לא סתם נקרא הספר הראשון בתנ”ך בשם “בראשית”. התחלות הן תמיד מרתקות ועל כל דבר אפשר וצריך לשאול איך הוא התחיל. כך התנ”ך מתחיל בשאלות הבסיסיות ביותר ונותן גרסה לאירועים, גירסה שחלקים גדולים ממנה מחזיקים עד ימינו אנו ושיש בה פענוח ותובנות על זמניות בענייני הטבע האנושי.

אבל רובו של התנ” מאוחר למדי וקודי קסידי, בספרו “מי המציא את הגלגל”, עוסק בעוד התחלות שונות ומשונות. המצאת הגלגל היא שלב מאוחר בתולדות האנושות וגם בספר. נקודת ההתחלה שלו היא מי המציא את ההמצאות, השלב בו, לפחות להבנתו, נהיה האדם מותר מן הבהמה, או במקרה הזה דווקא הקוף. הפרק השני עוסק בגילוי האש ואחר כך שאלה ביזארית משהו: “מי אכל את הצדפה הראשונה”? במקור האנגלי שאלה זו היא שמו של הספר. Who ate the first oyster. אכן, כל ספר צריך כותרת פיקנטית, אולם ניתן להבין גם את שינוי התרגום למשהו יותר מקובל באזורנו, ולו היה הדבר תלוי בי הייתי משנה לכותרת דומה כמו “מי שתה את הבירה הראשונה”, פרק אחר בספר, אותו מומלץ לקרוא עם כוס בירה צוננת, ורצוי כזו לפי מתכונים קדומים.

הפרקים מדברים על כל מיני התחלות טניתן לקרוא כל פרק בפני עצמו, אולם הם אינם נפרדים וחיבור שלהם, על ציר הזמן, נותן תמונה כלשהי של ההתפתחות האנושית בכללותה. זו נעשית בצורה ממוסמכת יותר ויומרנית פחות מרב המכר ההיסטרי בנושא שאת שמו לא נזכיר. ממוסמכת יותר, כי קסידי נועץ באנשי מדע רבים, ויומרני פחות, כי כמעט בכל הפרקים מופיעות הסתייגויות אולם לדעתי אפילו במינון נמוך מעט ממה שצריך, כי מדעי העבר, כגון ארכאולוגיה והיסטוריה, רחוקים מלהיות מדוייקים, ובסופו של דבר יש כאן אוסף השערות.

נדון מעט בשני הפרקים הראשונים שהזכרנו קודם. מי המציא את ההמצאות, או מה הייתה ההמצאה הראשונה? קשה לדעת, ההשערה בספר זה, כי היא הייתה מנשא לתינוק. בעקבות מעבק איטי מהליכה על ארבע להליכה זקופה, נקבת האדם הקדום ילדה גור חסר ישע, מה שנכון עד ימינו, ועל מנת ששניהם ישרדו, היה צורך, לשאת אותו בצורה שעדיין משאירה שתי ידיים פנויות. כמובן שאין אפשרות להצביע בזמן על תהליך זה שלקח אלפי שנים. עובדה שגם האמא של אותה ממציאה, הצליחה שהבת שלה תגדל מספיק ותלד בעצמה (כנראה בגיל 10 או משהו כזה). יש כאן דוגמה לבעיית הביצה והתרנגולת. אולי בכלל השאירו את גורי האדם במאורה ולא על העץ? כך גם בנושא גילוי האש. לא היה צריך לגלות את האש. אש קיימת בטבע, אם בהתפרצויות הרי געש ואם בברקים. גם הפרק עצמו מדבר יותר על שליטה באש, אולם בעיקר על יכולת ליצור אש, שהיא שלב מאוחר בהרבה מהשלב של שימור והעברת אש. להעביר את הגחלת ולשמור על הגחלת הם ביטויים ליטרליים לחלוטין. בערב הדליקו מהגחלת מדורה ובבוקר אספו את הגחלים לכלי כלשהו ונשאו אותם עד העצירה הבאה בה הדליקו מדורה חדשה. לא הייתי רוצה להיות זה שבזמן המשמרת שלו נרדם ולא הוסיף עצים למדורה.

