קודם כל אני חייבת לפרגן להוצאה על הכריכה והשם בעברית. כשיש שינויים גדולים מדי זה משנה את המשמעות המקורית ומאבד מחשיבות השם, וכאן יש היצמדות למקור.
סטאר בת ה-16 נקרעת כל הזמן בין השכונה והעולם של השחורים בו היא חיה והוא חלק ממנה, לבין בית הספר היוקרתי שאליו היא הולכת בו רוב התלמידים לבנים. אלה שני עולמות שונים מבחינתה, והם לא נפגשים. פשוט לא. עד שלילה אחד חבר ילדות שלה נרצח בידי שוטר לבן, והיא העדה היחידה למעשה. סטאר צריכה להחליט אם להתחיל לדבר ולהשמיע את קולה, או לתת לשוטר להצדיק את עצמו ואת הרצח.
כל הזמן תוך כדי קריאה, חשבתי לעצמי שזה חייב להפוך לסרט. כנראה שמישהו כבר הקדים אותי וזה מעולה. לדעתי זה ספר חובה לנוער, ומקווה שהסרט לא מאוד שונה ממנו.
לקח לי קצת זמן להתחבר לסלנג של הדמויות ולדינמיקה, אבל ברגע שכן הספר זורם. והוא מדבר על כל כך הרבה נושאים בוערים! החל מגזענות וסטיגמות, ועד לערכים ומשפחה.
את הדמות של סטאר לא כל כך אהבתי. יש בה משהו מאוד פסיבי, ולמרות שהיא מוחה על סטיגמות וגזענות כלפיה כשחורה, היא בעצמה קצת גזענית כלפי החבר הלבן שלה. לעיתים הכל בראש שלה, היא לא מבינה שלמי שסביבה בכלל לא אכפת מה צבע העור שלה או באיזו שכונה היא גרה, והיא נוטרת טינה ברמה קצת מוגזמת לדעתי. צריך לדעת לסלוח לאנשים (גם אם קשה לסלוח למעשים שלהם). לעומתה, לשאר המשפחה שלה התחברתי די בקלות, יש בהם משהו מקסים, והם הרבה יותר אקטיביים.
“זאת הבעיה. אנחנו נותנים לאנשים להגיד דברים, והם אומרים אותם כל כך הרבה פעמים, עד שהם חושבים שזה בסדר ולנו זה נראה נורמלי. מה הטעם בקול אם בסוף שותקים בדיוק ברגעים שאסור לשתוק בהם?”
אני מניחה שכחלק ממה שהסופרת רצתה להעביר, היא לקחה את הדמויות והסיטואציות להקצנה. סטאר שקועה בעולם שלה ובחוסר הצדק שבו, אך היא לא מבינה שבאותה מידה שהיא חושבת שללבנים יש סטיגמות עליה, כשחורה, לה יש סטיגמות עליהם. בכל מקרה, את שני הצדדים חשוב לקרוא ולהכיר והספר הביא נקודת מבט שלא תמיד מסופרת.
לדעתי זה ספר שנוער חייב לקרוא. סגנון הספרים מהעולם האמיתי, מביא מגוון תופעות שכקורא וכאדם צריך להתמודד איתן, לחשוב עליהן, ולעיתים גם לבקר אותן. הספר מתאים מחטיבה ומעלה, וזה גם הגיל שהכי יהנו ממנו. ולנוער שיותר קרוב למבוגרים, זה בהחלט יהיה ספר מהנה וקליל להעביר איתו את הסופש.

השנאה שנתתם
אנג’י תומאס
מאנגלית: איילת אטינגר, אהד זהבי
כנרת 2018
No Comments