כל מה שאדם גרנט מבקש מאיתנו הוא פשוט לחשוב שוב ואולי גם לשנות את דעתנו מפעם לפעם. זה הכל. כמה שזה נשמע פשוט, ככה זה מסובך. ייתכן שכדאי שהוצאת מטר תשלח את הספר, לאחר הבחירות, לכל חברי הכנסת ובוודאי לכל השרים. הנה רק לפני שבוע פנתה שרת התחבורה, מרב מיכאלי בפנייה נרגשת לבני הציבור החרדי וכך לשונה: “בנים חרדים יקרים. לא נמאס לכם שהבנות יודעות יותר מכם? וכו'”. אני לא עד כדי כך תמים וחושב שמיכאלי אכן פנתה לציבור החרדי, וסביר יותר שהיא פונה לציבור שלה, אבל נניח שהיא פונה לציבור החרדי, האם פנייה כזו תעזור? גם אינטואטיבית נראה לנו שלא ולאחר קריאת הספר נשתכנע שפניות מסוג זה יפעלו בדיוק ההפך, מה שכמובן אכן קרה. הדבר מסוכם יפה בתרשים הבא:

לא ניתפס דווקא למיכאלי, זו פשוט דוגמה טרייה מזמן כתיבת הסקירה. הדברים נכונים כמעט לכל פוליטיקאי ללא הבדל מיגדר, מיגזר או השקפה. אחת הסיבות לכך, היא רדידות ושטחיות שפשתה בשיח ובמרחב הציבורי. גם נושא זו מוזכר בספר ועם תרשים אחר, המראה כיצד כמעט כולנו נמצאים על פסגת “הר הטמטום” ונשארים שם:

כאשר קראתי בספר, חלק גדול מתכניו היה נשמע לי מוכר. למשל הפרק העוסק באחים רייט שבדרך להמצאת המטוס רבו כמעט על כל דבר אפשרי, מכונה “קונפליקט מועיל” אולם ביסודו הוא זהה למושג היהודי הוותיק של “מחלוקת לשם שמיים”. במחלוקת מעין זו, אפשר להתווכח, לריב וגם להגיע לטונים גבוהים מאד, שלמתבונן מבחוץ ייראו כמריבה קשה, אולם בפועל הצדדים אינם רוצים ואינם מנסים לנצח אחד את השני אלא להגיע לבירור טוב יותר. אחר כך דנים בחשיבות של להקשיב לטיעונים של השני. אמרה ידועה היא שלאדם יש פה אחד ושתי אוזניים ולכן הוא צריך להקשיב לפחות כפול זמן ממה שהוא מדבר. במקום אחר בספר, מעודד גרנט לשאול שאלות ולא לענות עליהן אלא לתת לאחרים לענות. גם שאילת שאלות היא יסוד גדול ביהדות, לעורר עניין ודיון, ובעיקר אפשרויות חדשות של תשובות. כל ליל הסדר מבוסס על שאלות העולות לדיון פתוח ותשובות, שאמנם חלקן ניתנות מראש, אבל ברובן דנים לאורך הסדר כולו שנה אחר שנה. מי שמחפש הגות מודרנית בנושא זה ימצא דברים רבים מעין אלו בכתביו של הרב זקס למשל.

כמו כל דבר, גם ספר זה אינו מושלם ויש בו לעיתים חוסר בהירות, קפיצות וחזרות. במקומות מסוימים התרשימים והקריקטורות תלושים מעט מהעיקר ולא ברור לשם מה הם באו. אז אולי חסר קצת ליטוש סופי אבל דבר זה אינו גורע ממנו ומהמסר המרכזי שלו: עדיף לנו לא להיות מקובעים בדעתנו. ממסר זה יוצאים לעוד הרבה מסרים וניואנסים וכוללים גם דרכי פעולה רבות שיועילו לכל אחד גם באופן אישי, גם באופן זוגי/משפחתי, גם כחלק מצוות בעבודה או מנהל בעבודה וגם כחלק מקולקטיב גדול בהרבה.

מאחר והעיסוק בספר הוא מזוויות רבות, בסיומו מופיע סיכום קצר של כשלושה או ארבעה עקרונות מכל פרק. סיכום זה מאפשר גם היזכרות מהירה בעקרונות וגם מקל מאד על החיפוש בקריאות חוזרות שברור לי שאקרא בעתיד.

תחשבו שוב – הכוח להטיל ספק
אדם גרנט
מאנגלית: דנה אלעזר הלוי
מטר 2022
מגב הספר
חוכמה נתפסת לעתים קרובות כיכולת לחשוב וללמוד, אבל בעולם משתנה במהירות ישנן מיומנויות נוספות שיכולות להיות חשובות אפילו יותר: היכולת להטיל ספק בדעותינו, ולחשוב מחדש.

אנחנו מקשיבים לדעות שנותנות לנו תחושה טובה במקום לרעיונות שמכריחים אותנו להתאמץ לחשוב. אנחנו רואים בחילוקי דעות איוּם על האגו שלנו במקום הזדמנות ללמוד.  אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שמסכימים עם מסקנותינו, במקום לדבוק באלה שמאתגרים את תהליך החשיבה שלנו.  אנחנו חושבים יותר מדי כמו מטיפים שמגינים על אמונותיהם המקודשות, כמו תובעים בבית משפט שמוכיחים שהצד השני טועה וכמו פוליטיקאים שמבקשים להשיג תמיכה – ומעט מדי כמו מדענים המחפשים את האמת.

 והאמת היא שקדמה אינה אפשרית ללא שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו, לעיתים לא יוכל לשנות דבר. 

גרנט קבע לעצמו עיקרון לטעון טיעונים כאילו הוא צודק, אבל להקשיב כאילו הוא טועה. באמצעות רעיונות נועזים, סיפורים מלאי השראה, ומחקרים עדכניים תחשבו שוב מראה לנו שחשיבה-מחדש היא הלך רוח ומיומנות שאפשר ללמד, וגרנט מסביר איך לפתח את התכונות הדרושות לשם כך. אתם תלמדו איך מוזיקאי שחור משכנע גזענים לבנים לזנוח את השנאה, איך משכנעים מתנגדי חיסונים לחסן את ילדיהם, איך הסופר עצמו שכנע אוהדי ינקיז לעודד את יריבתם המושבעת הרד סוקס ומה אפשר ללמוד מילדה בת שמונה, ישראלית מחיפה ואלופת דיבייטינג עולמית. אתם תראו כיצד האנשים המצליחים בעולם הם אלה שערוכים לחשוב מחדש, שוב ושוב על עמדתם על בסיס עובדות ושינויים, וכיצד מנהלים שמודים שאינם יודעים דבר מה ומבקשים משובים ביקורתיים, הם אלה שמצליחים לבנות ולהוביל צוותים יצירתיים וחדשניים יותר.

תחשבו שוב מגלה שאנחנו לא חייבים להאמין בכל דבר שאנחנו חושבים או להפנים כל רגש שאנחנו מרגישים. הספר הוא הזמנה להרפות מדעות שכבר אינן משרתות אותנו היטב, לשאוב הנאה גם מלטעות, להעדיף גמישות מחשבתית על פני עקביות מטופשת, ולקבל החלטות טובות ונכונות יותר לגבי חיינו. אם ידע הוא כוח, לדעת מה איננו יודעים – זוהי חוכמה.