סידור התפילה הוא אחד מספרי היסוד ביהדות. אלפי מהדורות סידורים הודפסו, בנוסחים שונים, עם פירושים שונים ומגמות שונות, אולם ספרים המתמקדים בהסברים על התפילות השונות ואינם חלק מהסידור עצמו יש פחות, וספר זה מאת שלמה ברק, משלים את החוסר.

בתחילת הספר פרקי מבוא על התפילה והתפתחותה ואחר כך פירושים והסברים לתפילות לפי סדר התפילה: תפילות החול , קראית התורה וההפטרה, ותפילות שבת ומועדים.

הניסיון לכלל בכרך אחד את כל התפילות גורם בהכרח ליצירת ספר עבה, וגם הטקסט עצמו מודפס בקופן מעט קטן וצפוף. אולם לרוב, בכל נושא יש רק מספר מועט של דפים, ובהם תמצות של העניינים העיקריים. יוצאת דופן מבחינה זו היא תפילת העמידה, שמפאת מרכזיותה, היא הרי עיקר התפילה, מוקדשים לה כמאה עמודים.

לצורך הדוגמה נתאר את הפרק העוסק בתפילת הסיום – עלינו לשבח. לאחר תיאור קצר של התפילה עוסק ברק בעניינים שונים בתפילה זו ונתמקד בקצרה בכמה מהם.

מתי חוברה התפילה – ברק מדייק מהנוסח שהתפילה כנראה חוברה עוד בימי בית שני ובכך היא מוקדמת למדי, ומביא את הפירושים שהתפילה אפילו מוקדמת יותר ומיוחסת ליהושע בן נון דרך רמזים שונים, אולם דווקא רמז שהכרתי אני המייחס את חלקה השני לעכן (“על כן נקווה…” – ר”ת עכן) אינו מובא.

מקומה של התפילה – התפילה במקורה היא תפילה לסדר מלכויות בראש השנה (ובצורה חריגה הועתקה גם ליום הכיפורים), אולם נהייתה תפילה קבועה ויומיומית ואמנם השו”ע אינו מסביר זאת אך הרמ”א בהגהותיו פוסק כך והדבר מקובל כיום בכל העדות ללא שום עוררין ופקפוק.

פרק מרתק במיוחד הוא הדיון בהשמטות הצנזורה. קהילות אשכנז מדלגים על המשפט “שהם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע”, כחלק מטענות של הנוצרים זה מכוון כנגד אותו האיש (וריק בגימטריה). ברק בוחן את הטענות השונות, מראה שיש להן בסיס וכן את השינויים השונים, עד להגעה למנהג אשכנז כיום שהתקבל בפרנקפורט במאה השמונה עשרה.

הספר מתאים לקוראים מכל הרמות. יש בו מידע בסיסי רב, אולם כמעט בכל נושא, אפשר למצוא פרטי מידע מעמיקים יותר, שהיו מוחבאים במקומות רבים ופחות מוכרים. בכך יש יתרון לספר, כפי שהעיר לי אחד מידידי, שהוא מרכז את החומר וחוסך לרוב האנשים עיון בספרים רבים. כמובן שאין אפשרות לכתוב את הכל וגם המחבר מודה בצער בהקדמה שהיה עליו להשמיט דברים רבים.

למשל, אין בספר התייחסות כלל לתפילה לשלום המדינה ולסדר התפילה ביום העצמאות. אמנם נושאים אלו הם חדשים ואינם מופיעים בכל הסידורים, ובפרט לא אצל מתפללים מהזרם החרדי, אולם אלו גם אינם קהל היעד הברור של הספר, שמיועד לקבל דתי וגם לקהל חילוני, שמצפה למצוא התייחסות גם לנושאים אלו. כמו כן אין כמעט התייחסות לפורים, חנוכה, תעניות ותשעה באב. אפשר לטעון שענייני הסליחות אינם קושרים בהכרח לתפילה ולסידור, ואכן לרוב הם מופיעים בספר משלהם, אולם התייחסות כלשהי הייתה נראית לי במקום.

אמנם, ייתכן שאם היו נכנסים נושאים אחרים הייתי שואל על אלו שהוצאו מדוע הם לא נמצאים (בדומה לתופעת סל התרופות שעודכן בדיוק ביום כתיבת הסקירה). משהו תמיד יישאר בחוץ, ואמנם אפשר להוסיף עוד ועוד אבל חייבים מתישהו לעצור ולהפסיק וחזקה עלינו שמחבר הספר עשה וערך את שיקוליו. בכל אופן, הספר מומלץ ומהווה תוספת חשובה ונצרכת, התורמת להבנה טובה יותר של התפילות אותן אומרים מדי יום ביומו.

סדר בסידור
שלמה ברק
דביר 2021
מגב הספר
הספר סדר בסידור מציע למתפלל ולקורא הסקרן מידע רב, המבוסס על מקורות ראשוניים, פרשנים מסורתיים ומחקרים עכשוויים. הספר מעשיר את הידע על נוסחי התפילות ומקורותיהם, על ההקשרים ההיסטוריים של התפילות, על מקורות לשוניים ועל סדר התפילות בסידור. 
לאחר מבוא רחב יריעה עוסק הספר בפרקי התפילה בימי החול, בקריאת התורה, בתפילות השבת והמועדים, ומפרט על הקדיש, על תפילת הדרך ועל תפילות המלוות שמחות בימים מיוחדים כמו חתונה וברית מילה, הגדה של פסח ועוד. 
הספר מתאים ללימוד ועיון עצמי אך לא פחות מכך, גם ללימוד בחברותא או בקבוצות לימוד. הוא מבקש לתת מענה לצרכים של מגוון קבוצות לומדות – בתי כנסת, בתי מדרש, מורים ומורות, דרשנים, סמינרים, מכינות, ישיבות, בתי ספר, וכדומה – וזאת במטרה לקדם ולעודד את לימוד התפילה בציבור הרחב. 
התפילה היא תורה ולימוד היא צריכה. 
תפילתנו היא כי הספר ישמש ספר יסוד בלימוד על־אודות התפילה, לימוד אשר יהפוך לחלק בלתי נפרד מלוח הזמנים של השיעורים הקבועים. 
המחבר, שלמה ברק, יליד 1946 , בעל חינוך תורני ותארים אקדמיים בכלכלה ולימודי ארץ ישראל, מרצה ליהדות במסגרות בלתי פורמליות.