הספר יוסף, מסיים את סדרת ספרי בראשית של פרופ’ יונתן גרוסמן. אודה שבכרך הרביעי בסדרה אין לי כמעט מה לכתוב ולחדש. שיטתו של גרוסמן מוכרת וידועה מהספרים הקודמים וכל מה שכתבתי עליהם (הנה על אברהם ויעקב) יהיה נכון גם כאן. מי שאוהב את שיטתו ואת ספריו הקודמים בוודאי יאהב ספר זה, והסדרה כולה היא תרומה נכבדה וחשובה למדף ספרי היהדות ובכל זאת נעיר בכמה מילים על הספר ועל סדרה :

לא קשה לשים לב כי יצחק חסר. הנושא נידון בספר יעקב, בו בפרק יצחק הופיע סיפורו של יעקב, ואילו יוסף תופס את מקום אביו. החלוקה כאן שוברת שתי חלוקת קלאסיות מקובלות. בוודאי החלוקה לשלושת האבות – אברהם יצחק ויעקב, אבל גם את החלוקה של ספר בראשית לספרי תולדות ובה דווקא לאברהם אין ספר תולדות משלו והוא כלול בתולדות תרח, אם כי איש לא היה חושב לקרוא לכרך על אברהם בשם תרח, ויצחק ויעקב זוכים לתולדות משלהם (יחד עם ישמעאל עשו ועוד תולדות קודמות).

גרוסמן מתרץ פער זאת (בספרו על יעקב) בכך שהוא בוחן מי באופן מובהק הוא גיבור הסיפור, ואכן אין הרבה ברירות אלא להסכים איתו. נראה שחלקו של יצחק בספר בראשית מועט מאד וברובו הוא סביל למדי. נוסיף על כך שגם מבחינה פרשנית ליוסף יש תפקיד כפול. מצד אחד הוא אחד מהשבטים ומצד שני הוא אחד מהאבות. יוסף הוא דמות מפתח במעבר מדור האבות לעם ישראל ובלעדיו מעבר זה לא היה קורה ומתרחש כלל. ייתכן שיוסף אף שאף לכוון את הדברים כך שעם ישראל יצא או ורק ממנו והוא יהיה האב הרביעי. מקרים כאלו היו במשפחה בכל דור, וממילא ירידתו למצרים ומאסרו מתאימים לנבואת ברית בין הבתרים, אולם משהייתה לו ההשזדמנות לאחד את המשפחה, שיהנ את תוכניתו והסתפק בלהיות שבט. אולי על כך נגמל חלקו בכך ששני שבטים בעם הם ממנו.

עוד נעיר כי מבחינה ספרותית, בעוד שאר הסיפורים הם אפיזודות הבאות אחת אחרי השנייה, ואמנם יש ביניהן קשר כרונולגי, אין הן סיפור אחד (גרוסמן יחלוק עלי בכך, ובספריו הוא גם מראה קשרים בין תחילת חיי הגיבור לסופו), ואילו סיפורו של יוסף, ממכירתו (פרשת וישב) ועוד מותו (פרשת ויחי) הם סיפור אחד, שפרטים על תחילתו מתגלים ומתבררים רק בסופו. שוני זה משנה גם מאופיו של ספר זה בו ניתוח מדוייק של כל פרק ופרק אינו אפשרי ומתאפשר רק במבט לאחור, לפעמים על פני פרקים רבים.

כפי שרואים מהתמונה, הספרים עבים למדי, וקריאתם אורכת פרק זמן ממושך, בוודאי אם רוצים ללמוד אותם ולא רק לקרוא בהם, הם אינם מתאימים לקריאה על סדר פרשות השבוע, אלא ללימוד במשך זמן ממושך יותר. הניתוחים הספרותיים לעתים היו עבורי טכניים וארוכים מדי. במקרים כאלו דילגתי מעט, כי לפחות בשבילי, העיקר אינו השיטה אלא התובנות והפרשניות התיאולוגיות העולות ממנה ומן הכתוב. כמקובל, לפעמים התוצאות התיישבו יותר טוב על דעתי ולעתים הרגשתי שאמנם גרוסמן פורש כמה אפשרויות אולם בוחר באחת המתאימה לו לצורך התוצאה אליה הוא מכוון. מהלך כזה הוא לגיטימי לחלוטין ומאפשר לקורא או להתכוון לדעתו של גרוסמן או הזדמנות לקורא לשקול כל דבר לעצמו ובמידת הרצון להגיע גם לתובנות אחרות.

בוודאי יהיו קוראים שיקראו את הספר (והסדרה) מהחל ועד כלה, אולם למרות שסיפור יוסף הארוך הוא אכן סיפור אחד, אין הכרח לקרוא לפי הסדר ואין הכרח לקרוא את כל הפרקים ובהחלט אפשר לבחור קטע אחר בכל פעם ולהתעמק בו, וכך אני עושה מדי פעם, כאשר יש לי עניין בסוגייה מסויימת בספר בראשית, ואני פונה גם לספרים אלו כחלק מהלימוד והעיון בה.

הספר הראשון בסדרה יצא לפני שבע שנים. בשנים אלו השלים גרוסמן סדרה זו וכתב עוד ספרים כך שאפשר לראות בהן מעין שבע שנות השבע. נברך אותו ביישר כוח גדול נקווה ונאחל שגם אחריהן יבואו עוד שנות שובע ופעילות רבות אשר כולנו נזכה ונשכיל מהן.

יוסף – סיפורם של חלומות
יונתן גרוסמן
ידיעות ספרים 2021
מגב הספר

סיפורו של יוסף הוא דרמה אנושית עמוקה וקורעת לב העוסקת בחלומות סוערים ושוזרת יחדיו היבטים פסיכולוגיים, מתחים משפחתיים, קונפליקטים מוסריים ושאלות תיאולוגיות. כבר בהתחלה יוסף נחשף כחולם חלומות, אך בהמשך מתברר שהוא גם בקי בפתרון חלומות ויש בכוחו אף לבחור את פתרונם. החלומות מלווים את העלילה עד לאפיזודות החותמות את הסיפור כולו, שרק בהן מתממש פתרונם הסופי. לעתים נדמה שהחלומות משמשים כמעין גיבור סמוי של הסיפור, לצד הדמויות הפועלות בו.

יוסף – סיפורם של חלומות מבקש להצטרף למסע הפרשני הסוער של אחת מפסגות הספרות העולמיות ולעמוד על סוד קסמו של סיפור יוסף, אחיו וחלומותיו. הספר מתחקה אחר האופן שבו המקרא מטפל בסוגיות משפחתיות, מוסריות ותיאולוגיות, שבסיפור זה מגיעות לשיאן. בסיפורו הייחודי של יוסף נחתם ספר בראשית כולו, ועמו גם ארבעת הכרכים בסדרת נועם שהוקדשו לניתוח החומש הראשון.