קודם כל עושים סדר. מה זה קריאת מחשבות? לא מה שרואים בהוליווד. אתם לא מסתכלים על מישהו ואז ושמעים בקול שלו או שלה מה הוא חושב, בדיוק בנושא שאתם רוצים לשמוע. זה ממש לא עובד ככה. אתם לא קוראים כלום ואפילו לא שומעים כלום. אתם פשוט חושבים את המחשבה שאחרים חשבו. אין לכם מושג אפילו שזו לא המחשבה שלכם. אם יש קבוצה גדולה של אנשים לידכם, לא תדעו מי חשב את זה, אם הקבצה גדולה מדי, המוח שלכם לא יעמוד בעומס העיבוד הנדרש ויקרוס..

בהתחלה לא תשימו לב לזה, אבל מתישהו יהיו חשדות שמשהו מוזר קורה. למשל מחשבה במין שאינו שלכם. או בנושא שאין לכם בו שום הבנה. או שזה יקרה כאשר אתם מתקרבים למישהו וכאשר מתרחקים יש פתאום שקט. זה ללא ספק יבלבל אתכם, ואולי אפילו תתחילו לפקפק בעצמכם. מי אתם? מה הזהות שלכם? מה אתם בכלל חושבים? זה יכול להיות מועיל. אם תשלטו על זה כמו שצריך, יהיה לכם יתרון מסביב לשולחן הפוקר. זה יכול להיות מסוכן מאד. בכביש למשל, אם אתם חושבים שצריך לפנות שמאלה, זה יכול להיות בכלל רכב אחר ואתם תחצו באדום ותעשו תאונה. מקומות צפופים הם לא בשבילכם. הכי טוב להיות לבד. ואם אתם קרובים למישהו ולא חושבים ממנו שום דבר, אהממ, יכול להיות שהוא כמוכם?

חשיבת מחשבות של אחרים: טריק מוזר של נוירונים במוח אחד שמשפעלים נוירונים במוח אחר. זה הממד הפנטזי שקיים בכל אחד מספריו של בלום, ואליו נצמדת עלילה בלשית, כאשר קורא מחשבות מגלה שמישהו מנסה לחסל אותו, ולא רק אותו, אלא קוראי מחשבות נוספים. ומאחר שאת המחשבות שלהם אי אפשר לקרוא. אין אפשרות לדעת מי אויב ומי ידיד.

העלילה משלבת אלמנטים רבים שכבר הופיעו בספרים קודמים של בלום, שהתחבבו על קהל קוראים גדול ואני ביניהם, כדוגמת שימושים שונים לאלכוהול (המדריך לימים הקרובים), חילופי זהויות (הקבוע היחידי) ועוד דקויות שונות. העלילה מתרחשת בעולם שלנו, בטכנולוגיה של ימינו, אבל חלק מהאנשים הם שונים. יש להם עוד יכולות וביכולות האלו מתבצע המשחק.

בכל ספריו של בלום יש איזה יסוד פילוסופי ובספר זה, בניגוד לקודמיו, הוא גובר על העלילה משנית בלבד בשאלה איפה נגמר האני ומתחיל האחר. זהו המשך כמעט ישיר של העיסוק בנושא בקבוע היחידי, אולם אז החולפו רק הגופים. כל אחד ידע מי הוא ומה הוא והבין שהוא בגוף שאינו שלו תוך ניסיון לנצל את היתרונות הגלומים בכך, לפחות לתקופת זמן מוגבלת. בספר זה הסיבוך הוא כבר ברמה אחת גבוהה יותר, כאשר אין כמעט דרך להפריד בינך ובין האחר. סוף הספר אפילו מציע אפשרות נועזת עוד יותר, אך מחשש ספויילרים לא נרחיב עליה כאן.

הספר כספר מקצין כמובן את השאלה, אבל הקורא לא יכול שלא לתהות, עד כמה אנחנו אנשים אחרים. מה אנחנו סופגים מהם. דרך החינוךש אנחנו מקבלים, דרך הפרסומות בתקשורת, דרך מה שמכונה בצדק או לא “הנדסת תודעה”. עד כמה אנחנו מגיבים מעצמנו או מגיבים את “התגובה הנכונה” לאותו מצב. האם אנחנו שולטים במחשבות שלנו, או שמא המחשבות בכלל שולטות בנו? חלק מהדמויות בספר, דמוית משנה בעיקר עוסקות בכך מעט,אך אין יותר מדי פילוסופיה מעבר לפסקאות בודדות אשר משאירות אחרין מעין שתיקה ותחושה, לדמויות וגם לקורא, שנאמרו דברים כבדי משקל, אך לא לגמרי ברורים. הקורא יצטרך להשלים את הפער ולחשוב על כל זה לבד, או בעזרת אחרים בעצם, אם כמובן יחפוץ בכך או שאולי גם בלי לחפוץ בכך אם הוא קורא מחשבות בעצמו. אם לא, יישאר לו רק לנסות ולשים לב לרמזים השתולים, להטעיות ולבדוק האם יפענח ולו חלק מהטעלומה (טעות מכוונת, גם אני אשאיר כאן משהו סתום) לבדו.

מה שאחרים חושבים בי
יואב בלום
כתר 2021

מגב הספר
כאשר אתם עומדים לידי , איני שומע את הקול שלכם. אני חווה בתוכי עוד סט של מחשבות, שמרגישות בדיוק כמו שלי, ש’נשמעות’ בדיוק כמו שלי. במילים אחרות, אני אף פעם לא יכול לדעת האם זו המחשבה שלי שמהדהדת בי, או מחשבה של מישהו אחר. הכול נשמע כמו אותו קול פנימי.” גיבור ספרו החדש של יואב בלום גילה עוד בילדותו שהוא שונה משאר האנשים המקיפים אותו: המחשבות שלהם זורמות אליו, מציפות אותו. הוא מנווט ביניהן במאמץ, מתקשה לחלץ מן הסערה המתמדת את המחשבות והתחושות המקוריות שלו. החיים המוגנים יחסית שבנה לעצמו מתערערים כשמישהו מתחיל להרוג קוראי מחשבות. לקוראי המחשבות הנותרים אין ברירה אלא להתכנס יחד ולנסות להבין מה קורה. אך האומנם המקלט שבו הם מתבצרים הוא מקום בטוח? מאחר שקוראי המחשבות אינם מסוגלים לקרוא זה את מחשבותיו של זה, הם מוצאים את עצמם בסיר לחץ, שבו כל אחד מהם הוא בלש וקורבן פוטנציאלי, צייד וניצוד.  מה שאחרים חושבים בי עושה שימוש וירטואוזי בצורת המותחן הקלאסי כדי לברר מה אנחנו יודעים על עצמנו, אם בכלל, ובאיזו מידה כולנו קוראי מחשבות. בהשפעת כישרון הסיפור המהפנט של בלום הופכות השאלות האלה לשאלות של חיים ומוות, והקורא נקלע לרכבת הרים שאי אפשר לרדת ממנה.  ספריו הקודמים של יואב בלום – ‘מצרפי המקרים’, ‘המדריך לימים הקרובים’ ו’הקבוע היחידי’ – היו לרבי–מכר ותורגמו לשפות רבות.

גירסת הדפסה