר ששודר אי פעם ברחוב שומשום כבר מקבל עוד כמה נקודות זכות. גם יונתן מרגיש שהוא כאן, ורוצה להיות שם, אפילו שלא ממש ברור לו מה זה השם הזה.

זה אינו ספר מתח קלאסי. אין כאן שאלה של “מי עשה זאת?” או אפילו “איך כל זה ייגמר?”. גם עלילת המתח סביב אותו מהלך מדיני חשוב וסודי, היא בסופו של דבר משנית. הנושא העיקרי הוא מעין מותחן פסיכולוגי מרתק, המתרחש בראשו של אדם אחד, שמחפש מי הוא ומה הוא ומגלה מה חשוב לו בחיים ולמה כדאי לו להילחם על זה. התאונה אם כך משמשת מעין לידה מחדש, באמצעותה אפשר לבחון את כל מה שקרה, ולחשב מסלול מחדש.
הספר כתוב היטב, מעניין מאד וסיימתי את קריאתו בשבת אחת. מומלץ.

זה שהיה כאן קודם
אורי לברון
כתר ספרים 2020
מגב הספר
“נניח שעצמך של גיל שבע–עשרה, זה שרצה לחיות באופן הכי חופשי ומשוחרר שאפשר, הבחור הצעיר הזה, היה פוגש אותך היום ומגלה מה נהיה ממנו. מה הוא היה אומר? הוא היה מרוצה או מדוכא?”

זה מה שקורה ליוני נבות, יועצו ואיש סודו של ראש הממשלה, שבעקבות תאונה שוקע בתרדמת. כשהוא מתעורר הוא מגלה שנמחקו מזיכרונו עשרים וחמש שנים. מבחינתו הוא בחור צעיר ומלא תוכניות, שמנהל בר עם חברו הטוב ביותר יותם ומאוהב במלצרית שנקראת עמית.

הרופאים מבטיחים לו שזיכרונו ישוב אליו בתוך שלושה חודשים, 
אבל הוא מתעב את האיש שהפך להיות – יועץ פוליטי ועורך דין חלקלק, חובב שעוני יוקרה שלובש רק חולצות לבנות. אין לו מושג איך הפך לאיש הזה שהוא קורא לו בלעג יוני–כרס, הנשוי לאישה דהויה למראה ואב לשני ילדים שהוא לא מזהה.

המוח של יוני נבות הוא כספת סגורה שמכילה כמה מהסודות  השמורים ביותר במדינה, בהם מהלך מדיני חשאי שראש  הממשלה תולה בו תקוות רבות. זאת הסיבה שעל חדרו בבית החולים שומרים אנשי שב”כ, ולרופאים ניתן חלון הזדמנויות קצר כדי לשקם את זיכרונו. אבל יוני נבות רק רוצה ללכת לים, למצוא את עמית שמבחינתו היא אהבת חייו, ולהבין מה לעזאזל השתבש בדרך ואיך יוכל לתקן את האיש שהפך להיות לפני שזיכרונו ישוב אליו.

זה שהיה כאן קודם הוא רומן מתח פסיכולוגי מבריק וקולח, שדן בבחירות של אנשים, בקשרים שבין הצמרת הפוליטית לתא המשפחתי, ובשאלה אם אנשים בכלל מסוגלים להשתנות.