ביקור של עטרה אצל אביה המצוי על ערש דווי, חושף פרט ביוגרפי לא ידוע בחייו. אביה, ממנו היא די מרוחקת, היה נשוי והתגרש בטרם התחתן בשנית. עטרה מאתרת את אשתו הראשונה, רחל, שגם היא מאז התחנתה והולידה ילדים, ורוצה להיפגש עימה. הצורך של עטרה די ברור, ילדים רוצים לדעת על הוריהם. אך רחל, נחרדת מהאפשרות של המפגש, מסיבות שלא לגמרי ברורות. עד כדי כך שהיא חושבת שהמפגש יסכן אותה, כאילו שבגיל מעל 90, זה כבר ישנה משהו. הרי אין קשרי דם, אין ילדים משותפים או אחים נסתרים, ולכאורה למה לא, אלא שהקשיים הם קשיים בלב, קשיים להתגבר על אירועים כואבים וקשים גם ממרחק של עשרות שנים, ובעיקר הצורך לחשוב “מה היה אילו”. מחשבות הגורמות קשיים מרובים לשתי הנשים. זו על נישואיה שהתפרקו שלא באשמתה, וזו על נישואיה שהיא פירקה במעין גחמה, שבהיותי שמרן ורואה ערך חשוב במוסד המשפחה, די הכעיסה אותי.

הדישה בעבר יכולה להיות מעניינת בפני עצמה, אבל שלו לא חסה על גיבוריה ומטילה עוד מערבולות לחייהם, עד כדי כך שנראה שההיסטוריה שבעצמה אינה כל כך משמעותית, אולי מעט פרטי טריוויה שבעים שנה אחר האירועים, למעשה מולידה את עצמה מחדש למעין מעגל נוסף, של קשרים בין שתי הנשים ומשפחותיהן.

חיבורים נוצרים ומתפרקים ומשקפים מגוון גדול של ההוויה הישראלית. לוחמי מחתרות, עולים, צברים, חוזרים בתשובה, אנשי שמאל, בקלחת שאפשר למצוא כמותה במשפחות רבות בארצנו ויוצרות סיפור מעניין, שאמנם יש בו מעין המיסטיקה, כי הסיכוי שהמפגש בין הבנים של הגיבורות יתרחש, נראה זעום, אולם גם מיסטיקה זו מוצאת את ביטויה בסיפורי של רבי נחמן (המסופרים מפי הבן החוזר בתשובה שהפך להיות חסיד ברסלב) ומתחברת לשמו של הספר, שכולו פליאה אחת גדולה.

זהו ספר רגיש שמצריך חשיבה אצל הקוראים והקוראות, והסוף נשאר פתוח מאד ומזמין אפשרויות רבות, כמו שלמעשה החיים מאפשרים בצמתים שבהם יש לקבל החלטות האם לדחות או לקרב. אמנם תמיד כדי לקרב, בוודאי בכל מה שקשור לילדים. לעולם אסור להרחיק את הילדים, ולא משנה איזו דרך הם בוחרים, אולם לפעמים ההחלטות שאמורות להיות ברורות נתקלות במחסומים שממרחק הזמן יראו מיותרים ומטופשים וייגרמו סתם לצער ומכאובים.

פליאה
צרויה שלו
כתר 2021
מגב הספר

שתי נשים, שתי תקופות, שני סיפורי חיים, ומפגש גורלי אחד.

רק לאחר מותו של אביה מעיזה עטרה לגעת בטאבו הגדול של חייו, אשת נעוריו הסודית שנלחמה לצידו בשורות המחתרת לפני קום המדינה. אלא שהמפגש של שתי הנשים, שהיה אמור לחתום פרק טראומטי בחיי כל אחת מהן, הוא בעצם רק יריית הפתיחה בהשתלשלות אירועים מסחררת שאף אחת מהן אינה יכולה לעצור, או לשער את סופה. פליאה הוא רומן נועז הנע לסירוגין בין שתי נקודות המבט: זו של עטרה, אדריכלית שימור החרֵדה לשלומו של בנה הלוחם בשעה שנישואיה השניים, מלאי הלהט והמחלוקות, מתקרבים לעבר פי תהום; וזו של רחל, אידיאליסטית בת דור הולך ונעלם, שהתקשתה למצוא את מקומה במדינה שעליה חלמה.

צרויה שלו טווה ביד אמן את קורותיהן של השתיים לעלילה סוערת, המהדהדת מיתוסים קדומים לצד סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב. במרחב שבין הגלוי לנסתר ובין הטראגי לקומי, היא מישירה מבט אל תוך הגלעין הפנימי של נפש האדם, ואל הרגעים שבהם אנחנו ניצבים מול גורלנו, מלאי אימה ופליאה.