דוגמאות אלו מראות שלא רק שהנסתר מרובה על הגלוי, אלא שקשה מאד לדבר במונחי הראשון שעשה משהו, ויש כאן ידע מצטבר של דורות רבים, אולם גם זו שאלה קשה, איך הידע עבר הלאה בהיעדר אפשרויות כתיבה וישמור ארוך טווח. הספר נוגע בקצרה בלבד בנושא זה, וגם הפרקים עצמם הם קצרים, כאשר כל פרק מצדיק ספר, או ספרים רבים, בפני עצמו, ואת חלקם אפשר למצוא בביליוגרפיה.

קסידי גם נותן שמות לגיבוריו הראשונים, ואף מנסה לנחש את מינם, ובכך נותן אופי אישי יותר לספר. פעולה זו בנוסף למה שכתבתי מרחיקים את הספר עוד יותר מקטגוריות המדע הפופולרי, והופכים אותו יותר לסיפור, אפשרות אחת מיני רבות, תוך התמקדות בצדדים מעטים של הנושא וכזו המתאימה לממצאי ימינו, אולם בעתיד ייתכן, אפילו כמעט הכרחי, שיתגלו דברים חדשים והסיפור ישתנה, כפי שמוזכר שקרה כמעט בכל פרק בספר.

הבנה זו על אופיו של הספר חשובה לקורא. מי שירצה דיון ארוך ומעמיק בכל נושא, יצטרך הרבה ספרים אחרים וכך גם מי שרוצה להיחשף שלל התאוריות השונות בכל נושא. את הויכוחים וההשערות השונות על כל פרט ופרט, לא תמצאו בספר זה וזו כלל לא מטרתו. אמנם נעשה שימוש בממצאי מחקרים עדכניים, אולם גם אלו פתוחים להשערות מרובות.

הספר מסנן לנו את כל אלו ומגיש לנו, אפשרות אחת מבושלת מאוד, טעימה וקלה לעיכול. מטרתו לתת תשובה אפשרית אחת לתהליכים שונים ומשונים, כאלו הנראים זוטרים, למי איכפת מי אכל צדפה בפעם הראשונה ולמה זה בכלל חשוב, ולמקם אותם בתוך הקשר של ציר זמן ומקום, לכדי פסיפס אחד גדול. במקרה של ספר זה אפשר בהחלט מהעצים השונים, לראות את היער כולו, על התפתחות המין האנושי, בספר מהנה, מעשיר ומרחיב את הדעת.

מי המציא את הגלגל
קודי קסידי
מאנגלית:כנרת היגינס-דוידי
מטר 2023
מגב הספר
מי המציא את הגלגל?

מי סיפר את הבדיחה הראשונה?

מי שתה את הבירה הראשונה?

מי המציא את הסבון?

מי לבש את המכנסיים הראשונים?

מי צייר את יצירת המופת הראשונה, ומי הראשון שרכב על סוס?

הצטרפו למסע משוגע ומלהיב בהיסטוריה העתיקה שלנו, שחושף את הגאונים ואת הגאונות מאחורי החידושים ששינו את העולם. ספר זה צולל לממצאים העדכניים ביותר בגנטיקה, ארכיאולוגיה ובתיעוד ההיסטורי, ומגלה את הסיפורים שלא סופרו על כמה מאותם ממציאים (או שותפים אקראיים לטעויות שהולידו המצאות).

עם הרבה הומור ובהתלהבות סוחפת, משרטט מי המציא את הגלגל? קווים לדמותם של אבותינו ואמותינו הקדומים האחראיים להמצאות, לגילויים, ולהתחלות הגדולות והראשונות של האדם, הן הטובות והמבריקות והן הרות האסון. הכתב המדעי קודי קסידי, מפיח חיים בדמויות האלמוניות כדי לספק לנו הצצה לתרבויות עתיקות ולאורחות חיים קדומים, ולהראות לנו כיצד ומדוע התרחשו התפתחויות חשובות שבלעדיהן חיינו היו אחרים לגמרי.