כמו כל כרך חדש בסדרת ספרי ההלכה של הרב יוסף צבי רימון גם הכרך על חנוכה מומלץ מאד. לכתוב סקירה על ספרים אלו היא מלאכה קלה למדי, שכן אפשר לרוב להעתיק את השבחים מהסקירה הקודמת ובכל זאת ננסה לחדש.
הרב רימון וספריו ההלכתיים הם חלק ממהפכת ספרי ההלכה בדורנו (ביחד עם ספרי “פניני הלכה” של הרב מלמד ואחרים). כל דור צריך ספרים חדשים. גם כי ההלכה מתפתחת וגם כי הדור משתנה. בילדותי הספר הנפוץ היה קיצור שולחן ערוך של הרב גנאצפריד, מגאוני ישראל, אבל ספרו הוא משנת 1864. אפילו הספר שבפסיקה האשכנזית אין אפשרות בלעדיו (משנה ברורה), גם יכול להיות פחות בימינו ואין לתמוה על פירושים נרחבים שהתחברו לו בדורות האחרונים (לרוב על ידי קהל חרדי יותר, שאינו מעוניין בחידושים נוסח הרב מלמד והרב רימון). הספרים החדשים בוודאי לא יחליפו את המשנה ברורה, אבל הם מאפשרים הגעה שונה לקהלים נוספים.
בספרים של הרב רימון פשוט תענוג ללמוד הלכה. לא רק לחפש את ההלכה הסופית, אלא לקבל שיעור שלם על כל נושא, מהמקורות בתורה ובתלמוד דרך הראשונים והאחרונים ועד ההלכה בת ימינו, הכוללת את הפסיקה לכל העדות והמנהגים. גם זה איחוד חישוב של ספרות ההלכה שמראש נכתבת כך שלא תהיה מיועדת לעדה אחת.
בכל זאת, מי שירצה את קיצור ההלכות ימצא אותן בתחילת הספר ולאחר מכן כל נושא נידון בהרחבה, מלווה באיורים, תרשימי זרימה המתארים את המחלוקות העיקריות, תמונות ועוד.
ההלכות הבסיסיות הן אותן הלכות אבל היישום שלהן משתנה. למשל מבני המגורים בימינו, רבי קומות של 20 או 30 קומות, מה עושים בהם ומה מקום ההדלקה המועדף ועוד שאלות רבות. גם מנהגי החג, שאינם הלכות ולרוב לא נידונים בספרות ההלכה הקלאסית מוזכרים ונידונים ואפילו יש קצת חידות, אולי עקב ימי הקורונה, לתת לקוראים קצת יותר עיסוק בבית, כי הרי חנוכה הוא תמיד חג של מפגשים גדולים ואירועים.
בסוף הספר מרוכזים נספחים מועילים כדוגמת דיון קצר מדוע דיני חנוכה לא מוזכרים במשנה. מופיעות דעות שונות, ואמנם מוזכר הרמב”ם המתפעל מכך שבזכות החשמונאים חזרה מלכות ישראל לתקופה של מאתיים שנה, אולם גם מוזכר, וכך גם לי נראה, שדעת חכמים אינה נוחה כלל וכלל מהחשמונאים, לא מהדור הראשון הנלחם, אלא מאותה מלוכה, שנגמרה במלחמות אחים נוראיות, בהזמנת רומא לארץ ישראל ובסופו של דבר לחורבן ולגלות.
נספח אחר עוסק בשירו של הרב קוק המביא הלכות חנוכה ומביא ביאור לו (דומה למדי לביאור שאני כתבתי על אותו שיר) וגם תיאור קצרצר של מלחמות היהודים ביוונים, סליחה בסלווקים. בנספח יש מעט בלבול בין השניים והיה לדעתי צריך לתת יותר הקדמה כולל הסברים מפורטים בדיוק מול מי נלחמו.
אביא כאן קיצור נמרץ של הרקע על מנת להשלים את החסר: הישוב היהודי בימי בית שני היה תמיד תחת שלטון חסות. עליית עזרא ונחמיה היתה תחת חסות השלטון הפרסי, ולאחר מכן השתלט אלכסנדר מוקדון על האיזור כולו ועל איזורים נרחבים ועצומים נוספים. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, פרצו מלחמות היורשים (דיאודוכים) והממלכה האדירה חולקה לארבע ממלכות. השתיים הרלוונטיות אלינו הן מלכות סלאוקוס הראשון שרובה הייתה בסוריה ומלכות תלמי שהייתה במצרים. ארץ ישראל כרגיל הייתה באמצע והייתה נתונה למלחמות שליטה בין שני מלכים אלו ושושולתיהם. בתקופת החשמונאים השלטון היה סלואקי ובעם ישראל החל גל עצום של התייוונות, אימוץ מנהגי היוונים ותרבותם ולא עלינו גם עבודה זרה בבית המקדש, בידי מנלאוס שהתמנה לכוהן גדול. אנטיוכוס היה השליט הסלואקי ובאותו זמן לא היה קשור לשליט שמלך ביוון עצמה. אבל התיאור הרלוונטי אינו בהכרח תיאור גיאוגרפי, אלא תרבותי/דתי ולכן למרות שהסלואקים אינם יוונים במוצאם הגיאוגרפי, הרי שהתרבות ההלניסטית היא זו ששרתה בארץ וכנגדה הייתה המלחמה.
בסיכומו של דבר, כמו כל כרכי הסדרה, תענוג לקרוא וללמוד בהם. קנקן נאה עם תוכן משובח וכמו בכל סקירה נאחל לרב רימון להרבות ספרים ותורה.

חנוכה – הלכה ממקורה
הרב יוסף צבי רימון
מגיד וסולמות 2020
דפי דוגמה מהספר
מגב הספר
איפה מדליקים נרות בבניין דירות – בחלון או בחדר המדרגות?
מה עדיף – להדליק נרות בצאת הכוכבים או להמתין שכל בני הבית יגיעו הביתה?
מי שהתארח בשבת אצל ההורים, היכן ידליק נרות במוצאי שבת?
הספר חנוכה – הלכה ממקורה מקיף את הלכות חנוכה מן המקורות בגמרא, בראשונים ובאחרונים ועד ההלכה למעשה, תוך פירוט יסודות הדינים וטעמיהם.
הספר כתוב בלשון בהירה ומסודרת, ומלווה בתמונות, טבלאות, תרשימים וקיצור ההלכות. כמו כן נוספו איורים תלת-ממדיים ייחודיים שהוכנו על מנת להבהיר את ההלכות ואת אופן יישומן. חג החנוכה הוא זמן של הארה מיוחדת שבכוחה לחבר ולאחד את המשפחה סביב מצוות הדלקת הנרות – “נר איש וביתו”. לכן, פרט להלכות השונות הוספנו קטעים רבים שיכולים להעשיר את זמן הדלקת הנרות ולהפוך אותו לחוויה משפחתית: חידות, קטעים מחשבתיים, תיאור היסטורי של קרבות החשמונאים ועוד.




No Comments