ספר יחזקאל הוא אחד מספרי המקרא הקשים. אולי אתם חושבים שאני מתכוון לפרק א’, הידוע בכינוי – מעשה מרכבה (ואותו תמצאו בפרקי הדוגמה לספר), אולם דווקא פרק זה אינו קשה כל כך, על אף שתיאוריו הם בעולמות העליונים. המשך הספר קשה הרבה יותר. המילה קשה מתפרשת בשני מובניה. ההיפך מרך וההיפך מקל. נבואות התוכחה המתחילים במשל האסופית בפרק ט”ז וממשיכים בפרקים שלאחר מכן ובפרט בפרקים כ’ וכ”ב הן מנבואות התוכחה הקשות ביותר שיש, כאלו שקשה לקרוא אותן בלי להרגיש מחנק. בפרקים אלו אף ישנה דעה בגמרא, שנדחתה להלכה, שאין לקרוא בהם להפטרות. בפועל כל הפרקים האלו נקראים בהפטרות (ואצרף את מאמרי להפטרות אלו: משל האסופית למנהג תימן בהפטרת פרשת שמות, פרק כ”ב בהפטרת אחרי מות ופרק כ’ בהפטרת קדושים).

פרקי הסיום של ספר יחזקאל המתארים את בית המקדש לעתיד לבוא ועבודת הקורבנות שם, כוללים קשיים עצומים, בכך שפרטיהם אינם מובנים ואלו שכן מובנים, סותרים גם את הפרטים בתורה, וגם את הפרטים המוכרים לנו מימי בית שני. פרשנים רבים לא פירשו כלל פרקים אלו ובמקומות אחרים מופיע שפרקים אלו נועדו לאליהו הנביא לפרשם.

סתירות אלו היו חמורות עד כדי כך שחכמים ביקשו לגנוז את הספר כולו. בגמרא מסכת חגיגה יג, א נאמר: “אמר רב יהודה: ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשה? העלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשו”. חכמים היו ערים לסתירות בספר יחזקאל ומופיע שחנניה בן חזקיה התאמץ במשך זמן רב ודרש דרשות על כל ההבדלים. לצערנו אין לנו את דבריו ולכן אין אנו יודעים מה התירוצים, אולם ניתן להבין שדעת חכמים הייתה נוחה מהתירוצים. ואפשר גם ללמוד מכך שגם אם נדמה לנו שאין תירוץ, ייתכן שהאשמה היא בחוסר ידיעתנו.

לאחר הקדמה זו יש להעריך שבעתיים את הרב אמנון בזק, שלמרות כל הקשיים, נכנס בעובי הקורה, לא מוותר לאף פסוק ומילה, ומנסה לפרש את כולם במידת האפשר וככל שידו משיגה. אין צורך להכביר בהקדמות על שיטת הפירוש, עיקרי שיטתו של הרב בזק מפורטים בספרו המצוין “עד היום הזה” והוא הולך בדרכו שלו. מבוא קצר והתקדמות פסוק אחר פסוק, כאשר לאחר כל כמה פסוקים מופיע ההסבר הרלוונטי. סדר הפרקים עוקב לחלוקת ספר יחזקאל לפרקים, שאמנם היא חלוקה נוצרית, אולם בספר זה עוד אפשר להשתמש בה (בניגוד למשל לספר ישעיהו בו היא משמשת להדגשת עקרונות נוצריים במובהק)

הספר אינו מיועד לקריאה חטופה. זהו ספר המיועד למי שרוצה ללמוד לעומק את ספר יחזקאל ולהקדיש לכך שעות רבות. עד כמה לעומק? שלושת הפסוקים הראשונים, שבהם מופיעים תאריכים ובעיקר מניין שנים כפול, מחזיקים דיון המתפרש על חמישה עמודים. לו היה יחס זה בין פסוקים לעמודים ממשיך לכל הספר, היה אורכו מעל אלפיים עמודים. דוגמה נוספת להתעמקות ולפירוט היא בדיון על פני חצי עמוד, בהערת שוליים אמנם, על מיקומה של דבלתה (עמ’ 79).

