הייתי ממליץ על הספר כבר מעמודיו הראשונים אבל לקראת סופו הגעתי לקטע המקסים הבא ששבה אותי לחלוטין.
“אמילי הייתה תלמידתי בשנתי הראשונה כמורה, ובאותם ימים היא פנתה אלי ואמרה שלעתים קרובות היא חשה בודדה. היית אז צעיר, גדול ממנה בשנים ספורות בלבד, והרגשתי חסר ניסיון. אז סיפרתי לאמילי על מנהג שיש לי, לצאת מהבית קצת לפני חצות ולהביט בירח. זה תמיד ניחם אותי – הידיעה שלא משנה איפה אני נמצא או מה אני עובר, מיליוני אנשים אחרים מתבוננים ברגע זה ממש באותו הירח. אמרתי לאמילי שאם תעשה זאת, לעולם לא תהיה לבדה.” (עמ’ 174)
הספר סולם הערכים מתאר את מסעו של דייוויד מנשה על פני אמריקה מחוף לחוף בעקבות תלמידיו. מנשה, מורה לספרות בתיכון היה נערץ על תלמידיו ודאגתו הראשונה כאשר הוא שומע שהוא אובחן כחולה בסרטן קשה היא איך הוא יבטל שיעור לתלמידים שלו. מורה שונה ומיוחד והסיפור מרגש. בסופו של דבר המחלה גוברת, התפקוד יורד ומנשה הופך לנכה ומוגבל ולמרות כל הרצון אינו יכול להמשיך יותר בעבודתו. לאחר שהמצב מורע עוד יותר הוא מחליט לקחת פסק זמן בטיפולים ולעשות מסע עד האוקיינוס השקט (ביתו במיאמי) ולהתארח כל פעם אצל תלמידים שלו מהעבר. הוא פירסם את הדבר בפייסבוק ועשרות מתלמידיו רצו ולעתים כמעט רבו על הזכות לארחו. עיקרי המסע כמו גם משנתו החינוכית של מנשה מתוארים בספר. בעיקרה מדובר בהעצמה של התלמידים ולגרום להם להיות מי שהם. הדרך לא הייתה פשוטה, התמסרות כזו לתלמידים גוזלת זמן רב, אולם למנשה היא השתלמה. תלמידיו העריצו אותו וזכרו לו חסד ליום פקודה. המחלה זעזעה לגמרי את חייו של מנשה והחלטתו להפסיק את הטיפולים הייתה בחירה שלו לקחת אחריות על חייו. ההחלטה לא הייתה פשוטה ותוך כדי המסע הוא משלם מחיר אישי וחיי הנישואים שלו מתפרקים.
סולם הערכים הייתה שיטתו של מנשה לעזור לתלמידיו. לרשום ולתעדף את הדברים החשובים להם בחיים. לעיתים מתוך צירוף של כמה ערכים שנרשמו זה ליד זה זיהה מנשה מצוקות קשות אצל תלמידיו והצליח לעזור להם. בית הספר בו לימד נחשב לאחד מבתי הספר הציבוריים הטובים בפלורידה וגם כיתתו הייתה כיתה של מצטיינים, אך גם שם נתקלים בבעיות של שיכרות, אלימות, דיכאונות, פגיעה עצמית ועוד.
המסע מבחינתו היה הצלחה. תקלות קרו, אבל כשהביט במי האוקינוס השקט בשרידי הראייה שנותרו לו הוא הרגיש שניצח את הסרטן. בדרך מנשה ביקר 75 מתלמידיו, יצר קשר עם מאות אחרים דרך הפייסבוק, ובעיקר הבין שהוא הצליח להשפיע ולשנות על חייהם של רבים כל כך, בימי חייו הקצרים. אולי המייצג הבולט ביותר לכך הוא שבספר מופיעים דברי התלמידים עצמם המספרים על מנשה.
לסיפור אין סוף טוב, אבל יש בו הרבה השראה. מנשה מת ב 20 לנובמבר 2014
“כשסיימתי את הלימודים בתיכון אמרת לי שאם אי פעם אזדקק לך, אוכל למצוא אותך בירח בלילה. בכל ערב, בין עשר לאחת-עשרה בלילה אתה מביט בירח ואני יכולה למצוא אותך. באחת עשרה השנים האחרונות חיפשתי אותך בירח פעמים רבות, ומצאתי נחמה. תודה על מה שהיית בשבילי באותם ימים, ועל מי שאתה בשבילי בכל יום מאז. הלב העדין והנדיב שלך נגע בלבותיהם של מאות אחרים. אני לא יודעת איך אתה עושה את זה. תמיד חשבתי שאני מיוחדת. שיש בינינו חיבור מיוחד. אבל הבנתי שאתה אותו מנשה לכל שאר התלמידים שראו אותך באותו האופן….” אמילי ללמה, מחזור 2000
סולם הערכים
מורה במסעו האחרון אל תלמידיו
דייוויד מנשה
מאנגלית: ניצן לפידות
כתר ספרים 2015 (במקור 2013)
מגב הספר





No Comments