ספר זה על מגילת קהלת מצטרף לקודמיו ומאחר וכבר הרעפתי מחמאות בעבר על סדרה זו (למשל: יונה, איכה, רות) אני מתקשה לחדש וכל מה שאמרתי תקף גם כאן.

ספר קהלת הוא אחד מהחביבים עלי ואני לומד בו הרבה ואף התחלתי לכתוב פירוש עליו. ספר זה שונה מיתר המגילות בהיותו פילוסופי ומעלה הרהורים רבים ואינו מכיל כלל אלמנטים של סיפור על של אירוע המתייחסים אליו. ככזה הוא נתפס כספר מסובך יחסית, ארוך, לא תמיד ברור וגם מכיל סתירות פנימיות ביחסו של קהלת לעניינים שונים. בכל הנושאים האלו דן שנאן כבר בהקדמה החל מהקביעה המקובלת באקדמיה, שקהלת אינו שלמה המלך, ושהיתלותו באילן גבוה נועדה לקדם את ספרו. גם בכך אין חדש תחת השמש, ושיטות שיווק שונות היו קיימות תמיד.

שנאן גם דן בנושא הסתירות ומראה שרובן אינן ביחידה ספרותית אחת של קהלת אלא ביחידות שונות, ולכן אין להתרגש מהן, אולם מכך עולה שאלה אחרת, כיצד יש לחלק את קהלת ובעוד אני מעדיף לראות את קהלת כספר אחד ולא כאסופת יחידות בוודאי לא כאסופת פרגמנטים שצורפו להם יחדיו ואם כבר מעדיף את חלוקתו של מרדכי זר-כבוד (בפירושו בסדרת דעת מקרא) שנאן מציע חלוקה שונה מעט ומביא את נימוקיו עמו.

לאחר ההקדמות מאירות העיניים מגיע הפירוש, המורכב מדברי קודמים ומפירושים חדשים של שנאן עצמו,. לפירוש יש הרחבות שונות, גם הרחבות על הפירוש עצמו, שהן מעין הערות שוליים נרחבות וגם תוספות שונות היוצאות מקהלת, ואינן קשורות אליו ישירות ונועדו להרחבת הנפש והדעת. כמו שאר הכרכים בסדרה זו, הספר הוא בפורמט אלבומי מהודר וכולל עשרות צילומי צבע.

מאחר ובכרך זה הושלמו חמשת המגילות (בתוספת ספרי יונה ופרקי אבות), אפשר להעלות את השאלה, מה מקומה של סדרה זו, במדף הספרים הישראלי. אין זה סוד שסדרה זו כוונה בראש ובראשונה לקהל שאינו מחובשי ספסלי בית המדרש. כך בבחירת הכותבים, שהן אנשים אקדמיה, דתיים וגם חילוניים, וכך גם בתכנים עצמם ובעושר הגראפי ויזואלי שמיועד למשוך קהלים חדשים, בהיותו ספר שונה באופן מהותי מאיך שלרוב נראית ספרות קודש דתית.

למעשה, עיקר קיומו של מוסד “בית אבי חי” הוא בדיוק לכך, ליצור חיבורים חדשים בין דתיים לחילוניים ורוב פעולות עוסקת בכך, והדבר מתבטא גם בכותרת המשנה של הספר “פירוש ישראלי חדש”. המונחים חילוני ודתי אינם רלוונטיים, ואילו המונח המאחד הוא הישראליות. בכך מוותרים על חלקו השמרני יותר של הציבור הדתי שספרים הבאים מהאקדמיה אינם לחם חוקו, אבל האם אכן הציבור החילוני יקרא ספרים אלו בהמוניו?