ריבוי הערות השוליים מחייב התייחסות. בספר מאות הערות שוליים. ייתכן והדבר מתבקש בגלל המילים והביטויים הקשים, רבים מהם גם יחידאים, שדורשים הסבר, אולם ריבוי זה יכול להיות מתיש מעט ולעמוד בעוכרו של הספר. בנקודה זו, גישתי שונה מגישתו של הרב והיא שאין צורך, וממילא גם אין יכולת, לפרש את הכול וגם בהערות שוליים יש למעט ולקצר. מיקומה של דבלתה אינו משפיע כמעט על תוכנה בהקשר הנבואה, ואת ההשפעה שיש היה אפשר לתאר בשתיים או שלוש שורות בלבד. נכון הדבר שההערות אינן בגוף הטקסט המחזיק את העיקר אלא בתחתית הדף ואפשר לדלג עליהן, אולם קוראים רבים ינדדו להערות ולו רק לנסות לקלוט במבט מהיר על מה הן ובכך ייקטע רצף הקריאה.

בנבואות התוכחה, מקומות בהם מתבקש לדלג מעט או לתת לפסוקים לדבר בעד עצמם (כפי שעשיתי אני), הרב בזק לא עושה הנחות, וככל שהנושא קשה, הוא דן בו באריכות המתאימה. אני משער שגם לרב בזק היה קושי נפשי בעיסוק בפסוקים אלו, אולם בניתוחו הוא מצליח לבצע ניתוק רגשי ודן בהם בצורה עניינית למרות תוכנם הקשה ואף מנסה להסביר מדוע נבחר סגנון קשה כל כך.

בפרקי המקדש, עושה הרב בזק ניסיון כמעט הירואי לברר את כל מה שניתן לברר ומציג את הדעות השונות, חלקן סותרות ועוד מוסיף מדעתו. חלק זה של הספר הוא בהחלט לקוראים המעמיקים ביותר. אפילו הקריאה עצמה בפסוקים על עשרות פרטיהם היא מעייפת וקשה אולם מי שמוכן לאתגר ימצא מדריך ידידותי מלווה באיורים (של מאיירים שונים) המציעים לפחות אפשרות להבנה של מבנה המקדש. אך אין מה לעשות, לפעמים גם הרב בזק נאלץ להרים ידיים בפסוקים שאין דרך ליישבם ולהבינם כלל (מ’ ל, מב’ ה-ו ) ולא נשאר לנו אלא לחכות לאליהו הנביא שיבארם.

נחזור לקהל היעד של הספר והוא אלו שמוכנים להקדיש זמן ללימוד ספר יחזקאל. בחירתו של הרב בזק לכתוב ספר מעמיק ומפורט המסביר כמעט כל מילה וביטוי, היא בחירה שבאותו זמן גם בוחרת לצמצם את קהל הקוראים של הספר. הדבר כמובן אינו גורע מהספר, אלו החפצים בשיטה זו יטענו, וסביר שבצדק, שיש בכך מעלה גדולה, אולם לקוראים חסרי הפנאי והסבלנות ללימוד כזה מומלץ להתמקד בפרקים בודדים (למשל אלו על ההפטרות). החפצים בלימוד תנ”ך בצורה הרצינית והעמוקה ביותר האפשרית, ומוכנים להקדיש לכך את הזמן הדרוש, ימצאו שמחה וברכה גדולה בספר זה ויתענגו מכל פרק ופרק.

פרקי דוגמה מהספר

יחזקאל
הנביא שהיה בן אדם
אמנון בזק
מגיד 2021
מגב הספר
ספר יחזקאל מעורר בקרב אוהבי המקרא תחושה מעורבת. מצד אחד, יש בו נבואות מוכרות כמו חזון העצמות היבשות, והוא המקור לכמה מושגי יסוד ביהדות, כגון: מעשה המרכבה ומלחמת גוג ומגוג. מצד שני, רובו של הספר אינו מוכר לציבור והקורא עלול לחוש ריחוק בשל סגנונו ותוכנו.

הספר, יחזקאל – הנביא שהיה בן אדם, נועד להנגיש את ספר יחזקאל, על תכניו ורעיונותיו, לקורא בן ימינו, גם אם אין לו היכרות מוקדמת עימו. בספר משולבים עיון וניתוח ספרותי של הכתובים עם ביאורי המילים והפסוקים. ברגישות ובדקדקנות עוקב הספר, בעזרת כלים מסורתיים וחדשניים, אחר המסרים הגלויים והנסתרים של ספר יחזקאל, וכך הוא מאיר את הספר
באור חדש.

בשמו של הספר חבויות שתי משמעויות. ‘בן אדם’ הוא כינוי ייחודי ליחזקאל, וגם כינוי המבטא את הפן האנושי בתגובתו לנבואות הפורענות שלו ובתפקידו כנביא.