לאחר תרגום הספר “לא עסק לאישה” מאת הסופרת פ”ד ג’יימס, תורגם ספר נוסף פרי עטה וכזה שעסוק בגיבור הראשי שלה הרב פקד אדם דלגליש. ג’יימס פרסמה את ספריה תחת ראשי התיבות של שמה בעיקר על מנת לטשטש את העבודה שאשה כתבה את הספרים, למרות שלאחר כמה עשורים בהם ספריה של אגתה כריסטי זכו להצלחה רבה, קשה לי להבין, מדוע היה בכך עניין.

בספר, דלגליש הוא כבר בדרגת תת ניצב, ומשכך הנחתי שהספר הוא מהאחרונים בסדרה, אולם הוא יחסית בין הראשונים, ואולי הדרגה המתאימה יותר, אם ננסה להקביל לסולם הדרגות המקובלת במשטרת ישראל, תהיה דווקא סגן ניצב, אולם לאחר בחינה של סולם הדרגות במשטרת אנגליה, לא הגעתי למסקנה ברורה בנושא וממילא הדבר אינו חשוב במיוחד.

בית נייטינגייל שוכן בבית החולים על שם ג’ון קרפנדר לא הרחק מלונדון, ובו מתלמדות האחיות. ביום בו מגיעה אחות בכירה ממערכת הבריאות לבצע ביקורת על תהליך ההכשרה, קורית תאונה מצערת במיוחד, והאחות שנבחרה לשמש כפציינט המדומה בהדגמה של הכנסת צינור להזנה דרך הגרון, מתה במהלך ההדגמה. מתברר שבקבוק החלב ששימש להדגמה הכיל, לא עלינו, ליזול, חומר קוראסיבי.

אמנם כל הנוכחים רוצים לקטלג את האירוע כתאונה , אולם מקרה מוות נוסף מערער תאוריה זו למרות שגם אותו מנסים לסווג כתאונה או התאבדות. בכל אופן, שני מקרי מוות סמוכים הם עניין לסקוטלנד יארד ולא למשטרה המקומית וכך מגיע דלגליש לחקור את המצב ומוצא שלל נפשות מעורבות.

כרגיל בספרים אלו, בתחילת הספר נראה שלאף אחד אין שום סיבה לרצוח אף אחת מהקורבנות ובמהלכו מתברר שלכמעט כולם יש סיבות כאלו ואחרות. דלגליש, והקורא איתו, נאלץ לשמוע עדויות רבות, ובהם שלל תיאורים ופרטים חסרי רלוונטיות כלל. זו צורת כתיבה ישנה מעט, לא פלא, הספר נכתב לפני יותר מחמישים שנה, אבל בניגוד לספרי ימינו בהם הקצב גבוה בהרבה, ריבוי הפרטים והתיאורים יוכל לעייף קוראים. כמו כן בספר זה, כפי שהיה מקובל לכתוב בעבר וכיום כבר פחות, הבלש יודע יותר מהקורא, כך שהסיכוי של הקורא לפענח את התעלומה בעצמו, בראשיתה הוא נמוך מאד. אמנם יש רמזים לעובדות כלשהן שהן בעלות חשיבות, ועליהן כמעט ולא נמסרים שום פרטים, אולם לקורא אין שום דרך לדעת מהן עובדות אלו עד שהבלש, בשיחה עם הסמל העוזר לו בחקירה, חושף את רובן, ועדיין נשארים כמה טוויסטים עד לסגירת הקצוות הסופית.

למרות התרגום החדש והרענן, הניחוח שמאפיין ספר של פעם נוכח מאד בספר כפי שכבר ציינתי, אולם לי זה לא הפריע אלא היה חלק מההנאה. הקורא יכול לחזור מעט בזמן, לעולם עם הרבה פחות מיחשוב ותקשורת, לקרוא תיאורים אותנטיים של מערכת הבריאות הבריטית, ג’יימס עבדה בה במשך שנים ארוכות, ובעיקר לספוג את האווירה של המקום והאירועים דרך הכתיבה, וגם להנות מהמתח הבלשי הנבנה לאורך הספר עד פתרון התעלומה.

רצח בבית נייטינגייל
פ”ד ג’יימס
מאנגלית: עפרה אביגד
מגב הספר
המתלמדות בבית הספר לאחיות על שם נייטינגייל אינן נרתעות ממראות קשים. הן ערוכות לטיפולים המערערים ביותר, בנסיבות המורכבות ביותר. אך דבר לא הכין אותן למותה של האחות פירס. בהדגמה כיתתית תמימה האחות אוחזת בגרונה, קורסת תחתיה, מתפתלת ומתה.

כל מאמצי ההחייאה נכשלים, תדהמה מכה בתלמידות ובסגל. איש אינו אומר מילה, אך כולם חושבים מחשבה אחת: מישהו מבית הספר הרעיל את האחות פירס בעוד מועד, בכוונה תחילה.
חרדה פושה במסדרונות המוסד; כל אחות יכולה להיות הרוצחת, כל עובד תברואה, כל רופא ומטפל – כולם חשודים.

החקירה מורכבת ביותר, בית החולים צריך להמשיך לעבוד, והסקוטלנד יארד מפקיד את המשימה בידי החוקר הנערץ אדם דלגליש. הוא מתמקם עם אנשיו במקום ומתחיל לגבות עדויות. עד מהרה מתחוור לו שרבות מתושבות המקום אינן תמימות כלל, לכל אחת סוד משלה, מטרה משלה וסיבה לרצות במותה של האחות. הרצח הזה לא יהיה האחרון – עליו לגלות מי הרוצח לפני שיהיה מאוחר.