אין לי תשובה לשאלה זו אבל אני מסופק. לעומת זאת, ניסיוני מראה, שקשה מאד להגיע לאנשים חילוניים ולעניין אותם בתנ”ך. מפעם לפעם עולים כמה כאלו ובפיהם מעין טענה “התנ”ך אינו שייך רק לדתיים”, זה כמובן נכון, אולם חובת ההוכחה היא עליהם, לא על הציבור הדתי. אמירה זו מתייחסת לא לתוכניות בידור והבאי העושות צחוק מכל העניין, ואוי לנו שיש אנשים שהידע שלהם על התנ”ך מגיע מסדרות כגון אלו, אלא על פרויקטים רציניים ללימוד תנ”ך. יש בתי מדרש כאלו, ויש עיסוק חילוני בתנ”ך, אבל כמותו מעטה, וחלקה עוסק בביקורת המקרא ולא במקרא וכמאמר קהלת “אדם אחד באלף מצאתי” ונראה לי שזו הערכה לא רעה, אם כי בניגוד לקהלת, מתוך אלו ניתן למצוא נשים רבות.

בוודאי שיש ספרים בסדרה שהם יותר אטרקטיביים לקהל חילוני כדתי, כדוגמת “פרקי אבות” או מגילת אסתר, נושאים שבהם ללא ספק קל יותר להגיע לציבורים נוספים, אולם ספרי איכה וקהלת, אחד קינות על המקדש והשני דיונים פילוסופיים שבימינו יחשבו “חפירות” עומדים בפני אתגר גדול יותר.

ובכל אופן, אסור להתייאש, ולמרות אלו שחושבים שקהלת פסימי, הרי שלימוד מעמיק של המגילה יוכיח לכם שהוא אופטימי ואינו מתייאש כלל, וגם עלינו לפעול ולקוות שסדרות מעין אלו, ובפרט על ספר כגון קהלת שאינו נתפס כספר דתי, לפחות על פניו (קהלת הוא ספר מאד דתי לאחר שלומדים אותו היטב) כן יצליחו ויגיעו לבתיהם וליבותיהם של אנשים.

קהלת – פירוש ישראלי חדש
אביגדור שנאן
בית אבי חי וידיעות ספרים 2021
מגב הספר

ישב לו אדם לא צעיר רכון על שולחן עבודתו במעונו שבירושלים, והעלה על גיליונות פפירוס הפרושים לפניו את מחשבותיו והרהוריו, ואת דעותיו על האדם והמצב האנושי, על החברה ועל האלוהים. בעשותו כך הותיר אחריו מעין קטעי יומן אישי מפתיעים בנועזותם, השואלים עוד ועוד למשמעותם של החיים “תחת השמש”, לטיבם ולתכליתם. כך באה לעולם מגילת קהלת.

מחבר המגילה היה הוגה דעות עצמאי ואמיץ, ספקן ורחוק מאופטימיות. כמי שגדל בעולם החכמה הוא מצביע על מעלותיה, אבל יודע גם לדבר על פגמיה ועל קוצר ידה; כחבר בחברת בני האדם הוא מבקר בחריפות את המערכות השונות המפעילות אותה: מערכות המשפט, השלטון והכלכלה, שגם עליהן הוא פוסק שהן בבחינת “הבל”. אך יותר מכול שבה ומטרידה אותו השאלה הקיומית בדבר משמעות חייו של האדם ותכליתם. שאלה זו הוא בוחן לאור המודעות המתמדת באשר לקיצו הוודאי של האדם, והיא מובילה לתשובה מפתיעה על דרך החיים הראויה ללכת בה.

הקריאה במגילת קהלת איננה קלה בשל לשונה המיוחדת, אך גם משום שהחיבור רצוף בחזרות רבות, ופה ושם אף בעמדות מתחלפות ובסתירות. גם דעותיו הייחודיות של מחברהּ מעמידות אתגר בפני הקורא, המתבקש לנער מעליו מוסכמות, לחדור לעולמה הפנימי של היצירה ולהוסיף דעת.

הפירוש המונח בזה בפני הקוראים הוא פירוש ספרותי-רעיוני למגילה המיוסד על “קריאה צמודה” בכל פסוקיה. בצד זה הוא פותח צוהר לדרכים שבהן נדונה המגילה והתפרשה בספרות עם ישראל לדורותיו. הוא עוקב אחר זרמי פרשנותה השונים, החל בספרות חז”ל ותרגומי המקרא, המשך בפרשנות ימי-הביניים וכלה בספרות העברית החדשה. ההרחבות המלוות את הפירוש מצביעות גם על תרומתה של המגילה לשפה העברית, להוויה הישראלית וליצירות אמנות מגוונות.